לקראת סיום שנת הלימודים, השבוע לפני 70 שנים, פורסמו בעיתוני התקופה כמה כתבות מקיפות שסקרו את מערכת החינוך בישראל הצעירה, וכולן הציגו תמונה עגומה. "במערכת החינוך של הדור הצעיר בישראל השתררה אנדרלמוסיה שלמה", ציין בכותרתו העיתון "מעריב", ושאר העיתונים התחרו ביניהם בתיאורים קודרים ומייאשים.
לפי הדיווחים, נוסף על מחסור חמור שקיים במורים ובגננות בכל רחבי הארץ, סקרים שנערכו לקראת סוף השנה העלו שרבים מאנשי ההוראה נוטים לעזוב את המקצוע, והיעד הנחשק הוא עבודה כפקידים במנגנון הממשלתי. כן התברר שמורים רבים אשר גויסו לצה"ל במלחמת העצמאות מעדיפים להישאר במסגרת הצבאית, ורוב אלה שחזרו ללמד עשו זאת מחוסר ברירה. חלקם, כך עלה מהסקרים, מקפיד לבקר בלשכת הגיוס המקומית - כדי לבדוק אפשרות לשוב ולהיקלט בצבא.
למרות העלייה ההמונית הגדולה לישראל, התברר שרק חלק מזערי מהעולים החזיק במקצועות ההוראה, ובד בבד נרשמה ירידה במספר המורים הלומדים בסמינריונים השונים בארץ. המחסור הורגש במיוחד לנוכח הגידול המשמעותי שחל במספר התלמידים שהצטרפו לספסלי הלימודים - הן מקרב ילדי העולים והן עקב הריבוי הטבעי באוכלוסיית הארץ.
העיתון "הבוקר" דיווח בגיליונו ש"הצפיפות בבתי הספר יוצרת תנאים ללא נשוא". הוא תיאר את המצב בתל אביב כ"גרוע מכל - עד לכדי קטסטרופה". על פי הדיווח, מספר ילדי הגן הצפוי לעונת הלימודים הקרובה בעיר עומד על 12 אלף, ואילו סך המקומות בגנים לא עולה על 5,000. מספר תלמידי בתי הספר בעיר צפוי להגיע ל־32 אלף, אך מנהל מחלקת החינוך בעיר, גרשון אבידן, מסר ש"גם אם ימלאו כל כיתה ב־45 תלמידים, עדיין ייוותרו אלפי ילדים בעיר ללא מסגרת חינוכית".
כיתת לימוד ב־1949 // צילום: פוטו ציון, באדיבות ארכיון קק"ל
הפועלים שובתים נגד הורדת השכר: "מתעשרים על חשבוננו"
השבוע לפני 70 שנים פרצו במקומות שונים בארץ שביתות של פועלים, שמחו נגד כוונת הממשלה וארגוני המעסיקים להוריד ב־15 ביולי את שכרם ב־2.5 לירות. הממשלה והמעסיקים נימקו את ההפחתה בשכר בירידה הצפויה ב"אינדקס" (מדד יוקר המוצרים).
"בכל רבע שנה (רבעון) אנו מחשבים בדקדקנות את האינדקס, וכשהוא עולה - אנו מעלים את השכר באמצעות תוספת יוקר", הסביר יו"ר איגוד המעסיקים, דוד פומרנץ. "וכעת, כשסוף סוף האינדקס מתחיל לרדת, מדוע שלא תהיה הורדת שכר בהתאם?"
שר האוצר, אליעזר קפלן, השתתף בדיון עם נציגי מועצות הפועלים וטען: "הסכם תוספת היוקר מופעל בהצלחה בין נותני העבודה והפועלים, והפחתת השכר כעת בעקבות ירידת האינדקס היא לא רק מוצדקת, אלא גם נדרשת - למנוע אינפלציה".
מפלגות האופוזיציה, מפ"ם ומק"י, נרתמו למאבק בממשלה ובמעסיקים בשאלת הורדת השכר וערכו כנסים דחופים בכל רחבי הארץ. "הפחתת השכר הקרובה היא רק ההתחלה, ואחריה תבואנה הפחתות נוספות", טען משה גרשטיין, נציג מפ"ם בכנס פועלים גדול שנערך ברמת גן.
כרוזים שהודבקו בסמוך לבתי חרושת רבים הודיעו: "פועלי ישראל, הכורעים תחת נטל המסים והיוקר, לא ישלימו עם הורדת השכר! תואיל הממשלה לכוון את חיציה לרווחי הספסרים, הבנקאים, הקבלנים והמתווכים, המתעשרים על חשבון הפועל העברי".
ההסתדרות, מצידה, הודיעה שהיא מארגנת "קרן שביתה" ופנתה בבקשה לפועלים לתרום כל אחד יום עבודה, על חשבונו, כדי שאפשר יהיה לפצות כספית את הפועלים השובתים.
כרזת קרן שביתה, 1949 // עיצוב: האחים שמיר, באדיבות י. שמיר
מי היו "מפעילי התנורים מהצפון"?
במשך שנים רבות תהו אזרחי המדינה מה פשר ההודעה המוזרה שהושמעה מדי פעם ברדיו וכללה הנחיות בנוגע לתפעולם של "תנורים בצפון הארץ". רבים סברו שמדובר בעניינים ביטחוניים עלומים: סיסמת גיוס סמויה או העברת קוד סודי ליודע דבר.
בסופו של דבר, התברר שלא מדובר בהפעלה מתוחכמת של סוכני ריגול או בהקפצה של כוחות לקראת מלחמה. ה"תנורים" היו קשורים בעניין טריוויאלי הרבה יותר: כמות הגשמים שיורדת מהשמיים.
מקור ההודעה היה קשור בדוד רמז, שר התחבורה הראשון, שהגיש השבוע לפני 70 שנים לעיון הכנסת את תקציב משרדו, ובו נספח עם בקשה להקצאה מיוחדת נוספת של 2,300 לירות לטובת השירות המטאורולוגי.
"סכום זה נדרש לנו כדי ליצור גשם מלאכותי", הסביר השר בנאום התקציב וסיפר לח"כים המשתוממים שהשירות המטאורולוגי הישראלי התקבל כחבר מן המניין בארגון המטאורולוגיה העולמי, "וכעת יעמוד לרשותנו ידע עצום של טכנולוגיה פורצת דרך, שתאפשר לנו להגדיל בתקופת החורף בצפון הארץ את תפוקת העננים וכמות המשקעים שיניבו".
השר התייחס להמצאה חדשה באותם זמנים, להגברת ירידת גשמים באמצעות זריעת עננים ביודיד הכסף - חומר שחומם בתנורים גדולים ונפלט מארובתם לשמיים בצורת חלקיקים מיקרוסקופיים. במשך שנים רבות פעלו בצפון הארץ עשרות תנורים כאלה, עד שהוחלפו במטוסים קלים שביצעו אותה פעולה.
"תנור" לזריעת עננים
מבוכה: ירושלים לא מוצאת לעצמה סמל
מבוכה גדולה נגרמה לעיריית ירושלים, השבוע לפני 70 שנים, כשנאלצה לבטל את טקס הענקת תעודת אזרחות כבוד לנשיא המדינה, חיים ויצמן, אחרי שהתברר שהגורמים המוסמכים טרם הצליחו לאתר סמל עירוני לקישוט תעודת הכבוד. תחרות האמנים שהוכרזה חודשים ספורים קודם לכן כשלה, אחרי שהעירייה פסלה את כל ההצעות שהוגשו. כעת הודיע ראש העירייה, דניאל אוסטר: "אם בעיית הסמל לא תמצא את פתרונה בקרוב, תימסר תעודת הכבוד לנשיא ללא סמל, ואוי לאותה הבושה".
חידת "מחסל השוקולד"
בעלי חנויות ממתקים בישראל הבחינו כי לאחרונה נכנס אדם אלמוני לחנויותיהם ורוכש את כל מלאי שוקולד "שמנונית" (לימים, "שוקולד פרה") שברשותם. לשאלה מדוע הוא זקוק לכמויות כה גדולות של השוקולד, נהג האיש להשיב בכעס: "זה לא עניינכם". השבוע לפני 70 שנים הגיעה הפרשה למשטרה, אחרי שבעלי חנויות התלוננו שקיבלו מרוכש ה"שמנוניות" המחאות (צ'קים) ללא כיסוי. "אולי כעת נדע מה הסיבה לרכישה המאסיבית, ואולי גם נזכה לקבל את כספנו בחזרה", אמר בעל חנות ברחוב אלנבי.
המאבק על האמבולנסים
עם תחילת מלחמת העצמאות העביר מגן דוד אדום (מד"א) לרשות צה"ל כ־50 אמבולנסים שנתרמו לו מיהדות ארה"ב, וכעת הוא דורש לקבלם בחזרה. "אנו כורעים תחת העומס", הודיע הארגון השבוע לפני 70 שנים. "לדוגמה, בתחנת תל אביב לבדה אנו נקראים בדחיפות 40-30 פעם ביום לטיפול במקרי אסון, ופעמים רבות, בשל המחסור באמבולנסים, אנו מגיעים לאירוע כשכבר מאוחר מדי".
אולפני קולנוע ראשונים בישראל
אולפני הרצליה נוסדו ב־3 ביולי 1949, בטקס שנערך בחולות הרצליה (בצילום הגדול) בניהולה של מרגוט קלאוזנר, חלוצת הקולנוע העברי והישראלי, שהאמינה שסרטי קולנוע הם האמצעי הטוב ביותר להפצת רעיונות הציונות. באולפנים, הפועלים עד היום, הופקו במשך השנים מיטב הסרטים, ובהם "תעלת בלאומילך", "קונילמל", "השוטר אזולאי", "מציצים" ו"הלהקה". מאז תחילת שידורי הטלוויזיה המסחרית מופקים בהם גם תוכניות רבות, שעשועונים וסדרות טלוויזיה
צילום באדיבות "בית ראשונים", הרצליה
יש לכם תמונות או מזכרות מימיה הראשונים של המדינה? כיתבו לנו: shishabat@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו