משפטנים בכירים: "פסקת ההתגברות היא הכרח"

לא כל עורכי הדין תמימי דעה עם היוזמה להתנגד לחוקי המשילות של הממשלה. אתמול (שני) בכינוס חירום שנערך במשרד עו"ד גולדפרב-זליגמן, השתתפו עשרות עורכי דין, בהם גם בכירים ומוכרים, במטרה לגבש אסטרטגיה למאבק ביוזמות השלטוניות להגבלת כוחה של הרשות השופטת.

בכנס שנשא את השם "תצטרכו לעבור אותנו", נכחו שני המועמדים לתפקיד יו"ר הלשכה, עו"ד ציון אמיר ועו"ד אבי חימי המשמש כיו"ר הזמני של לשכת עורכי הדין. המועמד השלישי, עו"ד אביחי ורדי, שנבצר ממנו להגיע לאירוע, מסר כי הוא "מברך על כל מעורבות של עורכי דין בסוגיות של משפט ושלטון, בעיקר אם מדובר בעורכי דין מובילי דעה".

ורדי הוסיף כי בציבור של 75 אלף עורכי הדין, האפשרות לנקוט ולהביע עמדה לא שמורה לראש הלשכה בלבד, אלא לכלל עורכי הדין".

ורדי הדגיש כי "אדאג לכנס ועדה רחבה שתעסוק בנושא ואפילו לא הייתי פוסל משאל בקרב עורכי הדין. דמוקרטיה בעולם עריכת הדין חייבת להיות גם בעניינים אלו, ודעתו של עורך דין מהשורה חשובה ויקרה לי כמו דעתו כל עורך דין בכיר".

נדרשת רפורמה במערכת המשפט

עו"ד שמחה רוטמן, שותף במשרד עורכי הדין רוטמן-לב והיועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר כי "מי שמעוניין בחיזוק הדמוקרטיה במדינת ישראל ובחיזוק מערכת המשפט והאמון הציבורי בה, חייב לדרוש רפורמות במערכת המשפט, שהעיסוק שלה בתחומי מדיניות וביטולי חקיקה שחק עד דק את מעמדה ואת יכולתה לבצע את תפקידה".

רוטמן הוסיף כי "קבוצה קטנה ומקושרת, המעוניינת בשימור המצב הקיים, מעולם לא הוסמכה לדבר בשם כלל עורכי הדין, שמשקף את הרכב האוכלוסייה כולה במדינה. הדרישה לרפורמות במערכת המשפט מקיפה ציבורים נרחבים וזוכה לתמיכה רחבה, כפי שבא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות".

עו''ד אביטל חורף התייחס גם הוא לנושא ואמר כי "על אותה פגישה של '200 עורכי הדין' שנפגשו נגד יוזמות החקיקה למתן חסינות לנתניהו ניתן לומר 'עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס'. עורכי הדין, עם כל הכבוד, שייכים לרשות השופטת. אנשים בכלל, ועורכי דין בפרט, לא אוהבים שמזיזים להם את הגבינה.

"חשוב להזכיר שהתנאי היחידי למינוי שופט הוא שקודם הוא יהיה עורך דין. לכן, כל השופטים, מהראשון ועד האחרון שבהם, היו בתחילת דרכם עורכי דין. בין עורכי דין לשופטים, לרבות שופטים מכהנים, קיימות היכרויות וחברויות, ולפחות שמם של עורכי הדין ששמם התפרסם כמי שהשתתפו בפגישה הם עורכי דין פרטיים שפרנסתם תלויה באופן בו פועלת מערכת המשפט, ממינויים כבעלי תפקידים בתיקים השונים ועד ההשערה ההגיונית שחלקם 'לא יתנגדו' להתמנות בעתיד כשופטים באותה מערכת משפט.

"לכן, עצם הפגישה והדברים שנדונו בה, על פי מה שהתפרסם, מצביע על כך שאותם עורכי דין בסך הכל התגייסו כדי לשמור ולשמר את הרשות השופטת, שהם חלק ממנה, בדיוק כפי שהרשות המבצעת - הממשלה - מנסה בהצעת חוק החסינות לנתניהו לשמור ולשמר את עצמה. אולם יש כמובן הבדל אחד - הרשות המבצעת, קרי הממשלה, נבחרה ברוב דמוקרטי מוחלט לפני פחות מחודש וחצי".

"פסגת ההתגברות היא הכרח"

עו"ד יצחק בם, שגם לא בין המתנגדים ליוזמת הממשלה, אמר בכנס כי "כאשר הכנסת חוקקה את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ב-1992 הדין היה ברור – לחוקי היסוד לא משוריינים אין שום יתרון על פני חוקים רגילים והם אינם מאפשרים לבית המשפט לפסול חוקים אחרים של הכנסת. אלה היו כללי המשחק שקבע בית המשפט העליון עוד בראשית שנות ה-70, עת נדרש לטענה לפיה חוק יסוד גובר על חוק רגיל ודחה אותה. 

ראש הממשלה והנשיא בטקס השבעת נשיאת העליון אסתר חיות // צילום: מארק ניימן/לע"מ

"עם חקיקת חוקי היסוד החדשים ב-1992, בית המשפט העליון שינה את כללי המשחק לטובתו וקבע, שחוקים אלה גוברים על החוקים ה"רגילים" של הכנסת, ונטל לעצמו את הסמכות לבטל את חוקי הכנסת אשר סותרים, לשיטתו, את חוקי היסוד". 

עו"ד בם הוסיף והסביר כי "הבעיה טמונה בכך שאין משוואה מתמטית המאפשרת לדעת האם חוק פלוני סותר את הזכות לכבוד, או את הזכות לחירות לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. קביעה כזאת מצריכה לאמוד את החשיבות היחסית של ערכים ואינטרסים שונים. היא מצריכה לקבוע מה חשוב יותר – ביטחונם ושלוותם של תושבי דרום תל אביב, או זכות לחופש תנועה של מסתננים. 

"אומדן זה הוא תוצר של השקפת עולם וסולם ערכים של מקבל ההחלטה", אמר וסיכם כי "בדמוקרטיה שאין בה חוקה שהתקבלה תוך הסכמה רחבה, השקפת עולם של המחוקקים הנבחרים צריכה לגמור על זו של שופטים בלתי נבחרים. לכן, פסקת ההתגברות היא הכרח".

"רבין המציא את פסקת ההתגברות"

עו"ד אביחי חג'בי, מומחה למשפט פלילי, הזכיר בכנס כי "יצחק רבין הוא שהמציא את פסקת ההתגברות לגבי יבוא הבשר מטעמים פוליטיים, כדי להשאיר את ש"ס בקואליציה ולהעביר את הסכם אוסלו. אז מה הם באים וממציאים סיפורים שהורסים את מערכת המשפט? זה סיפורים במסווה של פוליטיקה". 

חג'בי הוסיף כי לדעתו "הכינוס הזה הוא יותר פוליטי מאשר משפטי באמת. פסקת ההתגברות לא קשורה לבנימין נתניהו. היא נעשתה עוד לפני הקדנציה הראשונה. מדינת ישראל הייתה דמוקרטיה גם לפני חוקי היסוד ותהיה דמוקרטית גם לאחר החסינות. 

"יש לא מעט אנשי משפט שסבורים שצריך לכונן את פסקת ההתגברות, משום התערבותו של בית המשפט, אך הוויכוח הוא על מספר חברי הכנסת והרוב שצריך על מנת להתגבר על החלטת בית המשפט", סיכם.

"הקליקה מתגייסת נגד רצון העם"

עו"ד נתי רום, המתמחה בזכויות אדם ביו"ש סבור כי "מערכת המשפט אמורה להישאר מנותקת מהפוליטיקה. כינוס עורכי הדין שנערך אתמול, מלמד כי אותה קליקה שהפכה את בית המשפט לפוליטי, מפחדת על עצמה ומתגייסת נגד רצון העם לשימור ההפיכה החוקתית של אהרון ברק.

"איזונים ובלמים הם נשמת אפה של דמוקרטיה, ומצב שבו רשות אחת גוברת על רשויות אחרות כפי שקורה היום, חייב שינוי", אמר עו"ד רום והוסיף, "כולי תקווה כי בכנסת הבאה נראה חוקי משילות שיחזירו את האיזונים בין הרשויות ושיהפכו אותנו למדינה קצת יותר דמוקרטית".

ויכוח לגיטימי ומבורך

עו"ד אריה ארבוס, שותף במשרד ארבוס קדם צור, סיפר כי "בימים האחרונים אני מדבר עם חבריי, עורכי דין ומשפטנים מהשורה הראשונה המחזיקים בדעות 'שמרניות', ולצערי הם מפחדים להביע את עמדותיהם.

"חשוב לציין כי יוזמות החקיקה שעולות כעת בשיח הציבורי עוסקות בנושאים שמצויים בדיון מתמיד בעולם המשפט בארץ ובעולם, באקדמיה ובאולמות בית המשפט. ויכוח ער בנושא זה בקרב בעלי המקצוע הוא לגיטימי ואפילו מבורך. אולם להציג כאילו קומץ עורכי דין מייצגים את כלל העוסקים במקצוע ואת העמדה המקצועית היחידה - זהו שקר גמור", אמר עו"ד ארבוס. 

"הטענה כי היוזמות מנוגדות לדמוקרטיה, היא מצג שווא שנובע רק מבורות. יש אלפי עורכי דין ומשפטנים שמאמינים בחוקי המשילות ובפסקת ההתגברות והם מייצגים חלק ניכר וחשוב בקרב עורכי הדין והמשפטנים בישראל ובעולם", טען ארבוס והוסיף כי הוא "מוטרד ביותר מהפחד העמוק שיש לעורכי דין להביע את דעתם בפומבי בנושא זה. מטריד".

העם הוא הריבון

עו"ד ברק קדם, שותף במשרד ארבוס-קדם-צור, מתח ביקורת על חבריו למקצוע שהביעו את התנגדותם ליוזמת הממשלה שבדרך. "בפגישתם אמש מבקשים עורכי הדין מהשמאל הפרוגרסיבי שנאמין כי בחירת שופטים על ידי נבחרי הציבור – חברי הכנסת אותם בחר כל העם – היא אנטי דמוקרטית, וכי בחירת שופטים על ידי הוועדה למינוי שופטים, אשר חמישה מבין תשעת חבריה הם פקידים לא נבחרים: שלושה שופטי בית המשפט העליון ושני נציגי לשכת עורכי הדין – היא הגנה על הדמוקרטיה", אמר. 

"הם מבקשים שנאמין כי בחירת שופטים על ידי מליאת הכנסת לאחר שימוע פומבי של המועמדים היא מושחתת, וכי בחירה על ידי ועדה בת תשעה חברים הפועלת ללא פרוטוקולים וללא שקיפות היא הטוהר בהתגלמותו.

"הם מבקשים שנאמין כי בחירת שופטים בעלי מגוון ערכים המשקפים את מגוון הדעות באוכלוסייה מסכנת את זכויות האדם, אך בחירת שופטים בעלי ערכי שמאל פרוגרסיבי היא הגנה על ערכי העם, כי בעולם דמוקרטי העם הוא הריבון".

עו"ד קדם הוסיף והדגיש כי "בעולם דמוקרטי, העם, באמצעות נציגיו בפרלמנט, ממנה את שופטיו. בעולם דמוקרטי המאבקים הפוליטיים - גם בסוגיות של מינוי שופטים - נערכים בין הקואליציה לאופוזיציה ומוכרעים ברוב קולות. כולי תקווה כי עורכי הדין הפרוגרסיביים יתעשתו, יכירו בריבונות העם והפרלמנט ויכבדו את החלטותיהם".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו