חוקרות באוניברסיטת תל אביב בהובלת פרופ' נטע ארז, ובמחקר של ד"ר הילה דורון ותלמידת המחקר מלק עאמר, גילו כי גרורות של סרטן העור האלים מלנומה מגיעות אל המוח על ידי הונאת מערכת החיסון: הן 'מתחזות' לתאים של מערכת החיסון עצמה, שמתגייסים למאבק בנזק רקמתי מדומה במוח, ומגיעות למוח במסלול התקין שנפתח עבור אותם תאים.
בנוסף פיתחו החוקרים שיטה לנטרול מנגנון ההונאה, שעשויה למנוע בעתיד התפתחות של גרורות במוח אצל חולי מלנומה. המחקר בוצע בשיתוף עם פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המעבדה לחקר סרטן וננוטכנולוגיה, באוניברסיטת תל אביב.
"סרטן העור מלנומה ידוע כמחלה אלימה וקטלנית, בעיקר מפני שהוא שולח גרורות לאיברים חיוניים בגוף, ובמקרים רבים למוח", אומרת פרופ' ארז. "ביקשנו לברר כיצד מתגברים התאים הסרטניים על ההגנות של המוח, וחודרים לתוכו על מנת ליצור גרורות. בהתבסס על מחקרים קודמים, התמקדנו בתאים של רקמה מוחית בשם אסטרוציטים, שנמצאים בין השאר במחסום הדם-מוח, ותפקידם לשמור על המבנה התקין של המוח", מציינת ארז.
עוד בנושא:
פיתוח ישראלי: חיסון נגד סרטן העור
"ידוע שבמקרה של נזק לרקמה במוח, האסטרוציטים מפרישים חומרים, ש-"מאותתים" לתאים של מערכת החיסון ברחבי הגוף וקוראים להם להגיע למוח. תאי מערכת החיסון קולטים את המסר וחשים אל המוח במסלול ייעודי שנפתח עבורם. אנחנו בדקנו קשר אפשרי בין מנגנון חיוני זה לבין המנגנון הגרורתי של המלנומה".
במסגרת המחקר בחנו החוקרות עכברים במודל למלנומה, וכן רקמות של גרורות מלנומה במוח האנושי, שהוסרו בניתוח במאמץ להציל את חיי החולים. התברר כי בחלק מתאי המלנומה, מופעל קולטן לפקטור הדלקתי CXCL10 הזהה בדיוק לקולטן שבתאים הדלקתיים של מערכת החיסון.
במילים אחרות, תאי הסרטן מזהים את הסימון הדלקתי, ונענים לקריאה שנועדה בכלל תאי מערכת החיסון. כך הם 'מרמים' את מערכת החיסון, ומשתמשים במסלול התקין כדי להגיע למוח ולחדור לתוכו.
"לאחר שגילינו את המנגנון רצינו לברר אם יש דרך לחסום אותו", אומרת פרופ' ארז. "באמצעות שיטות גנטיות ניטרלנו את הקולטן לפקטור CXCL10 בתאי המלנומה, כדי שהם לא יוכלו להיענות לקריאת האסטרוציטים". התוצאות היו מבטיחות: בעכברים שבהם נוטרל הקולטן התפתחו הרבה פחות גרורות במוח.
לעוד חדשות מדע - הצטרפו לטלגרם שלנו