מכתב לא ידוע של זאב ז'בוטינסקי, שנכתב על ידיו ב־2 במאי 1940, כשלושה חודשים לפני פטירתו, התגלה בירושלים. המכתב, שמוען לפילנתרופ יפים קירשנר, הועמד למכירה בבית המכירות "קדם" עם מסמכים ותצלומים נוספים של קירשנר ורעייתו.
המכתב, בן שלושה עמודים וחצי, כתוב בשפה הרוסית. ז'בוטינסקי מסביר בו את מטרת בואו לארה"ב - "להגיע לכך שבוועידת שלום עתידית תהיה נציגות יהודית מאוחדת אחת, ושהנציגות הזאת תציג בפני העולם דרישה ליישוב מיידי של ארץ ישראל בפליטים יהודים" - ומבקש מקירשנר תרומה בסך 15 אלף דולר לפעילות עבור השגת מטרה זו.
מייסד הציונות הרוויזיוניסטית שוטח במכתב את ראייתו הנבואית לגבי העתיד: "אני סבור שלקראת סוף המלחמה יהיו כמה מיליונים של יהודים חסרי בית, חסרי בית עד כדי כך שלא יהיה לאן להחזיר או לשלח אותם, למעט 'הארץ היהודית', ושהמעצמות לא ימצאו אף ארץ אחרת לשם כך (אף שעכשיו נדמה להן שעוד מעט יצליחו למצוא); ושעד אז הדברים בעולם יתגלגלו כך שאנגליה לא תתנגד, ובערבים אף אחד לא יתחשב". ז'בוטינסקי אף מדגיש שזאת עבורו "המשימה הגדולה האחרונה".
חלקים ממכתבו של זבוטינסקי כפי שנמצא בירושלים
המכתב מאופיין ברוח קודרת, וניכרת משורותיו תחושת הדחיפות. "העם שלנו נהרג עכשיו במזרח אירופה; וזאת השעה האחרונה עבור הדור שאליו שנינו משתייכים לשרת שירות היסטורי ברגע המכריע ביותר", כותב ז'בוטינסקי וצופה ש"המלחמה תתפתח... לרעידת אדמה כלל עולמית אמיתית, ואז אפילו היהודים יתעשתו ויתעוררו, אפילו כאן באמריקה". בהמשך הוא מסביר את תלונתו על יהדות ארה"ב, שאינה חשה בסכנה: "כל היהודים כאן, הציונים והמתבוללים, ישנים ומתייחסים אלי כמו שמתייחסים תמיד לאדם שמנסה להעיר".
הנמען, יפים קירשנר, היה יהודי עשיר יליד אודסה, שעשה את הונו עוד לפני המהפכה הקומוניסטית ברוסיה. הוא ורעייתו שרה היו מהתורמים הגדולים של תנועת ז'בוטינסקי. בין השאר, מימן קירשנר את הקמת בית הספר הימי של בית"ר בעיר צ'יוויטווקיה, שבו הוכשרו ימאים עבריים ראשונים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו