מדוע ראש הממשלה מתקשה להקים ממשלה חדשה?
משום שאין לו רוב בכנסת שמאפשר לו להודיע לנשיא שעלה בידו להקים ממשלה. על הנייר, תומכים בהקמת ממשלה חדשה בראשות נתניהו 60 ח"כים (נציגי הליכוד, כולנו, ש"ס, יהדות התורה ואיחוד מפלגות הימין), אבל יש גם 60 ח"כים המתנגדים לממשלה (כל סיעות האופוזיציה וישראל ביתנו).
עמי שמיר
מדוע ישראל ביתנו, השותפה בקואליציה, מסרבת לתמוך בממשלה החדשה?
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, מתנה את תמיכתו בהקמת הממשלה החדשה בהתחייבות בכתב של הליכוד בהסכם הקואליציוני שלא יוכנסו שום תיקונים בחוק הגיוס, כשזה יובא לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית. המפלגות החרדית מתנגדות לכך, אך מסכימות שהתחייבות הממשלה בנושא מכסת המגויסים החרדים תהיה מעוגנת בהחלטת ממשלה. ליברמן דורש שההתחייבות הזו תעוגן בחוק הגיוס.
מדוע נתניהו הורה לח"כ מיקי זוהר (הליכוד) לקדם את החוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות?
משום שמחר בחצות יפוג פרק הזמן שהקציב נשיא המדינה לנתניהו להקמת ממשלה חדשה (42 ימים), ועל פי חוק יסוד: הממשלה עליו להתייצב בפני הנשיא ולהודיע לו שלא עלה בידיו להקים ממשלה חדשה. נתניהו חושש שאם הדבר יגיע לנשיא, יטיל ריבלין על יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ, או על ח"כ אחר מהליכוד (גדעון סער, למשל) לנסות להקים ממשלה, ולכן הוא יוזם חוק לפיזור הכנסת.
האם ראש הממשלה רשאי לפזר את הכנסת פחות מחודשיים לאחר שהושבעה?
החוק מאפשר זאת. בחוק יסוד: הכנסת נאמר שהכנסת רשאית להתפזר ולהכריז על בחירות חדשות באמצעות חוק מיוחד. החוק הזה צריך לעבור בארבע קריאות. בקריאה השנייה והשלישית יש צורך ברוב של 61 ח"כים.
האם צפוי רוב לאישור החוק להתפזרות הכנסת?
כן. תומכות בכך כל סיעות הקואליציה, המונות 65 ח"כים - כולל ישראל ביתנו. כל הסיעות האופוזיציה הודיעו שיתנגדו לפיזור הכנסת, אף על פי שבדרך כלל באופוזיציה תמיד רוצים בחירות חדשות כדי לכבוש את השלטון.
האם לאחר פיזור הכנסת אפשר להמשיך בהליכים להקמת ממשלה חדשה?
לא. החוק קובע שברגע שמאושר חוק לפיזור הכנסת, נפסקים ההליכים להקמת ממשלה חדשה.
הבחירות האחרונות באפריל // צילום: יהושע יוסף
מתי אמורות להתקיים הבחירות לכנסת ה־22?
לפחות 90 ימים לאחר אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית (מחר), כדי לאפשר לוועדת הבחירות להתארגן לקראתן. הערכה היא שהבחירות יתקיימו בחודש ספטמבר. המועד המדויק ייקבע בהידברות בין נציגי הסיעות.
האם המפלגות רשאיות לשנות את הרכב הרשימות שלהן לקראת הבחירות?
בהחלט. כל מפלגה רשאית לקבוע את הרכבה עד למועד הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית. במפלגות וסיעות כמו כחול לבן, ישראל ביתנו, כולנו, ש"ס ויהדות התורה לא מתקיימות בחירות פנימיות, אלא רשימת המועמדים נקבעת על ידי מנהיגי המפלגה. במפלגות אחרות (הליכוד, העבודה, מרצ, איחוד מפלגות הימין והמפלגות הערביות) יש בחירות פנימיות.
האם רשימות חדשות יוכלו להשתתף בבחירות?
כן. כל רשימה חדשה שנרשמה אצל רשם החברות והוכרה כרשימה רשאית להציג את רשימת המועמדים שלה לבחירות, לרבות רשימות שנכשלו בבחירות הקודמות ולא עברו את אחוז החסימה.
מהו התקציב של הבחירות החדשות אם יתקיימו?
תקציב ועדת הבחירות לכנסת ה־21 עמד על 283 מיליון שקלים. לכך יש להוסיף את העלויות של חוק מימון מפלגות ואת עלות התשלום לכל העובדים במשק, שנהנים מיום שבתון על חשבון המדינה. בסך הכל צפוי תקציב של כ־2 מיליארד שקלים.
האם ועדת הבחירות תוכל להתארגן לבחירות חדשות, זמן קצר אחרי הקודמות?
כן. ועדת הבחירות היא גוף עתיר ניסיון. אולם לאור העובדה שהבחירות התקיימו רק באפריל האחרון, יתקשו עובדים בכירים המועסקים בוועדת הבחירות במשך שלושה חודשים לקבל שוב חופשה כדי להתמסר לעבודה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו