"היינו בטוחים שנגמר הסיפור של אינדינגב"

פסטיבל אינדינגב יתקיים השנה באוקטובר בפעם ה־13, ועצם ההכרזה הזו היא הישג לא מבוטל. במציאות שבה הפקת פסטיבלים משולה להתאבדות כלכלית וכרוכה באוקיינוס של ביורוקרטיה מתסכלת, לא מובן מאליו שדווקא פסטיבל אינדי שמתקיים בדרום מצליח להחזיק מעמד ולייצר מורשת מכובדת כל כך.

• אופס: מפלגת נעם קידמה ספר ליברלי

השנה, בפעם הראשונה, מצטרף אל צוות ההפקה המקורי גם המפיק הוותיק שוקי וייס, והדבר ניכר בתוכנית האמנותית של הפסטיבל, שהתרחבה ומכילה אמנים מחו"ל לצד אלה המקומיים. אסף בן דוד, ממפיקי הפסטיבל, מסביר את המהלך כצמיחה אורגנית ודי טבעית. "אני אוהב לחשוב על הפסטיבל כעל אורגניזם חי", הוא אומר. "כמוהו, גם אנחנו משתנים כל הזמן. אנחנו לא האנשים שהיינו לפני עשור, והשינויים האלה מתבטאים גם בתוכנית. לצד זה יש כמובן את הצורך הכלכלי. אנחנו רוצים לתת לאנשים את התמורה הטובה ביותר עבור הכרטיס שלהם, ועדיין לשמור על הפסטיבל רווחי. החבירה לשוקי הרגישה השנה נכונה מאוד, במיוחד אחרי הסיפור שהיה לנו עם פסטיבל 'שושן' בפורים". 

בן דוד מתייחס למעין גרסת חורף של אינדינגב שהייתה אמורה להתקיים בפורים, אבל בוטלה ברגע האחרון בשל ענייני בטיחות ורישוי. הקשיים שמערימות הרשויות על מפיקי הפסטיבלים עודדו את המפיקים לאגד כוחות ולשתף פעולה. "היינו בטוחים שאחרי שושן נגמר גם הסיפור של אינדינגב", מספר בן דוד, "אבל ברגע שפירסמנו את הליינאפ של הפסטיבל השנה - התחלנו לקבל מלא תגובות והיענות מהקהל".

"אנחנו משתנים עם השנים והפסטיבל משתנה בהתאם". המפיק אסף בן דוד // צילום: Gaya's photos

בתחילת דרכו התרכז הפסטיבל באזורי הרוק, אבל עם השנים התרחב והפך למגוון הרבה יותר. הוא עדיין שומר על חזות נקייה מחסויות ועל אופי אלטרנטיבי, אבל מושך היום קהלים גדולים ומגוונים יותר מבעבר, עם הופעות היפ הופ, אלקטרוניקה ומוזיקה אוריינטלית. בין המופיעים השנה בפסטיבל: רמי פורטיס, A-WA, אביב גדג', Max Romeo ,The Mauskovic Dance Band, נגה ארז שמארחת את אקו, רונה קינן, שי צברי, Garden City Movement, אנדלושס שמארחים את עמיר בניון ועוד.

• הנגב מתרחב: להקות בינלאומיות באינדינגב 2019

"סצנת האינדי התרחבה מאוד", אומר בן דוד, "אנחנו רואים את זה בכמות האמנים שנרשמים לפסטיבל מדי שנה, ויש עוד מועדונים ועוד תוכניות ברדיו שעוסקות בזה". 

לדבריו, נוצרה קהילה שלמה סביב אינדינגב. "המון אנשים שהתחילו לפני עשור בעבודות ניקיון בפסטיבל, הם היום בתפקידים בעלי השפעה על התוכן שלו. הם למעשה הקהילה שמקיימת את הפסטיבל, ולצדה יש את קהילת האמנים שהופיעו ומופיעים בפסטיבל, וכמובן, את הקהל שמגיע כל שנה והפך לקהילה שפעילה לאורך כל השנה". לדבריו, הקהילה היא זו שגורמת להם לחזור ולערוך את האירוע, חרף הקשיים והבעיות.

הפסטיבל הזה, שהתחיל כאירוע קטנטן ששאף להביא מוזיקה עצמאית לדרום, הפך לאחד הפסטיבלים הבולטים בישראל. למעשה, הוא אחת ההזדמנויות הבודדות של חובבי המוזיקה בישראל לעזוב את הכרך, לפקוד את הנגב, להתמסר לחוויה הטוטאלית ולהכיר את השמות הכי מסקרנים שיעלו בקרוב על המפה. "כשאומרים לי שזה לא מה שהיה ב־2009", מסכם בן דוד, "אני אומר שגם אנחנו לא מי שהיינו ב־2009. המקום שלנו הוא לא לנסות לשחזר איזה רומנטיקה של פעם, אלא לייצג נכון את מה שקורה היום, ומה שקורה היום - קורה הרבה בזכות החשיבות של הפסטיבל לקהילה הזו".

• הצלם הישראלי של "מהיר ועצבני"

• קייטי פרי הורשעה בהפרת זכויות יוצרים

• שיא היעדר המוסר: בקרוב בקפריסין?

• רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו