בקיץ שעבר, כשסטו דאגלס הגיע להפועל תל אביב, הוא היה נרגש מההזדמנות לשחק עבור מועדון גדול עם לחץ וציפיות, ועם קהל גדול ותומך. לצערו רוב הציפיות וההתלהבות פינו את מקומן לעונה בינונית בה לא קיבל מספיק הזדמנויות ונותר מאוכזב.
בראיון ל"ישראל היום", הוא מדבר בכנות על המוטיבציה לכדורסל שצנחה והסיכויים הגבוהים שיעזוב בקיץ את ישראל אחרי כמה שנים שלדעתו התפספס. וגם: הסיפור המיוחד של אשתו קורטני, מסעות היין ברחבי הארץ, הטענות למתאזרחים והעתיד.
"כשהגעתי לישראל ב-2013 (להפועל גלבוע/גליל, י"מ), המטרה שלי הייתה להישאר פה כמה שנים ולבנות קריירה", הוא פותח, "השנה הראשונה הייתה קצת קשה לי, אבל הצלחתי להמשיך הלאה והנה אנחנו מסיימים שש עונות".
בזמן הפנוי יצאו דאגלס ואשתו קורטני למסעות יין ברחבי ארץ הקודש וגילו עולם שלם. "הכל התחיל עם אשתי. היא מאוד בעניין של יין ואוהבת ללכת לסיורים כאלה בכל העולם. בארץ הסתובבנו בצפון ובהרי ירושלים וזה מיוחד לחוות את ישראל גם בצורה הזאת, מעולם לא דמיינתי את זה ככה לפני שהגעתי. יש פה המון לראות בתחום הזה".
מה היין המועדף עליך?
"יש כ"כ הרבה, נהנינו מהכל וקשה לבחור אחד. אנחנו מאוד אוהבים למשל את סומק (בזיכרון יעקב, י"מ), כי זה יקב שמייצר יין בעבודה של בעל ואשה יחד".
סטו דאגלס. "שונא חול והשמש היא לא חברה שלי" // צילום: יוסי זליגר
אתה בכלל אהבת בירה, מה גרם לך ככה לחצות את הכביש?
"כן, אני בהחלט אוהב בירה. גדלתי על אוסף היינות של אבא שלי, אבל אף פעם לא ניסיתי. להגיע לכאן ולהיות מסוגל לחוות את כל התהליך זה מיוחד. הייתי יכול ללכת לחוף במקום זה, אבל אני שונא חול והשמש היא לא חברה שלי כך שזה טוב שיש לי את היין".
ובחזרה להפועל ת"א. למרות הציפיות העצמיות הגבוהות, דאגלס קיבל 12.4 דקות וקלע 4 נקודות בלבד בממוצע. "למען האמת, קשה לי להסביר מה קרה. אני מנסה לשקף לעצמי את העונה שבה ניסיתי לעשות את העבודה שלי, אך היה קשה.
"הסגל השתנה הרבה ואני לא יודע מה היה קורה אם היינו מתחילים את העונה כך ולא צריכים כל הזמן להכניס שחקנים לעניינים. למדתי הרבה מהעונה שזה גם טוב אז אני מנסה לקחת את הצדדים הטובים מהעונה הזאת. כשאסתכל אחורה בעתיד אני אעריך את ההזדמנות הזאת, למרות שכרגע זה קשה".
יש תחושה שלהפועל ת"א קשה לעשות את קפיצת המדרגה המקצועית. יש לך עצה לתת להם?
"אם אין לך כסף כמו הקבוצות הגדולות, מכבי ת"א והפועל ירושלים, קשה להתמודד בצמרת. קשה להגיד למישהו לבזבז יותר כסף, פשוט צריך סקאוטינג טוב ולהבין איזה שחקנים ישחקו טוב יחד. הקבוצה שלנו שסיימה את העונה הייתה מגובשת מאוד, אבל זה מצריך המון עבודה ולכן לפעמים רואים שחקנים ששיחקו בישראל מצליחים מאוד אח"כ במקומות אחרים. עדיין למכבי ולירושלים יש יתרון עצום וגם אם תנצח אותם פעם אחת בעונה זה לא יעזור לך בפלייאוף, לכן צריך לעשות את הדברים אחרת".
"רג'י מילר הוא הגיבור שלי"
דאגלס הוא מסוג האנשים שחושבים כמה שנים קדימה, ולמרות שרק לפני קצת יותר מחודש הוא חגג יום הולדת 29, הוא כבר חושב על העתיד. הוא לא מתבייש להודות שהעונה האחרונה קצת פגעה לו במוטיבציה לכדורסל ושייתכן שיעזוב בקיץ את הכדורסל הישראלי.
"אני לא יודע מה הולך לקרות עכשיו. כל קיץ זאת רכבת הרים, אני נכנס לקיץ כשאני בטוח מה יקרה ואז הכל משתנה. אני מנסה לבוא ללא ציפיות ולקוות שלא אצטרך לעזוב את ישראל למרות שאני פתוח לכל הצעה. זה קצת מעייף, ואני גם לא בטוח מה יקרה עם חוקי הליגה לגבי ישראלים. אני רוצה רק להגשים את החלום שלי מאז שהייתי ילד ולשחק כדורסל".
סטו דאגלס עם תומר גינת. "קשה לפעמים למצוא את המקום שלי בליגה" // צילום: אלן שיבר
האם להתלבטות שלך יש קשר לטענות כלפי ה"מתאזרחים"?
"אני באמת מבין את הטענות אבל מעולם לא הייתי מודאג מהן. לא הרגשתי שמישהו מוציא אותנו מהליגה כי לא אוהבים אותנו. קשה לפעמים למצוא את המקום שלי בליגה, אבל אני לא מודאג. קורה באמת ששחקנים שעושים עליה ומשחקים בשביל לא הרבה כסף, אבל זה החוק וכל עוד זה ככה אין הרבה מה לעשות".
אתה חושב שהכדורסל הישראלי החמיץ אותך?
"תשובה מהירה היא כן. היו הזדמנויות שלא קיבלתי, והיחס בישראל לקלעים שונה לעומת מדינות אחרות. כששיחקתי בספרד (נבארה מהליגה השנייה, י"מ) חסמו לי כל הזמן, כמו לנבארו בברצלונה. פה לעומת זאת היה לי מאמן שאמר לי 'כן, אני יודע שיצאת מחסימות וקלעת טוב בספרד אבל כאן אנחנו לא עושים את זה' , ופשוט השתגעתי ולא הבנתי למה? כלומר אני כבר נמצא כאן, אז תשתמש בי, אבל זאת פשוט הייתה דרך העבודה שלו. חסימות על הכדור, פוסט-אפ ולא הרבה מעבר.
"זה עצבן אותי אישית, לא כי אני אומר שכולם חייבים לעשות את זה, אבל זה מה שעשיתי כל הקריירה. צפיתי ברג'י מילר כל החיים והוא היה הגיבור שלי וזה מה שהוא אהב לעשות, כל הזמן לרוץ על חסימות. זה מייגע אבל אתה חייב להתאים את עצמך ולהתמודד עם זה. צריך לקבל את זה ולהמשיך הלאה".
"עדיין יש לי יכולת"
כמי שכל חייו עסק בכדורסל, דאגלס רואה את עצמו ממשיך גם אחרי הקריירה ככדורסלן פעיל להיות סביב הכדור הכתום, הוא עדיין לא יודע באיזו פוזיציה. "בהחלט יוצא לי לחשוב עוד כמה שנים אמשיך לשחק, אבל אני עובר את זה קיץ אחרי קיץ. בסוף כל שנה אני חושב עם עצמי האם עדיין יש לי מוטיבציה והאם אני עדיין רוצה לעשות את זה.
קורטני וסטו דאגלס. "פגשתי אותה ביום הראשון בבית הספר"
"לקראת העונה הבאה עדיין המוטיבציה שלי גבוהה, אבל אני צריך לחשוב אם אני רוצה להרים אותה ולהיות כן עם עצמי. לא תמיד קל להיות כנה עם עצמך, למרבה המזל עדיין יש לי את היכולת וככל שהגוף שלי יאפשר אנסה להמשיך".
במכללת מישיגן אתה נחשב עד היום לסמל (השחקן עם הכי הרבה משחקים בהיסטוריה של המכללה – 136). מעניין אותך לחזור לשם בתפקיד מקצועי?
"אני לא חושב על זה. במהלך השנים שלי שם ראיתי כמה קשה לעבוד בתחום הזה, בייחוד כשהרבה מהעבודה לא קשורה לכדורסל. הייתה לי תקופה קשה שאימנתי ילדים בתיכון ואני לא רוצה לעשות את זה רק בשביל כסף. אף פעם לא אומר שאני חוסם את האופציה, אבל כרגע לא נראה לי".
אמרת פעם שתשמח לעבוד בקבוצה האהודה עליך, אינדיאנה פייסרס
"למשל משהו בפרונט-אופיס שם זה מעניין. אני אוהב את האן.בי.אי, אבל כרגע זה רק בגדר חלום. אני חושב שזה יכול להיות מאוד מעניין, אבל זה שונה ואנשים לא מבינים שזה עולם משוגע, שזה עסקים ושזה לא קשור לכדורסל. זה משוגע מה שקורה שם מאחורי הקלעים".
ותפקיד בתקשורת?
"כן, זה משהו שגם חשבתי עליו. אני אוהב להביע דעה, לדבר על ספורט ולדבר בכללי. יש הרבה רעיונות מסביב לספורט שאני חושב שהם מוטעים וזה מתחיל משם. דיברתי עם הרבה אנשי כדורסל מהמכללות וזה משוגע כמה הרבה אנשים לא מבינים הרבה דברים. זאת עבודה מגניבה לדבר על ספורט למחייתי. רדיו תמיד עניין אותי למרות שלא קל להיכנס לזה, יש לי חבר ברדיו באינדיאנפוליס, אבל עוד נראה".
סטו דאגלס עם האישה שאיתו. "מבנינה את העיסוקים והמטרות שלי"
"אשתי משוגעת, אבל אני אוהב אותה בגלל זה"
"אני לא מכיר מישהו שאוהב כדורסל יותר ממנה, היא רוצה להיות חלק מקבוצה ולא אכפת לה רק להתאמן בלי לשחק. היא משוגעת אבל אני אוהב אותה בגלל זה", אומר סטו על אשתו קורטני (30) ונראה מתכוון לכל מילה שיוצאת לו מהפה.
בשלוש השנים האחרונות היא רק התאמנה עם אליצור חולון מליגת העל לנשים ולא שיחקה מכיוון שלא קיבלה אזרחות ישראלית. לפני כמה חודשים קיבלה סוף סוף דאגלס את האזרחות המיוחלת, אך זמן קצר לאחר מכן נפצעה וגמרה את העונה. בעונה הקרובה היא כבר צפויה להיות חלק מהסגל של חולון, גם אם בעלה יחליט לעזוב את ישראל. "זאת בהחלט המטרה. אנחנו מחזיקים אצבעות ועוד צריכים לסגור הכל. 99.9 אחוז שזה יקרה".
שניכם כדורסלנים פעילים, איך זה משפיע על הזוגיות שלכם?
"לגמרי מקל עלינו. פגשתי אותה ביום הראשון בבית הספר וכבר כמה ימים אחר כך התחלנו לצאת. חשוב כ"כ כשיש מישהו שמבין אותך כשאתה הולך להתאמן בחדר הכושר ארבע שעות או כשאתה טס למשחק חוץ באירופה. היא מבינה את המטרות ואת העיסוקים שלי כי אצלה זה גם כך ואני בר מזל. היינו תקופה מסוימת בנפרד וכעת אנחנו גרים פה ביחד וזה נפלא. בטוח שזה עוזר לי להמשיך בקריירה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
