ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מינה אתמול (רביעי) את חבר הכנסת אמיר אוחנה לשר המשפטים החדש של ישראל, עד להקמת הממשלה הבאה אחרי הבחירות. למעשה מדובר ככל הנראה בכהונה בת כחצי שנה, שלושה חודשים עד הבחירות, ולפחות חודשיים עד הקמת הממשלה, זאת במידה ולא תהיה דחייה נוספת בגלל חגי תשרי.
לאור זאת, עולה השאלה: האם לשר אוחנה תהיה את היכולת להשפיע על מדיניות משרד המשפטים, או שאנו צפויים כעת לתקופת קיפאון במערכת, עד לאחר הקמת הממשלה הבאה. התשובה לכך, מסתבר, מורכבת למדי.
השופט בדימוס, פרופסור עודד מודריק, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ומרצה באוניברסיטת אריאל, מסביר שעקרונית לשר בממשלת מעבר יש את כל הסמכויות הרגילות בגלל עיקרון הרציפות השלטונית, אלא שלמעשה בבג"ץ התקבלו בנושא החלטות שונות, המבטאות מצב שבו אין לשר למעשה אפשרות להתקין תקנות חדשות או לחוקק חוקים, ולכן יכולתו להשפיע על המערכת היא מוגבלת.
"בזמן ממשלת אולמרט, אחרי התפטרותו של אהוד ברק וההחלטה ללכת לבחירות, ניהלה הממשלה שיחות שלום עם הפלשתינים", אומר מודריק. "הייתה כנגד זה עתירה לבג"ץ בטענה שמדובר בממשלה ללא סמכות, והשופטים דחו את העתירה וטענו שלממשלה כן יש את הסמכות הזו. אולם מאוחר יותר, כשהממשלה רצתה למנות שופטים או רבנים ראשיים, השופטים מנעו זאת בטענה שאלו החלטות מהותיות ועקרוניות.
"מה שרואים כאן למעשה זו סתירה פנימית, כי האם הסכם שלום הוא לא דבר מהותי? לכן יש למצב הזה שני צדדים כמעט הפוכים - מבחינה עקרונית שר של ממשלת מעבר הוא שר רגיל מבחינת הסמכויות, שהרי חל על הממשלה עקרון הרציפות, והכוונה היא לניהול המערכת והתחזוקה השוטפת שלה. עם זאת, השר לא יכול ליזום חקיקה או לחולל שינויים מבניים משמעותיים.
"הסיבה לכך היא שברגע שהכנסת מתפזרת, יש צורך בכנסת חדשה שתקבל את אמון העם, וזה ממילא משורשר למעלה אל הממשלה. במילים אחרות, כמו שממשלת מעבר לא יכולה לחוקק את חוק התקציב, כך גם שר המשפטים מוגבל מאד. הוא לא יכול לתקן תקנות חדשות אלא להאריך תוקף של תקנות ישנות על מנת למנוע תוהו ובוהו במערכת. גם בכל הנוגע למינויים משמעותיים, ייתכן שזה אפשרי אבל מצריך הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה. לכן למעשה ההשפעה של שר במציאות כזו היא קטנה, וכוללת בעיקר את הפעלת המערכת עד הכרעת הבוחר ביום הבחירות. לכך יש יוצא דופן אחד - הכרזת מלחמה. מלחמה היא לא דבר שניתן לחכות איתו וכאן יש גם לממשלת מעבר את כל הסמכויות".
השופט בדימוס, עודד מודריק // צילום: גדעון מרקוביץ'
נשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", פרופסור אביעד הכהן, התייחס גם הוא למינויו של אוחנה: "מבחינה פורמלית שר שממונה לממשלה, ואפילו לתקופה קצרה, הוא שר לכל דבר ועניין עם כל האחריות המשרדית. אכן, ככלל נקבע בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, וכמו כן כך עולה מפסיקת בג"ץ, שבתקופת הדמדומים עד הבחירות לרוב לא מקבלים החלטות ארוכות טווח.
"עם זאת", ממשיך הכהן, "נקבע כבר בעבר שבמקרים דחופים ונדרשים ניתן להכריז על מינויים חדשים, וכבר היו דברים מעולם. כאן גם חייבים להעיר הערה - מציאות הביניים בישראל היא לא פעם יותר קבועה ממצבי הקבע. כלומר, מכיוון שבישראל למדנו לא אחת ש'אין דבר קבוע יותר מהזמני', יש להניח שאחרי הבחירות יהיה פרק זמן נוסף, אולי אפילו ארוך, עד שתורכב ממשלה חדשה. לכן לא הייתי מציע לראות במינוי השר החדש משהו סמלי בלבד, אפילו אם אין לו יכולת מינוי לתפקידים ארוכי טווח".
אוחנה לנשיאי הארגונים היהודיים-אמריקניים: "לעצור את איראן כעת או לשאת בתוצאות הרות גורל"
אוחנה נפגש עם עינב צנגאוקר והתיר את כניסתה לכנסת: "מבלי לשבור כללים"
הבקשה הבאה של נתניהו: צפוי לדרוש מביהמ"ש שינויים בזמני עדותו לטובת הצבעות בכנסת
לחץ כבד מימין על יו״ר הכנסת לקראת סגירת אונר״א: ״העם לא יסלח לכם״