"אני אחת שלא רבה, אבל כשאני מתעצבנת אני מתעצבנת"

ג'וי ריגר | בת 25, שחקנית, רווקה. גרה בתל אביב.שיחקה בגיל 8 בהצגה "ספר הג'ונגל" ולמדה בתלמה ילין. גילמה תפקידים בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע. ב־2017 זכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה לשחקנית הילדים והנוער הטובה ביותר. משחקת כעת בהצגות "אל נקמות", "אוליאנה" ו"האחרים" בתיאטרון הקאמרי, ומככבת בסדרת הנוער "גיבור אמיתי", שמשודרת בערוץ KIDZ לצופי yes וגם ב־STINGTV

 מתי בפעם האחרונה הגשמת חלום?

"לפני חודשיים, בצילומים לסדרה 'אבא משתדל' עם טל פרידמן (תשודר בספטמבר ב'כאן'; ש"ז). אני משחקת שם נערה עם מוגבלות, וזה היה חלום שלי, משהו מדהים. תמיד רציתי לשחק אדם מוגבל. לצורך התפקיד ביקרתי הרבה את הבת של טל, תמר, וממש התאהבתי בה. יצרתי דמות ששמה דנה, בהשראתה. הסדרה היא קומדיה מרגשת, שהיא גם אתגר. טל לא צוחק בה על אף אחד, בטח שלא על בעלי מוגבלויות, אבל הוא לוקח את הסיטואציות בחיים, דברים מצחיקים, ורוקח מזה דרמה".

 מתי בפעם האחרונה נגמלת ממשהו?

"עכשיו, אני מנסה להיגמל מפסטה. אני חולת פסטות קשה, ובכל ארוחה אני רוצה פסטה. אני גם עושה ספורט ומבינה שאי אפשר לאכול בכל יום פסטה, בצהריים וגם בערב, וזה חייב להיפסק. אתמול הלכתי עם חברים לאכול במסעדה ממש טובה, אז הזמנתי לעצמי דגים. אבל הגיעו לשולחן גם מנות פסטה, אז אכלתי מהן. היום אולי אצליח יותר".

 מתי בפעם האחרונה היית בים?

"לפני שבועיים, עם אחותי רומי. אני מתה על הים. אני מדריכת צלילה מוסמכת מגיל 17, אוהבת מים. הרבה זמן לא צללתי, ואני מחכה להגיע בקיץ לאילת. לא צללתי שם הרבה זמן, ואני פוחדת שאולי עכשיו לא אוהב את זה יותר. כשמתבגרים, נהיים פחדנים יותר".

 מתי בפעם האחרונה קנית מתנה שווה?

"בפסח. נסעתי לבלגיה וקניתי לעצמי אייפד, כי החלטתי שהגיע הזמן שאכנס לתופעת נטפליקס, למרות שזה כבר די פאסה. התחלתי לראות את 'בית הנייר' בשעה טובה, התחברתי לעולם. אני לא אוהבת הפתעות. אין לי בעיה שקונים לי מתנה שאני יודעת עליה מראש, אבל אם קונים לי משהו בומבסטי - אני יכולה להיבהל, כי זה גדול עלי".

 מתי בפעם האחרונה נפרדת ממישהי?

"לפני חמישה חודשים, ממורן רוזנבלט (שחקנית ותסריטאית; ש"ז). זה סיפור כואב. אני מאוד אוהבת אותה, היא בחורה מדהימה ומאוד מוכשרת וחכמה, ונתקלנו בתהום שהיה לנו קשה לעבור אותה, גם סביב פער הגילים בינינו. אנחנו בקשר, אוהבות אחת את השנייה, ואני מקווה שהיא תהיה מאושרת. אני נותנת לזמן לעשות את שלו, מנסה לא לתכנן את מחר או מחרתיים. כאדם שאוהב להיות בשליטה - זה קשה לי".

 מתי בפעם האחרונה כתבת?

"עכשיו. אני מנסה לכתוב משהו, סיפור שהיה לי בגיל 14, ואני רואה את זה בעיני רוחי כסרט. הייתי כותבת שירים פעם, ועכשיו, לראשונה, אני ממש מתנסה בכתיבה רצינית. הרבה שנים חשבתי על זה, ופתאום נהיה לי חשק. האקסית שלי היא תסריטאית, וליוויתי אותה הרבה בכתיבה שלה, זה תמיד סקרן אותי. אני לא מתיימרת להיות כותבת, אבל אני כן אשמח ליצור משהו משלי".

 מתי בפעם האחרונה התחילו איתך? 

"היום. יש ביקוש. באינסטגרם אני מקבלת המון הודעות, בעיקר אחרי הצגות. 'אל נקמות' עוסקת בהתאהבות של שתי בנות, ואני מקבלת הודעות מלסביות שנהנו מאוד מההצגה. לפעמים אני עונה, לפעמים לא. גברים כבר הבינו שאני מחוץ לתחום, אז מתחילות איתי רק בנות, גם בפייסבוק. הייתי בטינדר לשנייה, אבל אני כבר לא שם".

 מתי בפעם האחרונה התאכזבת מאוד?

"לפני חצי שנה. היה תפקיד בטלוויזיה שרציתי, עשיתי בשבילו אודישן, ולא קיבלתי. זה מאוד אכזב אותי, אבל הבנתי שמה שצריך להיות שלי הוא שלי, ומה שלא - לא. בשנים האחרונות אני נהנית יותר מאודישנים".

 מתי בפעם האחרונה התרגשת?

"אני מתרגשת כל הזמן. אני אחת הרגשניות והבכייניות שיש. אני מתרגשת מסרטים עד בכי, אפילו ב'בית הנייר' בכיתי קצת כשדמות מתה. אני בוכה מהמון דברים. אני קוראת עכשיו את סדרת ספרי 'החברה הגאונה', אני בספר האחרון. בכיתי מלא כשקראתי את זה. משהו בכתיבה של אלנה פרנטה מרגש אותי, הדמויות שלה אמיתיות ואותנטיות, וזה נהדר". 

 מתי בפעם האחרונה התפנקת?

"השבוע, במסיבה, שתיתי ורקדתי, ומבחינתי זה פינוק. אני לא מבלה בדרך כלל עד הסוף, לא יוצאת הרבה בגלל העבודה וההצגות, ואני אדם שאוהב להיות בבית. אבל השבוע יצאתי והתפרעתי, וזה היה ממש פינוק. בכלל, אני יודעת לפנק את עצמי, למשל לישון בצהריים. בצילומים אני אוכלת מהר והולכת לישון, ואז חוזרת אדם אחר. חצי שעת שינה מספיקה לי".

 מתי בפעם האחרונה רבת עם מישהו?

"אני לא אדם שרב, קשה לריב איתי, אבל אם אני מתעצבנת אני מתעצבנת. לא נראה לי שרבתי לאחרונה, אבל אני יכולה לריב עם אמא שלי. למשל, על זה שלא הלכתי לבושה לפרמיירה כמו שצריך בעיניה. מבחינתה, אני צריכה ללבוש לפרמיירות עקבים ושמלות, וומבחינתי מספיק טריינינג".

 מתי בפעם האחרונה לבשת מדים?

"בסוף 2014, כשהשתחררתי מהצבא. שירתתי ביחידת איסוף מודיעין כעורכת וידאו. הגעתי לשם פשוט כי זימנו אותי. רציתי משהו קרבי, ובגלל שאני צוללת רציתי יחידת צוללנים, אבל זה לא קרה. אחרי תלמה ילין רציתי דווקא להתרחק מהבידור, ולא רציתי להקה צבאית. לא הלכתי למבחנים, למרות שהרבה סביבי נבחנו ושירתו בלהקות. לי לא התחשק. השירות באמת היה עולם אחר, מאוד כיף. הכרתי אנשים שלא ציפיתי להכיר, וזאת היתה חוויה. רכשתי שם ניסיון, ועכשיו אני עושה סרטוני וידאו לחברים ולמשפחה. מהשירות אני זוכרת בעיקר את הפטרולים סביב הבסיס, בלילה, כשהייתי כבר מתה לישון, ובגלל שאסור טלפון, קיבלתי שעות שלמות רק עם עצמי. אני זוכרת שחלמתי מלא חלומות בהקיץ, ודמיינתי את עצמי משחקת בתיאטרון".

 מתי בפעם האחרונה קיבלת החלטה חשובה?

"לפני כשלושה חודשים, ההחלטה לעבור לגור לבד. כשמורן ואני נפרדנו חשבתי לעבור לגור עם שותפים או לחזור להורים, אבל אז הבנתי שאני חייבת ללמוד להיות עם עצמי לבד, כי זה חשוב וזה כיף. בדיוק התפנתה דירה, בפוקס, והייתי חייבת ללכת על זה. בדירה אני לומדת להכיר את עצמי, להבין מה טוב לי, מה כיף לי - ובעיקר לומדת שנטפליקס זה החיים". 

 מתי בפעם האחרונה יצאת לדייט?

"לא יצאתי לדייט כבר ארבעה חודשים. הייתי פה והייתי שם, אבל לא דייט־דייט. אני לא יודעת אם אני רוצה. כיף לי להיות לבד עם עצמי בינתיים. לא יצאתי לדייטים, אבל כן הייתי בסטוצים, רק לא לישון לבד בלילה. אבל עדיין לא ישבתי במסעדה וחלקתי פסטה עם מישהי".

 מתי בפעם האחרונה זכית בפרס?

"לפני כמה חודשים, בפרס הטלוויזיה על העונה השנייה של 'Oboy'. זה יישמע נדוש, אבל פרסים מלחיצים אותי, כי לאחר מכן יש ממני ציפייה גדולה יותר להוכיח. מצד שני, זאת עוד הכרה שאת נכונה ומדויקת, ועושה דברים משמעותיים שמרגשים אנשים. יש לי ארון פרסים בבית, וזה בעיקר מחמיא לי, למרות שכשאני מקבלת פרס, אני ישר חושבת שזה קרה בפוקס ושאני לא בסדר. לטקס עצמו לא יכולתי לבוא, ובסוף ראיתי את זה בטלוויזיה. נלי תגר לקחה בשבילי את הפרס". 

 מתי בפעם האחרונה התגעגעת למישהו?

"אני מתגעגעת תמיד לאמא שלי. כשאני עולה לבמה לסצנה עצובה וצריכה להיכנס בוכה, אני חושבת על אמא שלי, גם אם ראיתי אותה לפני שעתיים. אני חושבת עליה ומתגעגעת אליה, ומצליחה מייד לבכות. הגוף מגיב. אני מתגעגעת גם לדוד שלי, שהתאבד לפני תשע שנים, ואני מרגישה שהוא מלווה אותי בצמתים בחיי. הוא היה חולה בדיכאון ובסכיזופרניה, ולמדתי המון על המחלות האלה מאז. אנשים נרתעים מאוד ממחלות נפשיות, ואני במסע להסביר עוד עליהן לכל מי שאפשר".

 מתי בפעם האחרונה חשבת על קריירה בחו"ל?

"אחרי פסטיבל טרייבקה בשנה שעברה, כשזכיתי בפרס (על תפקידה בדרמה 'אין בתולות בקריות'; ש"ז). העניין הוא שלא בא לי לעזוב את החברים ואת המדינה. כיף לי פה, אבל אם יהיה משהו מעניין - אני בטח לא אפסול. אני רואה את גל גדות, ואני מעריצה את המקום שהיא הגיעה אליו ואת השאפתנות שלה. אני חושבת שהיא מדהימה. אין לי חלום לשחק את וונדר וומן, אבל הקריירה של נטלי פורטמן היא כן משהו שאני מסתכלת עליו בהערצה". 

 מתי בפעם האחרונה חשבת על שמך? 

"כל הזמן. יש מלא בדיחות על השם שלי. בצבא מישהי קראה לי 'גיוי' ועל פיצה שקיבלתי פעם היה כתוב 'ג'וינט ריגר'. היו הרבה טעויות, אבל אני אוהבת את השם הזה, הוא מיוחד. תמיד מדברים איתי עליו, והוא גורר שיחות. אני אוהבת את הייחוד שלו. כיף לי להיות מיוחדת, למרות שלפעמים גם לא".

 מתי בפעם האחרונה הלכת להשקה? 

"אני לא הולכת להשקות, ובקושי מזינה את התרבות הסלבריטאית שלי. אני רוצה שיזהו אותי לפי הדמויות שאני עושה ולא לפי 'ג'וי ריגר'. אז אני שומרת על פרופיל איכותי ונמוך. לא הולכת יותר מדי". 

 מתי בפעם הראשונה עלית לבמה? 

"כשהייתי בת 8, שיחקתי את הילדה באנה ב'ספר הג'ונגל'. יש לי הבזקים מהתקופה הזו, שהיתה חוויה מדהימה. ראיתי פרסומת של 'ספר הג'ונגל' בטלוויזיה ורציתי להיות מוגלי. מילאתי את הפרטים, צירפתי תמונה ושלחתי, ואז חזרו אלי ואמרו שאני לא יכולה להיות מוגלי - אבל כן קיבלתי דמות אחרת. זאת היתה הפעם הראשונה שלי על במה. בתלמה ילין חזרתי לזה קצת, ולתיאטרון נכנסתי רק לפני ארבע שנים. אני אוהבת את הבמה, אבל זה גם הרבה יותר מפחיד אותי. הבמה היא מקום הרבה יותר חי, שיש בו חוסר ודאות, אין אפשרות ל'קאט' פתאום. אבל יש משהו מרגש ומפעיל, ויש גם מחיאות הכפיים - שזה כיף כמובן".

shirshirziv@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו