ביום ראשון הקרוב ייכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר צפוי להשפיע על מאות אלפי ישראלים. על רקע הבחירות הקרבות לכנסת, שתופסות את כל כותרות העיתונים ומהדורות החדשות, כניסתו לתוקף של החוק החדש עוברת כמעט "מתחת לרדאר", אך מדובר במהלך שיהיו לו השלכות מרחיקות לכת על כל אזרח שנקלע לחובות אך לא רק, אלא גם על עסקים רבים ואף על אזרחים מן השורה המבקשים לקבל אשראי.
החוק אמור לחולל מהפכה ביחס המדינה אל החייבים ופושטי הרגל, להקל על אלה שנקלעו למשבר כלכלי ולאפשר להם שיקום כלכלי תוך מתן הזדמנות להתחיל מחדש. מטרה נוספת הייתה ליצור סדר בכאוס הקיים בדיני החייבים, שעד עכשיו טופל באמצעות שלושה חוקים שונים.
עם זאת, החוק מעורר גם ביקורת שגורסת כי הוא עלול להפוך את ישראל ל"גן עדן לחייבים". לטענת מבקריו הוא מתייחס לחייבים באופן גורף כאל מי שנקלעו בעל כורחם לתאונה כלכלית, ובכך מסיר מהם חלק מהאחריות למצבם.
את הביטוי הגדול ביותר לשינוי התפיסה בחוק החדש ניתן למצוא דווקא במה שלא קיים בנוסח שלו: המונח פושט רגל על כל הטיותיו. במקום זאת מתייחס החוק לאנשים שנקלעו לחובות כאל יחידים, ביטוי נקי שנועד להסיר כל תואר התייחסות של אותם אנשים ומסיר מהם את אות הקלון שהוצמדה בעבר לפושטי רגל.
"בעשור האחרון אנו רואים עליה דרסטית בכמות החייבים הפונים לפשיטת רגל, וכפועל יוצא עלייה חדה בכמות החובות שנמחקים ללא גבייה", אמר עו"ד שי הולנדר גרוס, מומחה לדיני חייבים. "הסדרת התחום באופן שיוצר אחידות ומאפשרת לאותם חייבים תמי לב לפתוח פרק חדש בחיים, היא בהחלט צעד ראוי, ואולם, לעניות דעתי החוק החדש אינו יוצר את האיזון המתאים בין האינטרסים של החייבים לאינטרסים של הנושים".
עו"ד שי הולנדר גרוס
כך, לדוגמה, מבקרי החוק טוענים כי הוא אינו עושה אבחנה ראויה ומתבקשת בין חייבים שיצרו את החוב שלהם תוך כוונה או אדישות, לבין עסקים ואנשים פרטיים אשר צברו חובות בתום לב. "סעיפי החוק אינם מספקים הבדלה ברורה בין מי שנקלע לחובות בגלל שהרשה לעצמו לחיות ברמת חיים גבוהה מיכולותיו, תוך אדישות ליכולות ההחזר של אותן הלוואות, לבין אנשים שנקלעו למצוקה כלכלית אמיתית ונכנסו לחובות כיוון שלא יכלו לספק את צרכי המחייה הבסיסיים שלהם", אמר עו"ד גרוס.
החוק מחמיר את היחס לחייבים
בצד העברת ניהול ההליך של פשיטת רגל להוצאה לפועל (בחובות של עד 150 אלף שקלים) החוק ביטל את מעמד החייב מוגבל בהליכים, אשר עד היום סיפק הגנה לאותם חייבים בהוצאה לפועל, מתוך מחשבה שחייבים אלו יפנו בבקשה להיכנס בשערי הליך פשיטות הרגל ובכך ייפטרו מחובותיהם. ביטול המעמד מותיר חייבים רבים אשר אינם יכולים להיכנס להליך מסיבות שונות, חשופים וחסרי הגנה. כאלה הם למשל בעלי מקצועות שעלולים לאבד את רישיונם אם יוכרזו פושטי רגל, חייבים שטרם חלף הזמן המינימלי הקבוע בחוק מאז פשיטת הרגל הקודמת שלהם, ועוד.
מצד שני נמתחת ביקורת על כמה סעיפים בחוק החדש שדווקא יקשו על החייבים, בניגוד למטרתו המוצהרת. לדוגמה, הסרת ההגנה האוטומטית על בית מגורים של החייב, לפיה לא ניתן למכור את דירת המגורים שלו אלא כנכס תפוס הנותן לחייב ומשפחתו הזכות להמשיך להתגורר בנכס (הגנה אשר בפועל מנעה את מימוש בית המגורים), במסגרת החוק החדש ניתן יהיה לפעול למימוש דירת המגורים של החייב ומכירתה כפנויה, תוך מתן פתרון של דיור חלופי לחייב ובני משפחתו.
גם ביחס לגובה ההחזר החודשי מחמיר החוק החדש את היחס לחייבים. להבדיל מהחוק הישן, שקבע כי גובה ההחזרים החודשיים יהיה בהתאם להכנסות החייב, בחוק החדש גובה ההחזר החודשי יקבע על פי יכולת ההשתכרות ולא על פי ההכנסה בפועל. מדובר בהפרש שיכול להגיע לאלפי שקלים לחודש, וליצור מצב שבו גובה ההחזר החודשי של החייב יהיה גבוה יותר מהכנסותיו.
בשורה התחתונה החוק החדש צפוי להקל את מצבם של החייבים יותר מאשר להקשות עליהם, אך לדברי מבקריו הדבר עלול לבוא על חשבון הנושים החלשים ביותר – בעלי העסקים הקטנים אשר מהווים את מנוע הצמיחה המרכזי של המשק, ואינם נהנים מההגנות שבהן יכולים להשתמש הגופים המוסדיים.