האם משבר המים בהודו מגיע לשיא חדש? דיווחים מתת היבשת מספרים כי כל מאגרי המים ומי התהום של העיר צ'נאי (לשעבר מדרס) התייבשו, וכעת המים מגיעים אל העיר במשאיות. מדובר בעיר השישית בגודלה בהודו, בירת מדינת טאמיל נאד, שמתגוררים בה למעלה מ-8 מיליון תושבים.
תושב העיר, ג'יאראם ונקאטסאן, שעוסק רבות בבעיית המים מציין כי "משבר מים כה חמור שבו המאגרים ריקים לגמרי לא חוותי בעיר מאז 1992". בעל מלון בעיר הוסיף: "בהתחלה היו מגיעים מים במשאיות כל יום, כעת הם מגיעים פעם בארבעה ימים ואתה צריך למלא 20 ליטרים בבת אחת, אחרת לא יהיו לך מים. אנחנו מתאמצים להמשיך להפעיל את העסקים בעיר אך המצב קטסטרופלי". כך או כך, על פי הערכות של גורמים רשמיים בעיר כ-820 אלף תושבים מחכים כל יום למשאיות הממשלתיות שמביאות את המים, ואין להם כל יכולת לקנות מים בצורה פרטית.
תושבים מקומיים ממתינים להקצבת המים שלהם
צ'נאי היא הנפגעת האחרונה מהבצורת הקשה שחווה הודו כולה. הקושי הממשלתי לשמר מי גשמים, שאיבת יתר של המים והבצורות גרמו לכך שבשנה האחרונה 600 מיליון הודים מצויים בבעיה של מחסור במים. כן, רק רבע מכלל הבתים בארץ הענק מחוברים למים זורמים, וגרוע מכך, על פי הערכות שונות כ-200 אלף הודים מתים בכל שנה ממחסור במים.
גיוטי שארמה, מייסד ארגון חוץ ממשלתי לתחום המים בהודו, אומר כי "הבארות בהודו מתייבשות מהר יותר בכל שנה. מדובר בבעיה שמחמירה עוד ועוד, זה כבר תוקף את דלהי, בנגלור מומבאי וצ'נאי". על דברים אלו מוסיף ונקאטסן: "כיום בשכונות העוני בהודו מקבלים התושבים כעשרה גלונים של מים בכל יום, כשבארה"ב משפחה ממוצעת מקבלת 300 גלונים של מים ביום". לדבריו "הודו צפויה לגדול עד 2050 בעוד 300 מיליון איש, והיא מסתמכת על שאיבת מי תהום ולא על אגירת מים. מדובר באסון שישבש את כל הכלכלה ההודית המתבססת על השקיית שדות לחקלאות. המחסור במים היא כישלון עצום של כל המערכת ומאיימת על כל המדינה".
דעתו של ונקאטסן אינה מנותקת מהמציאות - דיווחים מצ'נאי עצמה מדברים כבר על קרבות רחוב בין כנופיות סביב תחום המים, ונראה כי הכאוס הזה עוד עלול להתגבר באם הבצורות והבזבזנות יימשכו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
