חוק גיוס בני הישיבות, שנמצא במוקד חוק גיוס בני הישיבות, שנמצא במוקד הקשיים להקמת הקואליציה, הוא גלגולו של הליך דחיית הגיוס של תלמידי הישיבות שהחל עם קום המדינה. ב־9 במארס 1948, במהלך מלחמת העצמאות, הודיע ראש המפקדה הארצית של ההגנה, ישראל גלילי, כי בני הישיבות פטורים משירות בצבא בעקבות הסכם שעליו חמו נציגי היישוב וההנהגה החרדית.
רה"מ דוד בן־גוריון נתן תוקף חוזר להסכם זה ב־9 בינואר 1951, אז כתב למנכ"ל משרד הביטחון כי "על יסוד סעיף 12 בחוק שירות ביטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר". העתירה הראשונה נגד ההסכם הוגשה ב־1970, אך בית המשפט העליון דחה אותה וציין: "מדובר בנושא ציבורי שמוטב להשאירו בידי הגורמים הפוליטיים".
הסטטוס קוו השתנה לראשונה ב־1998, כשבג"ץ קבע שסמכותו של שר הביטחון להעניק פטור משירות צבאי אינה כוללת הענקת פטור גורף לכלל תלמידי הישיבות. בעקבות הפסיקה הוקמה ב־1999 ועדת טל בראשות השופט צבי טל, כדי לגבש הצעת תיקון לחוק. ב־23 ביולי 2002 עבר בכנסת "חוק טל", המאפשר מתן פטור לבחורי הישיבות בכפוף לתנאים הללו: בגיל 22 יקבל בחור ישיבה שנת הכרעה, שבה יוכל לבחור אם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. מי שיבחר לעבוד יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר ומילואים לפי צורכי הצבא, לבין שירות אזרחי של שנה.
העתירות לבג"ץ זרמו, וב־21 בפברואר 2012 קבע בג"ץ כי החוק אינו חוקתי וכי אין להאריכו מעבר ל־1 באוגוסט 2012. בעקבות ביטול החוק הוקמו שתי ועדות לחקיקת חוק חדש: ועדת פרי בראשות ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, וועדת שקד בראשות איילת שקד. ב־12 במארס 2014 עבר החוק של ועדת שקד בכנסת ברוב גדול, ובגלגול הראשון כלל סנקציות פליליות על משתמטים. עם זאת, על פי ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות, בוטלו ההיבטים הפליליים בחוק עד 2023. ב־12 בספטמבר 2017 ביטל בג"ץ כמה חלקים בחוק, בקביעה שאינם חוקתיים.
בפברואר 2018 הקים שר הביטחון אביגדור ליברמן ועדה כדי להציע נוסח חוק שיעמוד במבחן בג"ץ, אך זה לא נחקק עד היום בעקבות התנגדות החרדים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
