הפנינה של אפריקה: זה הזמן לגלות את רואנדה

בשנים האחרונות זרם התיירים הנוסעים לאפריקה הולך וגובר, ונדמה שהישראלים מגלים את הנופים עוצרי הנשימה ואת המגוון הטבעי והאנושי העצום של היבשת השחורה.

בעוד רבים פוקדים את החופים של זנזיבר, את שמורות הספארי של קניה ואת שבילי ההרים של אתיופיה, מעטים שמעו על רואנדה בכלל, וכאתר תיירות אטרקטיבי בפרט. אך המדינה הקטנטנה וההררית במזרחה של היבשת, שזכורה בעיקר מרצח העם שפקד אותה בשנות ה־90, ביצעה קאמבק מרהיב וכעת ממתגת את עצמה כאחד היעדים הבטוחים, הנקיים והמפנקים ביותר עבור תיירים ביבשת.

עוד בנושא:

הקשרים מתהדקים: ישראל חנכה שגרירות חדשה בבירת רואנדה

"הנשיא נרצח - אנחנו הבאים בתור": 25 שנים לרצח העם ברואנדה

רואנדה: המדינה שהפכה מגיהינום לנס כלכלי

בקרוב: קו תעופה ישיר לרואנדה

לאחרונה הכריזה חברת התעופה הלאומית של רואנדה כי תשיק שלוש טיסות שבועיות ישירות מנתב"ג לקיגלי, בשורה עבור ישראלים שמעוניינים לגלות את הפלאים החבויים של רואנדה. הטיסות החלו בחודש שעבר וכל המעוניין יכול להזמין כרטיס לרואנדה במחיר טוב.

עיר נקייה, בטוחה וכייפית, קיגלי // צילום: רויטרס

נוסף על מזג אוויר נעים ונוח רוב ימות השנה (מומלץ לא לבקר במהלך העונה הגשומה, בין אפריל ליולי), רואנדה מתהדרת גם בשיעור פשיעה נמוך, בתשתיות טובות במונחים של היבשת ובמגוון בלתי נדלה של אטרקציות עבור תיירים. דרושים מעט מאוד חיסונים עבור המבקרים במדינה, אך כמו בכל מדינות האזור, חשוב להצטייד בתרופות למלריה לפני היציאה.

תופרים חליפות 

כמעט כל ביקור ברואנדה מתחיל בבירה קיגלי, המתהדרת במסעדות ובבתי קפה מכל הסוגים, בסצנת אמנות תוססת ובחיי לילה שלא היו מביישים שום כרך קוסמופוליטי בעולם. נוסף על כל אלה, העיר מציעה גם שפע של פעילויות חווייתיות לתיירים. 

קל וזול להתנייד בה, הנסיעות במוניות ובאוטובוסים אינן יקרות, ולאמיצים שבמטיילים נסיעה על מונית־אופנוע המכונה "מוטו" תעלה שקלים בודדים ותספק חוויה מרתקת, גם אם מסמרת שיער.

אמנות רחוב ברובע ניאמירמבו בקיגלי // צילום: אורורה לטרולו

כמה חברות מציעות סיור מאורגן בין הרבעים השונים של העיר, אך למי שרוצה לחוות קצת מחיי היום־יום של האזרח הפשוט, מומלץ הסיור שמציע מרכז הנשים ברובע ניאמירמבו, שמציע סיבוב באחד מהרבעים העניים אך הצבעוניים והכיפיים של העיר וארוחה מקומית טעימה בסוף הסיור.

קיגלי מציעה חוויית שופינג ייחודית משלה. כמה קואופרטיבים מקומיים פתחו חנויות המציעות בגדים וחפצי בית בעיצובים המושפעים מהתרבות ומהמסורת המקומיות. כמו כן, שווה לבקר בשוק קפלאקי, מרכז שנבנה ברוח כפר אמנים מסורתי ומוכר חפצי אמנות מקומיים. בשוק קימירונקו, השוק המרכזי של קיגלי, תוכלו לקנות בדים ולשלם לתופר מקומי מחיר מצחיק כדי שיכין מהם עבורכם כל מה שתרצו. 

ביגוד אפריקאי בשוק קימרונקו, עדיף להגיע ישירות לתופר // צילום: Getty images

מומלץ לבקר במוזיאון לזכר קורבנות רצח העם, שמספר היטב את סיפורה של התקופה האפלה בתולדות המדינה ועוסק בחינוך הדור הצעיר לסובלנות ולמניעת גזענות ואפליה. 

גורילות בערפל

מחוץ לקיגלי כפרים קטנים וכנסיות ציוריות המוקפים מטעי בננות ושלל עצי פרי, ובעמקים מגדלים המקומיים יבולים של אורז וקסבה. בצפון נמצא רכס הרי וירונגה, שרשרת הרי געש שחלקם עדיין פעילים המתנשאים לגובה של עד 4,000 מטרים. שם נמצא הפארק הלאומי של הרי הגעש. מלבד שבילי הליכה לחובבי הטרקים תוכלו, תמורת סכום כסף לא מבוטל, לצאת לסיור מיוחד בעקבות גורילות ההרים, אחד ממיני היונקים המרשימים והנדירים ביותר על הפלנטה.

בדרום נמצא הפארק הלאומי ניונגווה. מדובר בשמורת טבע ייחודית של יער גשם גבוה. השמורה מציעה מסלולי הליכה על גשרים תלויים בין צמרות עצי היער וסיורים בעקבות אוכלוסיית בעלי החיים הגדולה של הפארק, הכוללת למשל משפחות של שימפנזות.

"כשפומבה היה צעיר", חזירי יבלות בשמורת קגרה // צילום: אורורה לטרולו

זברות בשמורת אקגרה // צילום: אורורה לטרולו

במזרחה של רואנדה משתרעת שמורת הטבע אקגרה על פני יותר מאלף קמ"ר. השמורה מציעה טיולי ספארי, ובהם תוכלו לראות מגוון עצום של חיות בר כגון פילים, אריות, ג'ירפות, זברות, תנינים והיפופוטמים. מומלץ להישאר ללילה בשטחי השמורה ולצאת לסיור לילי בעקבות הטורפים הגדולים בשמורה, ששעות הלילה הן עבורם שעות הציד.

אפשרות נוספת לגלות את המקומו תהיפים של רואנדה היא האופניים. רכיבה על אופניים הפכה לספורט הלאומי ברואנדה וה"טור דה רואנדה" נעשה אחד מאירועי הספורט המשמעותיים במדינה. כתוצאה מכך, חברות רבות משכירות אופניים לטיולים בנ ייום ויותר וניתן למצוא שבילים גם באזורים הנידחים יותר במדינה. 

הכלאה בין פסיפלורה לעגבנייה

המטבח של רואנדה מתבסס בעיקר על גידולים מקומיים בשלל שיטות הכנה. ארוחת הבוקר הרואנדית המסורתית כוללת סוג של דייסה והמון פירות טריים. בפירות הנפוצים תמצאו אננס, מנגו, פסיפלורה, בננות קטנטנות ומעט חמצמצות ופרי משונה המכונה "עגבניית עץ" או טמרילו ומזכיר הכלאה בין פסיפלורה לעגבנייה. הרואנדים רציניים מאוד בכל הנוגע לפירות שלהם, ובכל צומת כפרי גדול תוכלו למצוא שוק פירות קטן שאליו מביאים האיכרים המקומיים את תוצרתם.

בכל הקשור לאוכל רחוב, ההתמחות הרואנדית היא שיפודים. בכל רחבי המדינה אפשר למצוא מסעדות עממיות שמגישות שיפודי עוף, בשר בקר ובשר עז, לצד תפוחי אדמה צלויים ובצל, לרוב במחיר השווה לזה של בקבוק שתייה קלה קטן בישראל. מסעדות עממיות אחרות מגישות בופה של תבשילים מקומיים ביתיים, ובהם "אוגלי", מעין פירה מקמח שורש הקסבה, בננות פלנטיין צלויות ומגוון תבשילי קארי.

ההתמחות הרואנדית: שיפודים בדוכן רחוב בקיגלי // צילום: אורורה לטרולו

מנה עממית נוספת מכונה בפשטות "דג גדול"; מדובר במין גדול למדי של אמנון שנצלה על הגריל ומוגש עם בצלים חיים וירקות טריים. מנת דג נוספת החביבה על המקומיים נקראת "סמבזה", דגיגים קטנים מאגם קיוו שבמערב המדינה המטוגנים בשמן עמוק ומוגשים עם רוטב חריף. הרוטב החריף החביב על הרואנדים נקרא "אקבנגה" והוא עשוי משמן זרעי פלפל. מלבד טעם חריף חזק הוא מספק למנה גם טעם מעושן ממכר והולך נהדר עם בשר על האש.

ברואנדה, בניגוד למדינות אפריקניות רבות, אפשר לטייל ללא חשש. אך שימו לב, רצוי להסתובב עם סכום גדול של כסף מזומן, שכן מחוץ לקיגלי כספומטים הם דבר נדיר למדי. למי שהחליט לשכור רכב, חשוב לזכור שלא מומלץ לנהוג בשעות החשיכה, בעיקר בשל היעדר תאורה מספקת ושילוט בעייתי.

חיבה לאומית לדגים, סירות דייגים על אגם קיוו // צילום: אורורה לטרולו

רואנדה היא מדינה מזמינה, והמקומיים נוטים להיות ידידותיים. המשטרה אינה מושחתת והשוטרים לרוב שמחים לעזור לתייר שהלך לאיבוד או צריך מידע. השפה המקומית היא קינירואנדה וכל תושבי המדינה דוברים אותה. רבים במדינה, ובעיקר הצעירים, אף מסוגלים לנהל שיחה במידה כזו או אחרת באנגלית, ואילו המבוגרים יותר בצרפתית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו