זה קיץ. חם בחוץ. אנשים עסוקים במסיבות סיום השנה בגנים ובבתי הספר, בקייטנות, בסידורים לקיץ ואיך מוצאים את הטמפרטורה הנכונה. ואז, בתוך כל היולי־אוגוסט הזה, באו הפוליטיקאים וביקשו מהם להתעמק בפלפולים משפטיים על סעיפי חוק בסגנון "האם אלוקים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים אותה" - ובמקרה זה "האם כנסת שפיזרה את עצמה יכולה לבטל את הפיזור".
רוב הישראלים לא רוצים בחירות. הם חושבים שזה מיותר, מבזבז, מעייף. אבל סקר "ישראל היום", בשיתוף מכון "מאגר מוחות" בהנהלת פרופ' יצחק כץ, שמתפרסם כאן, מראה שפחות מ־%50 תומכים במהלך לביטול הכנסת ולרבע מהנשאלים אין בכלל דעה בעניין. איך זה? הישראלים הדליקו השבוע את הרדיו, שמעו משפטנים מתפלפלים בחוק יסוד: הכנסת, חטפו חום וגילו חוסר עניין.
גם הפוליטיקאים שהיו סקפטיים צמצמו את האפשרות שייצא לפועל אתמול גם באופן פומבי. כך, למשל, אריה דרעי, שאמר בגל"צ: "הבנתי מהר מאוד שאין היתכנות משפטית ואין גם היתכנות פוליטית ליוזמה לביטול הבחירות. היועמ"ש לממשלה ויועמ"ש הכנסת אומרים שאין היתכנות ולכן לא הייתי במהלך הזה".
אפילו בלשכת ראש הממשלה, שהודיעה כי היא "בוחנת" את ההצעה של יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, הבינו שהמהלך לא יקרה וכבר יצאו לדרך עם סרטון בחירות ראשון, ברוסית, הפונה למצביעיו של ליברמן.
לעומת זאת, האפשרות לאחדות זוכה בסקר לרוב ברור של 73% מקרב בעלי הדעה. "אחדות" מתיישבת לנו טוב על האוזן, כפי שאמרו המשוררים סטטיק ובן־אל "כמו ארטיק. בים". היא נעימה לנו, מרעננת, לא צריך לחשוב יותר מדי, לא צריך להתפלפל בסעיפי חוק, לא צריך להתקוטט פוליטית ולעמוד מול צונאמי הקמפיינים והמסרונים שיתקיפו אותנו.
הבעיה העיקרית כיום היא שאחדות לא ישימה. השבוע יכלו הפוליטיקאים לנסות לעשות את הבלתי ייאמן - לבטל את מערכת הבחירות המיותרת. אלא שבשביל זה צריך לעבוד עם הראש - לעשות משהו שהפוליטיקאים שלנו כבר לא עושים בשנים האחרונות, ולא עם הלב. בעיקר לנסות להאמין זה לזה. למנוע את הבחירות היה המעשה הנכון לטובת האזרחים וכלכלת ישראל. אבל בני לא מאמין לביבי, יאיר לא מאמין ליולי, סתיו לא מאמינה למיקי וכולם בטוחים שתופרים להם מהלך על הראש.
כל כך הרבה אמוציות סוחבים איתם הפוליטיקאים זה על זה. כל כך הרבה חשדות לספינים, לתרגילים ולקמפיינים, אין היום אף אחד שמסוגל לכנס את כולם לחדר אחד ולהגיד, עזבו את מה שאתם חשים בלב זה על זה, ובואו נעבוד עם הראש כדי למנוע בחירות. הרגש מנצח את השכל. ובמערכת בחירות שעלותה שני מיליארד שקלים כולם מפסידים.