"אנחנו אגרסיביים, לא דיפלומטים ולא נחמדים"

לא בכל יום נשמע וידוי כזה בפרלמנט האירופי בבריסל. בקול נמוך ובאנגלית חלקה סיפר חאלד ברכאת, שהגדיר את עצמו כ"סופר פלשתיני", כי "כרגע אני מתגורר בגרמניה. (אך) ב־22 ביוני הייתי צריך לנאום באירוע ונעצרתי בידי המשטרה הגרמנית אשר אמרה לי שאסור לי לשאת יותר את דבריי... זוהי מתקפה על קריאתנו להחרים את ישראל. המשרד הממשלתי שנלחם בנו באירופה הוא המשרד לעניינים אסטרטגיים בראשות השר הימני והגזען גלעד ארדן". 

אחריו דיברה אשתו, שרלוט קייטס, המתהדרת בתואר "המתאמת הבינלאומית של ארגון סאמידון למען אסירים פלשתינים". קייטס הלינה בפני הפרלמנטרים האירופאים כי "המתקפה שראינו על חאלד היא רק האחרונה מתוך סדרת מתקפות שיטתיות", ואז מנתה אותן בזו אחר זו. "האיסור הפוליטי שהוטל עליו בגרמניה בא לאחר החלטת הבונדסטאג נגד ה־BDS, האשמות פליליות (נגד פעילי חרם; א"כ) בגין הפרעה לחברי כנסת ישראלים, סגירת חשבונות בנק (של ארגוני BDS). המשרד לנושאים אסטרטגיים מעורב בקמפיין בינלאומי שמתמקד ספציפית באירופה. 

"הקמפיין הזה מכוון בסופו של דבר להפליל סופרים פלשתינים, עיתונאים, מגיני זכויות אדם, פעילים חברתיים ומנהיגי תאגידים, המואשמים בזה אחר זה בהיותם 'מחבלים בחליפות'. אבל אנחנו יודעים שה'מחבלים בחליפות' האמיתיים נמצאים בבית הלבן, בתל אביב ולמעשה גם כאן באירופה". 

אלא שקייטס וברכאת רחוקים כמובן מלהיות זוג נאצל למען זכויות אדם. הוא - חבר הוועד המנהל של "החזית העממית לשחרור פלשתין", ארגון טרור שאחראי בין השאר לרצח השר רחבעם זאבי (גנדי). בארגון סאמידון המנוהל על ידי קייטס, מאוגדים מחבלים שישבו בכלא הישראלי על פעילות טרור מוכחת. כך שהחידוש היחיד של הזמן האחרון - זה שמלחיץ את הזוג ואת כלל תעשיית החרם על ישראל - הוא חשיפת האמת על אודותיה. 

האיומים כבר לא מפחידים

לפני חצי שנה פתח המשרד לעניינים אסטרטגיים, המוביל את המאבק בחרם מטעם ישראל, בקמפיין שנקרא "מחבלים בחליפות", אשר כלל מידע מפורט על הקשרים הישירים של פעילי החרם לארגוני טרור. עיתונאים, משפטנים, מדינאים ומחוקקים צוידו במידע רב ומפורט המראה "כיצד הפכו פעילי טרור לפעילים לגיטימיים בארגוני חברה אזרחית ברחבי העולם". הלחץ הישראלי, שכוון בעיקר למערב אירופה, שם משגשגת תעשיית החרם, הניב תוצאות, והדברים של קייטס וברכאת מעידים עליהן. כך גם ההצהרה של פעילי חרם אחרים, דוגמת סלאח חוואג'ה - עוד טרוריסט משוחרר - שאמר כי "הסכנה הגדולה ביותר לקמפיין החרם נגד ישראל היא דו"ח 'מחבלים בחליפות'". 

במשרד לעניינים אסטרטגיים חיככו ידיים בסיפוק כששמעו את דברי ברכאת, קייטס והאחרים. אמירותיהם לימדו עד כמה גדול הלחץ שבו שרויה תנועת החרם. בתום ארבע שנות פעילות המשרד, ועם הרבה למידה תוך כדי תנועה ותיקונים לאורך הדרך, כל הסימנים מלמדים שסוף־סוף התהפכו היוצרות. ה־BDS במגננה, ישראל ואוהדיה במתקפה. 

הפגנה בדבלין נגד החרמת מוצרים מהשטחים // צילום: "לב העולם"

פעילי חרם מגורשים. חשבונות בנק הקשורים לחרם נסגרים. בית הנבחרים האמריקני אישר ברוב עצום הצהרה חריפה נגד חרם על ישראל מכל סוג שהוא. רוב מדינות ארה"ב אישרו זה מכבר סנקציות כלכליות נגד תומכי חרם ונגד מי שיחבור אליהם. הבונדסטאג הגרמני אסר עליו בחוק. החלטה זהה קיבל הפרלמנט בשווייץ כבר לפני שנתיים. מנהיגי קנדה ובריטניה קבעו כי חרם הוא פעולה אנטישמית. חברות בינלאומיות מרחיבות את עסקיהן בישראל ואינן נבהלות עוד מאיומי ה־BDS. וכך גם אמנים בינלאומיים. האירוויזיון התקיים בהצלחה בתל אביב חרף מאמץ אדיר של הפלשתינים לשבש אותו. גם השנה, יריבי ישראל לא הצליחו להביא לפרסום "הרשימה השחורה", של החברות העסקיות הפעולות ביו"ש - רשימה לא מלאה. 

"אני מסכים שבתמונה המורכבת של המאבק בתנועת החרם יש לאחרונה יותר כתמים לבנים משחורים. הם ספגו מספר מפלות מהדהדות", אומר פרופ' ג'ראלד שטיינברג, נשיא מכון NGO מוניטור, שהיה מהראשונים לזהות את התנועה המסוכנת וכבר שנים אחד המומחים הגדולים בתחום. המכון היה זה שעמד בראש החץ לאורך שני עשורים של מאבק ב־BDS אך מקפיד שלא להיעזר בכספי ממשלת ישראל.

"עוד אין ניצחון מוחץ, אבל במבט רחב אנחנו נמצאים היום במקום הטוב ביותר מאז תחילתה של תנועת החרם. יש בהחלט היפוך יוצרות. למשל, חברת Airbnb חזרה בה מהכוונה לא לפרסם נכסים ביהודה ושומרון. ה־BDS השקיע בפרויקט הזה שנים רבות, כסף רב ומאמצים גדולים אבל הכל מבחינתם ירד לטמיון".

חיסול תעשיית השקרים

תנועת החרם על ישראל נולדה על פי התפיסה המקובלת בוועידת דרבן הראשונה בשנת 2001. כינוס שיזם האו"ם למלחמה בגזענות נחטף על ידי שונאי ישראל ונתן את האות להצגתנו בעולם כ"מדינת אפרטהייד גזענית". כסף אירופי גדול עשה את דרכו בהמשך לארגונים שיזמו וקידמו את רעיון החרם. לישראל לקח שנים רבות להפנים את המשמעות ולגבש דרכי התמודדות. 

"בעשור הראשון, לא קלטו אצלנו את הסכנה ופעילי החרם פעלו די בחופשיות. ב־2009 אחרי דו"ח גולדסטון, הבינו שהפעילות הזו מסכנת את הביטחון הלאומי, והחלו להתגונן באופן נקודתי. המהפך בגישה, ובפרט ההבנה שיש לעבור מהגנה להתקפה, התחולל בערך לפני חמש שנים", אומר שטיינברג. 

חברות הקונגרס רשידה טליב (מימין) ואילהן עומאר // צילום: אי.אף.פי

ואכן במשרד החוץ התלבטו שנים כיצד לנהוג. נציג אחד ויחיד במשרד מונה לטפל בבעיה, ופה ושם השגרירויות סיכלו יוזמות נקודתיות. ואולם מערכה כוללת לא היתה. רבים במשרד סברו ועדיין סבורים שתנועת החרם היא כלב נובח שאינו נושך, שכן הנזק הכלכלי לאורך שנות פעילותה היה אפסי ולכן עדיף להתעלם. עצימת העיניים כמובן לא גרמה לאויב להיעלם. תנועת החרם התחזקה כאשר ההצלחה הגדולה ביותר שנרשמה היא החלטת חברת אורנג' הצרפתית להקדים את התנתקותה מפרטנר הישראלית. 

זרעי התפנית הונחו אפוא בדרישה של השר ארדן ב־2015 לקחת לידיו את הטיפול באתגר תחת המשרד לעניינים אסטרטגיים. הוא השיג מרה"מ בנימין נתניהו תקנים ותקציבים, ומינה את תא"ל סימה וקנין גיל כמנכ"לית המשרד. בהמשך קיבל הקבינט החלטה סודית שהגדירה במפורט את יעדי המשרד, תוך הכוונה של ראש הממשלה, "להחרים את המחרימים ולעשות דה־לגיטימציה למשמיצים". 

אלא שאת האמירה הכללית היה צריך לתרגם למדיניות מעשית. תנועת החרם מעולם לא היתה גוף היררכי עם מפקדה מסודרת ובסיסים קונקרטיים, אלא רשת, בעיקר אינטרנטית, בעלת מאות תאים שפועלים באופן עצמאי ונקודתי בכל מיני נקודות בעולם בלי הכוונה מלמעלה. את הישות האמורפית הזו ואת פעיליה היה צריך לזהות ולמפות, ולאחר מכן לגבש נגדה דרכי פעולה אפקטיביות. וזה לא היה פשוט. 

כשהמערכה יצאה לדרך, פעילי ה־BDS נהנו מתדמית של פעילי זכויות אדם בעוד הם מציירים את ישראל כמדינת אפרטהייד גזענית ומדכאת. את תעשיית השקרים הזו מימנו מדינות אירופה, שבתחומיהן ועל ליבן התנהל המאבק. ועכשיו, לך תתקן לאחור עולם דימויים שנבנה בהון רב ובמאמצים רבים במשך 15 שנה. 

במשרד לעניינים אסטרטגיים גיששו אחר הדרך הנכונה. בתחילה אספו מידע כדי להבין מיהו היריב ולאתר את חולשותיו. היתה זו הפעם הראשונה שממשלת ישראל, ולא רק ארגונים, שרטטה בבירור מיהו העומד מולה. 

פרופ' שטיינברג. "היוצרות התהפכו. חברת Airbnb, למשל, חזרה בה מהכוונה לא לפרסם נכסים ביו"ש" // צילום: דודי ועקנין

"אנחנו עובדים בשנים האלה בשלושה צירים עיקריים, ואנחנו אגרסיביים, לא דיפלומטים ולא נחמדים", אומר צחי גבריאלי, ממלא מקום מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים מאז פרישתה של סימה וקנין. "המישור האחד, לחשוף את הקשר בין הטרור לבין תנועת החרם, שרבים ממוביליה הם מחבלים לשעבר. אין כאן מקריות. אלה הן הפנים החדשות של הטרור הפלשתיני הוותיק, ומכאן השם 'מחבלים בחליפות'. הרכיב השני הוא חשיפת הרכיבים האנטישמיים של תנועת החרם, והשלישי הוא הקטנת המימון".

צעדים נוספים שננקטו היו בין השאר הקמת אתר אינטרנט ייעודי למאבק ב־BDS בשם "IL4 - מגינים על ישראל", ובו כלל המידע על אודות פעילי ה־BDS. במקביל, חוזקה מאוד הרשת הפרו־ישראלית, האינטרנטית והפיזית, בכל רחבי העולם, כאשר במקרים רבים הפעילות נעשתה ועדיין נעשית מתחת לרדאר. 

כך, בעבודת נמלים, יד ביד עם ארגוני חברה אזרחית פרו־ישראלית, נבנתה רשת נגדית לתנועת החרם והצטבר די מידע שאפשר להפוך לשולחן. בכל פעם שפעילי חרם ניסו להחרים מופע של אמן שעשה את דרכו לישראל, הופנו פעילים פרו־ישראלים לגבות אותו ולתקוף את התוקפים. מהלכי חרם שיזמה הרשות הפלשתינית, כגון ניסיונו של ג'יבריל רג'וב להדיח את ישראל מאיגודי ספורט בינלאומיים, נענו במתקפת נגד. עוד ועוד מדינות ומנהיגים קיבלו החלטות, או התבטאו בגנות ה־BDS, והפכו אותו לבלתי לגיטימי תוך כדי השוואתו לאנטישמיות. אבן אחר אבן נבנתה חומה שבלמה את תנועת החרם, עד שהיה אפשר לעבור למתקפת נגד.

השר ארדן. לפי נתונים שבידי ישראל, בשנים 2014-2017 תרמו מדינות אירופה וקרנות אירופיות כ־100 מיליון דולר לארגונים הקשורים בחרם // צילום: גדעון מרקוביץ'

בינואר 2019 פרסם המשרד מסמך בשם "נתיב הכסף - כספי מוסדות האיחוד האירופי המוענקים לארגונים המקדמים חרמות על ישראל". בפברואר יצא דו"ח "מחבלים בחליפות", שקרע את מסיכת זכויות האדם מעל מובילי ה־BDS ותייג אותם כטרוריסטים. באפריל חשף המשרד את הרשת השקרית שניסתה לשבש את קיום האירוויזיון בישראל. מאחורי מה שהוצג ברשתות החברתיות תחת ההאשטאג BoycottEurovision2019 ("החרימו את אירוויזיון 2019) התגלו 232 חשבונות מזויפים, אשר לאחר פניית המשרד לחברת טוויטר, הורדו ברובם מהאוויר. ביוני סגר "הבנק לכלכלה חברתית" בגרמניה את החשבון של אחד מארגוני החרם המוכרים ביותר, JVP - Jewish Voice for Just Peace. חשבונות נוספים של ארגונים נוספים נסגרו עוד קודם לכן. 

"כלי חשוב נוסף היה ההחלטה של 'הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה' (IHRA)", מוסיף פרופ' שטיינברג. "ההגדרה קבעה כי תיתכן אנטישמיות לא רק כלפי יהודים אלא גם כלפי מדינת ישראל, וכי לא ייתכן שיופעל סטנדרט כפול כלפי ישראל, בהשוואה לסכסוכים אחרים בעולם. ההגדרה הזו עזרה להצביע על ה־BDS כאנטישמי וחיזקה קונצנזוס ברוח זו ב־20 דמוקרטיות מערביות. בקרב אנשים מוסריים מחלחלת ההבנה שאי אפשר להתנגד לאנטישמיות ובו בזמן לתמוך ב־BDS. זה לא הולך ביחד". 

כן, זהו חרם אנטישמי

שטיינברג עצמו התנגד להעברת הטיפול ב־BDS ממשרד החוץ לגוף נפרד. הוא גם סבור שריב הסמכויות שהיה לאורך השנים בין משרד החוץ למשרד לנושאים אסטרטגיים (משרד החוץ הנחה את השגרירים שלא לשתף פעולה עם המשרד של ארדן; א"כ), גרם נזק. ובכל זאת, הוא מסכים שלישראל צומחת תועלת מכך ששר ייעודי ובכיר מרוכז רק בנושא הזה. 

"התקציבים שהוא השיג סייעו. היה ניתן להשתמש בדרך יעילה יותר אם היו נשארים בתוך משרד החוץ, אבל חשוב ששר בכיר בממשלת ישראל כמו ארדן מטפל בנושא הזה באופן יומיומי. הוא פונה, דורש הסברים, מוחה ומוציא דו"חות שמנהיגים אירופאים לא יכולים להתעלם מהם", מוסיף שטיינברג.

ארדן אמנם מוכר בציבור בעיקר כשר לביטחון הפנים אבל המאבק ב־BDS מעסיק אותו לא פחות. הוא התעמת בסדרת מכתבים עם שרת החוץ היוצאת של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, על המימון והבמה שמוסדות האיחוד האירופי מעניקים לפעילי חרם. הוא מציג את ממצאי המשרד בפגישות מדיניות ובתדרוכים. לא במקרה, המחבלים המשוחררים נוקבים בשמו כמי שעומד בראש המערכה. הם מזהים בצדק מי היריב הראשי. 

צחי גבריאל, ממלא מקום מנכ״ל המשרד לעניינים אסטרטגיים // צילום: המשרד לנושאים אסטרטגיים

על פי הנתונים שנאספו במשרד, בשנים 2014-2017 תרמו מדינות אירופה וקרנות אירופיות כ־100 מיליון דולר לארגונים המקושרים לחרם. במשרד מעריכים שבשנה האחרונה חלה ירידה של 25 אחוזים במספרים האלה. פעילי BDS הוקלטו בכנסים סגורים מדברים על המצוקה הכלכלית. 

על אף האופטימיות, ברור לכל שהמאבק לא תם. למעשה, הוא עלה מדרגה, עם ההחלטה לאסור את כניסתן של שתי חברות הקונגרס האמריקני מהמפלגה הדמוקרטית - אילהן עומאר ורשידה טליב. בתחילה נראה היה כי לא ינקטו צעדים חריגים נגד השתיים, שתמכו בעבר בפומבי בתנועת החרם, אולם כאשר הנשיא טראמפ צייץ כי "ישראל תפגין חולשה אם תאפשר להן להיכנס לשטחה", הוחלט בירושלים לסגור בפניהן את השערים בנתב"ג. 

הישגי השנים האחרונות נובעים מקיומה של מלחמת נגד. אם ישראל תשוב להפקיר את הזירה, המחרימים ייצאו שוב ממגננה למתקפה. "זוהי שעתה האפלה של תנועת החרם", אומרים במשרד של ארדן. בהחלט כדאי להשאיר אותה בחושך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו