נכון לשעה שש בערב אחוזי ההצבעה עומדים על 53.5% - עלייה של 1.5% ביחס לבחירות הקודמות באפריל. עם זאת, אין אינדיקציה בשעה זו לפילוח אזורי של אחוזי ההצבעה- האם העלייה חלה באזור המרכז או בפריפריה, והאם משויכת למעמד סוציו-אקונומי מסוים.
מה משמעות עלייה של 1.5% בשיעור ההצבעה? האם הדבר מיטיב עם מפלגה מסוימת על חשבון האחרת?
לדברי פרופ' אשר כהן, מרצה למדע המדינה מאוניברסיטת בר אילן, מדובר בעלייה זניחה בלבד שאין לה משמעות אלקטורלית מכריעה לכאן או לכאן.
"ההבדל הוא זניח, לא ברמה של שינוי משמעותי", טוען פרופ' כהן. "כשבמערכת הבחירות ב-2015 היה פער מ-67% הצבעה ל-72%, כלומר פער של חמישה אחוזים – הדבר היה משמעותי מבחינת הליכוד. במערכת הבחירות הזו עשה הליכוד את קמפיין ה"גוועלד" המפורסם שלו, וזה עשה את שלו והביא לעלייה של 5 אחוזים בשיעור ההצבעה. זה הצליח לו".
"כשמדובר בעלייה של 1.5% בכל הארץ", מוסיף פרופ' כהן, "אין לכך משמעות – אלא אם כן תגיד לי שיש שינוי משמעותי במגזר מסוים – ערבים, יהודים, פריפריה או מרכז".
פרופ' כהן מוסיף ומסביר כי אם מחשבים את האחוז מבחינת מספר קולות – בהתחשב במס' הבוחרים שהצביעו במערכת הבחירות הקודמת (קצת מעל ארבעה מיליון בוחרים) – מדובר על 40 אלף קולות בלבד – מה שלא משפיע משמעותית על אחוז החסימה". (יש לציין בהקשר זה, שבמידה והקולות הללו מתחלקים בין מפלגות שונות, מדובר באלפי קולות בודדים עבור כל מפלגה).
"כל עוד אין נתונים לגבי אזורי ההצבעה- לא ניתן לדעת", מסכם פרופ' כהן, "זה די זניח בהקשר של מספרים גדולים, זה כמעט כלום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
