במוצאי השבת הקרובה יציין עם ישראל את חג השבועות, שבו על פי המסורת היהודית קיבלנו את התורה וגם הקרבנו ביכורים, פירות חדשים מיבול החורף, בבית המקדש. רובנו נציין את החג בטרפת של אכילת מאכלי גבינה כשהמהדרין, קרי הילדים, ישפריצו על כולם למחרת גם סילוני ענק של מים. המסורתיים והדתיים יציינו את החג גם בערב לימוד ארוך אל תוך הלילה שיסתיים בקריאת מגילת רות בתפילת השחרית.
למעשה בדברים אלו מסתכם בעיני רובנו החג, כשאנו למעשה לא יודעים עליו יותר מידי, כולל גם למה בכלל צריך לאכול חלב ואי אפשר למנגל או סתם לאכול בשר כמו בשאר החגים. גם לא ברור איך הגיעו המים לחג ולמה צריך להישאר ערים כל הלילה, רק כדי למצוא את עצמנו ישנים בבוקר, בעת התפילה הארוכה מתמיד, שכוללת גם את הקראת מגילת רות. לכן החלטנו קצת לחפור במקורות החג ובמנהגיו.
הפתעה: התורה לא ניתנה דווקא בשבועות
לכאורה, אחד הדברים הברורים לנו ביותר בקשר לחג השבועות היא העובדה שבתאריך ו' בסיוון חל תמיד החג, ובו גם ניתנה התורה. אלא שלמעשה שבועות נחגג תמיד 50 יום אחרי חג הפסח. כאן מתחילה בעיה מעניינת: חמישים הימים האלו לא חייבים לצאת דווקא ב-ו' בסיון. הכל תלוי בשאלה מתי נקבע ראש החודש. במילים אחרות, בעת שקבעו חודש על פי ראיית הירח בעיניים (כפי שעד היום נקבע סוף חודש הרמדאן המוסלמי), חודש ניסן יכול היה לצאת מלא - 30 יום, או חסר - 29 יום, וכך גם חודש אייר. הכל תלוי בשאלה מתי נראה בשמיים הירח. אם שני החודשים חסרים, למשל, יצא שבועות יום אחרי מתן התורה, ב-ז' סיוון ואם שני החודשים מלאים החג יוצא ב-ה' סיוון, קרי יום קודם.
חידון לחג השבועות: מה אתם יודעים על התנ"ך?
אבותינו היו מודעים לכך, ולכן כשהם סידרו את הלוח הם יצרו מבנה מתמטי, שבו לעולם לא יצא מצב של פער בין שני הימים. זו הסיבה מדוע כיום לפי הלוח העברי הקיים כיום, לעולם יחול חג השבועות בארץ ישראל באחד מהימים ראשון, שני, רביעי או שישי.
אגב שתדעו שבתקופת המשנה הייתה מחלוקת גדולה מעניינת. רבי יוסי סבר שהתורה ניתנה ב-ז' סיוון וחכמים סברו שהיא ניתנה ב-ו' בחודש. כך או כך מי שיחפש בחומש עצמו חיבור בין נתינת התורה לשבועות צפוי להתאכזב, אין שום קישור תורני כזה ועכשיו אפשר גם להבין למה.
ומדוע חיברנו בין החג לנתינת התורה נתנו מספר תשובות. הראשונה היא שהמועד ההיסטורי האמיתי היה ב-ו' סיון (שהיה יום שבת, דבר שלא קורה לפי הלוח שלנו אף פעם) ולכן הסמיכות שילבה את ההלכות בחג. ויש שהסבירו שהחיבור ההכרחי בין התאריכים עשה רק מימי יצירת הלוח וביטול ההסתמכות על קידוש החודש בראייה פיזית של הירח.
למה אוכלים חלב? כרגיל, האשכנזים אשמים
אם תהיתם לעצמכם מדוע אנו נוהגים לאכול מאכלי חלב בשבועות, כדאי לכם לדעת שלפי הספרדים החג הוא חג רגיל שאוכלים בו בשר. במקורות ספרדיים קדומים אין זכר לאכילת מאכלי חלב בכלל.
אז מאיפה נחת עלינו המנהג הזה? הכל חוזר לאשכנז. הבסיס למנהג הוא הפסוק שמדמה את התורה לדבש וחלב תחת הלשון. לכן החלו בסוף ימי הביניים באשכנז לאכול בשבועות מאכלים כאלו. המקור הידוע הראשון שמזכירו הוא רבינו אביגדור צרפתי, מבעלי התוספות שחי בצרפת במאה ה-13. בהמשך הוא מוזכר במנהגים של ראש יהדות אשכנז המהר"ם מרוטנבורג, שבשמו מוזכר כי "נהגו לאכול בו כל מיני מאכלים מתוקים כגון דבש וחלב משום (הנאמר בפסוק) "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" (שיר השירים פרק ד פסוק יא), ונדרש על מתן תורה".
האשכנזים אשמים במאכלי הגבינה // צילום: איתיאל ציון
תכל'ס, מכיוון שאבותינו ידעו שאין שמחה אלא בבשר ויין, נוצר מנהג משלב: או לאכול סעודה חלבית בלילה וביום בשרית, או לעשות ביום קידוש על מאכלי חלב ואחרי כמה שעות ארוחת צהריים בשרית כמו שצריך, או לחלק את הסעודה לשני חלקים, אחד חלבי ואחרי הפסקה חלק מרכזי בשרי.
מאיפה הגיעו המים לחג?
אמרנו כבר שאחד ממנהגי החג הוא שפיכת מים אחד על השני, למרבה השמחה של הילדים. אלא שמדובר לכאורה במעשה קונדס שלא מתאים לחג רציני. מתברר שהבסיס לחג הוא טל התחייה שירד על עם ישראל במתן תורה. הסיבה היא שהמפגש עם בורא העולם בהר סיני גרם לעם לבהלה כה גדולה שהובילה למותם ואז בורא העולם החייה אותם בטל. ההסבר הזה מובא על ידי רבי משה בן מימון אלבאז גדול בתורה ומקובל בן המאה השש עשרה, בספרו היכל הקודש. יצויין כי המנהג היום, שכולל שפיכת מים רבים וקרבות מים, אסור מכל וכל ורבנים רבים יוצאים נגדו.
למה ערים כל הלילה?
עם ישראל אוהב לישון. הם ישנו טוב גם בלילה לפני מעמד הר סיני. הם ישנו כל כך טוב עד שעל פי המסורת, בני ישראל לא התעוררו בזמן למתן תורה, ומשה היה צריך לעבור ולעשות להם השכמה. לכן כתיקון התקבל המנהג ללמוד כל הלילה ולהיות ערים בבוקר כדי להגיע מוכנים למתן התורה.
קריאת מגילת רות
כבר ציינו שלא מספיק שערים כל הלילה, אלא שהתפילה בבוקר מתארכת יותר בגלל קריאת מגילת רות. הסיבה לקריאת המגילה קשורה לעובדה שדוד המלך נולד בשבועות והלך לעולמו ביום הזה ורות המואבייה שהתגיירה הייתה אם קדומה שלו. כמו כן המגילה עוסקת בימי קציר החיטים שערכים סביב שבועות.
יכולנו להרחיב עוד רבות בשמות החג, בקורבן החמץ המיוחד והנדיר שמובא בו, אבל אנחנו החלטנו להשאיר גם חומר למחשבה עבור הדרשנים בבתי הכנסת בלילה. חג שמח!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו