במועדונים רבים קיים הבדל בין גברים לנשים בגיל שבו מותרת הכניסה למועדון. כך היה נהוג גם במועדון בעיר רחובות, שקבע שגיל הכניסה המותר לגברים הוא 26 ואילו לנשים תותר הכניסה כבר בגיל 24. בהתאם למדיניות זו, צעיר בן 24 אשר ביקש להיכנס למועדון, נדחה בשל גילו מספר פעמים, כאשר נשים באותו הגיל הורשו להיכנס ללא בעיות.
הצעיר החליט לתבוע את המועדון בגין הפליה על רקע מגדרי, אך תביעתו נדחתה. הצעיר ערער על הדחייה לבית המשפט המחוזי, אך גם ערעורו נדחה. בית המשפט המחוזי קבע שהבחנת המועדון בין גברים לנשים במקרה זה מוצדקת, שכן ניסיון החיים מלמד שקיים הבדל רלוונטי בין גברים לנשים באופן שבו הם מבלים, ובזמני ההגעה שלהם לבגרות נפשית.
הצעיר סירב לוותר, ובאמצעות עו”ד אייל אבידן הגיש ערעור לבית המשפט העליון. בטענות שהציג עורך הדין אבידן בבית המשפט העליון, נטען שהערכאות הקודמות פסקו לטובת המועדון בניגוד לחוק איסור הפליה, האוסר יחס שונה על בסיס מגדרי בכניסה למקומות ציבוריים.

עו”ד אבידן טען שההבחנה בין אופני הבילוי של שני המינים פסולה, שכן מקורה בדעה קדומה ואיננה מוכחת מדעית. משום כך, השימוש בהבדלים הפיזיולוגיים בין המינים הינו ציני, ונועד להכשיר את מדיניות ההפליה על רקע מגדרי של המועדון.
מנגד, טען בא כוח המועדון, שהמקום נמצא בבעלות פרטית ולא ציבורית ולכן מותר לו לקבוע את גיל הכניסה לפי ראות עיניו. עוד נטען, שגברים מעל גיל 26 כן מורשים להיכנס למועדון ומשום כך לא מדובר בהפליה על רקע מגדרי.
טענה נוספת שהועלתה מצד ההגנה, ציינה שאצל זוגות רבים הגבר מבוגר מהאישה ולכן יש להבחנה שנוקט המועדון בין המינים באשר לגילאי הכניסה הצדקה עסקית, שמטרתה לא לאבד לקוחות פוטנציאליים שבהם האישה צעירה מגיל הכניסה המותר ואילו הגבר לא.
לאחר דיון חשוב בערכי השוויון, הזכות לחירות ועוד, בית המשפט העליון החליט לקבל את טענותיו של עו”ד אבידן. בית המשפט ציין שהמועדון אמנם בבעלות פרטית אך משמש את הציבור ולכן נחשב למקום ציבורי לפי החוק ומשום כך אסורה בו ההפליה על רקע מיני.
עוד קבע בית המשפט העליון, שהבעייתיות במקרה נעוצה בעצם ההבחנה בין המינים בנוגע לגיל הכניסה, ולא בעצם רצונו של המועדון לקבוע גיל כניסה מינימלי. מכיוון שכך, מדובר בהפליה על רקע מיני, שאינה לגיטימית, ולא בהפליה על רקע גיל. בנוסף, ההבחנה בשל הבדל בגיל הנישואין איננה רלוונטית, כיוון שבאי המועדון אינם רק זוגות.
כך, בערכאה השלישית, זכה הצעיר בפיצויים ובהכרה בעוול ההפליה המגדרית שנגרם לו. בית המשפט העליון חייב את בעלי המועדון לפצות את הצעיר בסכום של 20,000 שקלים, וכן לשלם לו עוד 10,000 שקלים לשם הוצאות המשפט בשלוש הערכאות.
רע”א / 228890
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו