בכל שנה מסיימים בממוצע 11,500 סטודנטים את המכללות להוראה. המשמעות היא שלמערכת החינוך נכנס בכל שנה כוח אדם צעיר ונמרץ.
נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מראים כי בהשוואה לעשור הקודם, זינק מספרם הכולל של מורים שהוכשרו מקצועית בכ־70 אחוזים, מ־5,975 בוגרים בשנת 2008 ל־10,087 בוגרים בשנת 2017.
בשורות טובות נוספות הן שפחות מורים נוטשים את המקצוע, בייחוד מורים חדשים.
דו"ח של הלמ"ס מהשבועות האחרונים מראה כי בשנים האחרונות ניכרת מגמת ירידה קלה בשיעורי העזיבה של עובדי הוראה חדשים, מ־15 אחוזים (2003-2001) ל־11 אחוזים (2016-2013).
כך, ירדו גם שיעורי העזיבה של מורים חדשים - כעבור שלוש שנים במערכת החינוך - מ־23 אחוזים ל־19 אחוזים בשנים האחרונות.
שיעורי עזיבה של מורים כעבור שנה נמצאו גבוהים יותר אצל מורים בתיכונים, וכן בקרב גברים ואצל מורים בני יותר מ־40.
את ההבדל בין דור ה־X לדור ה־Y אפשר לראות במעבר של מורים בין בתי הספר: למשל, שיעור המעברים של מורים ותיקים מבית ספר אחד למשנהו (ניידות פנימית) עמד בשנת 2018 על כ־6 אחוזים, בעוד השיעור בקרב עובדי הוראה חדשים ניכר - 25-20 אחוזים מהם עוברים ללמד במוסדות אחרים לאחר שנת עבודתם הראשונה במערכת.
פער נוסף ניכר בשכר. אף ששכר המורים בישראל עלה בעשור האחרון, יש פערי שכר משמעותיים בין מחנכים חדשים לוותיקים.
מורים בעלי ותק נהנים ממשכורות גבוהות, בעוד המורים החדשים נאלצים להסתפק בשכר נמוך בהרבה.
לדוגמה, שכרו הממוצע של מורה בעשור הראשון לעבודתו במשרד החינוך עומד על 7,300 שקלים, בעוד ותק של 21 ויותר יעניק שכר כפול, שיעמוד על 15,179 בממוצע.