בשנים האחרונות נעשה שימוש הולך וגובר בעדי מדינה בתיקים חשובים וציבוריים. הפרקליטות נעזרת בעד שהיה קשור לביצוע עבירה לכאורה, על מנת להוכיח את אשמתו של אדם בכיר יותר, ונותנת לו לעיתים להתחמק מעונש כבד.
הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר מסביר מהי עמדתו בנושא:
"מוסד עד מדינה מנוגד לכאורה לכללי הצדק והמשפט. מדובר במי שמעיד כתוצאה מאינטרס מובהק שיש לו, וקיים חשש אמיתי להטיית העדות; מדובר בהפרת כללי הצדק הטבעי, בו דנים באופן שונה אנשים שונים הקשורים באותה עבירה; מדובר במי שהוא למעשה עד פסול, גם אם לא נעשו כל הנהלים לפסילתו".
"אולם, כמו בכל דילמה, עומדים מנגד שקולים אחרים, ובעיקר: ישנן עבירות חמורות מאוד, המשפיעות באופן גורף על גורלו של הציבור, שהדרך היחידה להתמודד עימן היא עד מדינה. בראש ובראשונה אלו עבירות השוחד, שכן הן נעשות בחדרי חדרים, והדרך היחידה להתמודד עימן היא על ידי מוסד עד המדינה. הכרעה כי עד מדינה פסול בכל מצב ובכל תנאי משמעותה קשירת הידיים להתמודדות עם החמורה שבעבירות השיפוטיות והמנהליות, ובניית חברה שאין בה כלים לבער את השוחד מתוכה".
"על כן, הדרך הראויה היא לצאת מנקודת הנחה שלא משתמשים בעד מדינה, זולת במצבי קיצון חיוניים ביותר, וגם אז – לא כראיה יחידה, אלא כעדות תומכת ומפרשת את הראיות הקיימות. על ידי כך, מוצאים את הדרך הן להימנע בדרך כלל ממוסד זה, והן לחרוג מנקודת המוצא הזו כאשר הצורך החיוני גובר על המגרעות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
