 הערב תצא תהלוכת ספר התורה המסורתית מבית הכנסת אבולעפיה בטבריה שתסתיים בהילולה בקבר רבי מאיר בעל הנס. הילולה זו נחשבת ל"פרומו" להילולת ל"ג בעומר שתתחיל שלושה ימים אחר כך בקבר רבי שמעון בר־יוחאי בהר מירון.
הילולת הרשב"י שתחל ביום רביעי הקרוב גדלה משנה לשנה, ומאות האלפים שמגיעים אל ההר מביאים להיערכות מיוחדת של גורמי הביטחון ואכיפת החוק.
לצד החידושים וגיוס אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, לרבות אפליקציות מיוחדות לטובת השמירה על הסדר, הביטחון ורווחת המאמינים, נראה כי ההילולה שומרת על כוח המשיכה שלה.
"לאמא שלי היו 20 ילדים וכבר ב־1956, בל"ג בעומר הראשון שלנו בארץ, הגענו כל המשפחה עם משאית למירון. עם הכבשים בפנים, עם הילדים, עם השמיכות ועם האוהלים", מספרת שולמית עזר ביטון (65) מנהריה, "הכבישים היו צרים, העליות תלולות, והיו מקרים שהיינו צריכים לרדת מהמשאית ולדחוף אותה".
"סבא וסבתא היו עולים לפה ברגל עם חמורים וכל הגוף שלהם היה מלא בשריטות", מספר אהרון יפרח (53) המתגורר היום בהרצליה וממשיך לשמור על המסורת המשפחתית, "אני זוכר את אבא שלי הולך עם כבש על הגב שלו במעלה ההר".
"מאז שהייתי תינוק ובמשך 62 שנות חיי לא פספסתי הילולה אחת", מוסיף רמי מלכה שהגיע עם הוריו להילולה כילד מבת ים והיום מגיע עם ילדיו ונכדיו מיבנה.
בעבר הלא רחוק היו במדרונות ההר אלפי אוהלים של משפחות והיום על פי ההערכות ממשיכות להגיע למקום כ־150 משפחות בלבד.
עם התגברות זרם המאמינים שעולים להר, נאלצות המשפחות הללו להיאבק, לעיתים אף בערכאות המשפטיות, על מקומן מול החסידויות השונות שמקימות טריבונות בסמוך לקבר.
"אנחנו פה, אבל מרגישים שדוחקים אותנו", מסכמת שולמית עזר ביטון, "אך זו חוויה שאין לה תחליף ואני לא מוותרת עליה".
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום