יאיר גולן בריאיון מיוחד: "פשיטה על עזה אפשרית, נותנים יותר מדי קרדיט לאויב"

מבחינתו של אלוף (מיל') יאיר גולן, השאלה אינה אם אלא מתי. "אני אקפוץ למים, ואני מדבר עם הרבה אנשים", הוא אומר בראיון ל"ישראל השבוע" על כוונתו להיכנס לפוליטיקה. "עוד לא גיבשתי דעה איך אעשה זאת, ואיך נכון לעשות זאת".

ארבעה תחומים עיקריים דורשים טיפול לדעתו של גולן, והוא לא מהסס להשמיע כבר עכשיו ביקורת בנוגע אליהם: הנהגתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, התמודדות צה"ל עם חמאס, בגידת המנגנון הביורוקרטי באזרחים והספרה ההיסטורית־לאומית. "לישראל היתה תקופה של תקווה לשלום, כולנו יודעים שזה לא מציאותי יותר", הוא אומר, "את הנרטיב של השלום החליף הנרטיב של החרדות שהכניס נתניהו. עכשיו עלינו לעבור לנרטיב של ביטחון עצמי וגאווה".

לדברי גולן, התסבוכת הפוליטית שהובילה לבחירות חוזרות היתה מיותרת. "היו בחירות, ובעולם מתוקן שתי המפלגות הגדולות היו מקימות קואליציה ש'אין עליה'. 70 חברי כנסת, שהם רוב מוצק שמבטא את עם ישראל. ההבדלים האידיאולוגיים בין הליכוד לבין כחול לבן הם בין אפסיים לקטנים. בעולם מתוקן היתה מוקמת קואליציה של המרכז הישראלי, לא ימין ולא שמאל, שעושה את הדברים שרוב עם ישראל רוצה ויודע. בלי הטיות של חרדים ושל ימין קיצוני. כל מה שצריך להיות זה שראש הממשלה הנבחר, עדיין בנימין נתניהו, היה אומר: רבותי, אם יוגש נגדי כתב אישום, אני מבטיח להתפטר. כך היתה קמה קואליציה לתפארת".

התחושה היא שבדור הזה אין אנשים מהסוג של אריק שרון, פרס או שמיר, שהיו מסוגלים לגשר על המחלוקות בהידברות. היו להם דעות מאוד שונות, אבל הם ידעו להידבר. היום יש משחקי כוח מאיימים.

"זה כל כך נכון. פוליטיקה אף פעם לא היתה מקום נחמד. לכלוכים וקומבינות הם לא המצאה של ביבי. אבל זאת באמת הטענה המרכזית שלי נגדו. הוא מייסד פוליטיקה של זהויות, שמקצינה את עצמה לדעת. זו פוליטיקה שהורגת את היכולת לנהל שיח, כולל בין מתנגדים. זו פוליטיקה שעוסקת פחות בתוכן ויותר בדימויים ותיוגים. ולפוליטיקה הרעה הזאת נתניהו אחראי במידה רבה מאוד". 

האלוף במיל' יאיר גולן בעת שירותו הצבאי // צילום: נעם ריבקין פנטון

יאיר גולן (במרכז) לוחץ את ידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו // צילום: נעם ריבקין פנטון

בראיון המלא, שיפורסם מחר ב"ישראל השבוע", מתייחס גולן למשפט אלאור אזריה ולסערה הציבורית סביבו. "זה היה משפט הגון. אגב, עונשו היה כצפוי; כי בסופו של דבר, אין כאן סעיף כוונה לרצח", אומר גולן ומרחיב את ההסתכלות: "בבסיס החלטות הממשלה ישנו רעיון, שהוא מוסרי ושוחר טוב. 

"יש לנו ויכוח איך להתקדם למקום שנכון למדינה. אני צריך לדעת שזה מכוונות טהורות. ואז אני יכול לדרוש מחייל שבא מרקע שמאלי או ימני או דתי. פה אין רקעים. פה אנחנו אנשי הממלכה. אבל ברגע שהצבא הוא 'שמאלן ותבוסתני', בתי המשפט הם 'עוכרי ישראל' ונשיאת ביהמ"ש העליון 'לא ציונית' - לא ירחק היום שבו חייל יגיד שאינו מוכן לשרת את המקום הזה". 

אתה שיערת, נאמר כשהיית סגן אלוף, שמתוך עזה יוכלו לירות טילים כמעט על כל חלק בישראל?

"אני חושב שההתנתקות, באופן שמימשנו אותה, הייתה רעה מאוד. אבל האם אני מתגעגע לליווי שיירות עם מטענים לגוש קטיף? מישהו מתגעגע לרדוף אחרי זורקי אבנים בשאטי? בג'בלייה? בחמש השנים הראשונות של האינתיפאדה השנייה נהרגו 147 ישראלים בעזה. מאז 2005 ועד היום נהרגו 121 ישראלים, כולל כל המבצעים".

גולן נשאל מדוע ישראל לא נכנסת קרקעית לעזה. "פוחדים להילחם. פוחדים מאבדות. זה לא 500 הרוגים. אנחנו נותנים יותר מדי קרדיט לאויב. הלחימה בעזה לא באה בחינם, לחימה בתווך עירוני זו לחימה על הקרקע. צריך לעשות את זה כי חייבים לעשות את זה". 

ואנחנו לא צריכים לחשוב מה יהיה אחרי כן? 

"המשוואה היא מדומיינת. יש לה היבט ציבורי; ההנחה שאם ניכנס לעזה זו הסתבכות ארוכת שנים, היא לא נכונה".

זאת אומרת שאפשר לערוך פשיטה שתארך כך וכך זמן, ולחזור חזרה.

"ממש כך".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו