פסקת ההתגברות, חוק החסינות וצמצום זכות העמידה בפני בג"ץ - כל אלה הם רק חלק מהרפורמות מרחיקות הלכת שתבקש הממשלה הבאה לאשר. אולם מתברר שמדובר רק בקצה הקרחון: בימים אלה נידונה בצוותי המו"מ הקואליציוניים הצעה מרחיקת לכת בהרבה, שאם תאושר - תהפוך לחלוטין את הסדר הקיים ותחולל שינוי דרמטי בסוגיה הטעונה.
במסמך - שחובר בידי איחוד מפלגות הימין, ושבימים האחרונים מתקיים דיון על סעיפיו בין נציגיהם לבין צוות המו"מ של הליכוד - מופיעים לא פחות מ־16 סעיפים שיסדירו את הנושא, תחת הכותרת "משילות ומשפט". ההערכה היא שרוב הסעיפים יאושרו, וייתכן שאף ינוסחו סעיפים נוספים על פי דרישת הליכוד. נציג איחוד מפלגות הימין, ח"כ בצלאל סמוטריץ', ונציג הליכוד, השר יריב לוין, קיימו כמה פגישות בנושא. בכוונת הליכוד להעביר לחתימה מסמך מפורט, כנספח להסכמים הקואליציוניים עם כל מפלגות הקואליציה, ולחייבן לתמוך בכל המהלכים. המסמך הסופי בשלבי ניסוח, וראש הממשלה בנימין נתניהו טרם אישר את כלל מרכיביו.
את המסמך חיברו באיחוד מפלגות הימין. מימין: סמוטריץ', פרץ ויוגב // צילום ארכיון: אורן בן חקון
"רק הנפגע יוכל לעתור"
בין הסעיפים שנדונו בימים האחרונים, אפשר לציין סעיף הנוגע לפסקת התגברות, שתאפשר לכנסת להחזיר חוקים שבג"ץ פסל על בסיס חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; סעיף הנוגע לשינוי שיטת מינוי השופטים, שבמסגרתו יתקיים שימוע לפני מינוי השופטים, והממשלה תשמש הגוף הממנה; שינוי הרכב בית המשפט העליון, כך שמספר השופטים הנוכחי יגדל בארבעה נוספים, והגבלת כהונת השופטים ל־12 שנים; הגבלות על זכות העמידה, שיביאו לביטול העותרים הציבוריים בבג"ץ, ויקבעו שרק הנפגע הספציפי יוכל לעתור ולבקש סעד מבית המשפט העליון; צמצום עילת הסבירות, שבמסגרתו הקואליציה תעביר חוק שיאסור על בג"ץ לפסול חוקים והחלטות של נבחרי ציבור, ובהם הכנסת, הממשלה וראשי ערים, בטענה של חוסר סבירות; ותיקון לתקנון עבודת הממשלה, כך שהיועץ המשפטי לממשלה לא יורשה להגביל את עבודת הממשלה אלא רק לייעץ לה משפטית.
צילום: נעם ריבקין פנטון
עוד תעביר הקואליציה חוק שימנע מהיועמ"ש להתייצב בתהליכים משפטיים נגד הממשלה. במסגרת השינויים המתוכננים, הקואליציה תעביר חוק עוקף מחלקת הבג"צים. החוק יקבע כי המדינה או משרד ממשלתי יוכלו לוותר על ייצוג הפרקליטות בבג"ץ, ולשכור שירותים של עורכי דין פרטיים אם ירצו בכך. על פי דרישת הבית היהודי, גם הרבנות הראשית לישראל תוכל לוותר על ייצוג משפטי של המדינה ולשכור עורכי דין פרטיים.
סעיף נוסף בהצעה החדשה עוסק בסמכות היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. על פי ההצעה, ייקבע כי משרת יועמ"ש למשרד ממשלתי תהיה משרת אמון, על ידי השר האחראי על המשרד.
נתניהו ויריב לוין // צילום ארכיון: קונטקט
ועדת המינויים תבוטל?
כחלק מחוקי המשילות החדשים, בבית היהודי הציעו להרחיב את החוק הנורבגי, כך שיאפשר לשני שרים מכל מפלגה להתפטר על מנת להכניס את חברי הכנסת הבאים ברשימה. נוסף על כך, הוצע לשנות את חוק החסינות, כך שישית חסינות אוטומטית בפני העמדה לדין לכל חבר כנסת (לעומת המצב היום, שבו הח"כים אינם זוכים לחסינות באופן אוטומטי), וכמובן הוצע לבטל את ההגבלה על מספר השרים. לצד זאת, דנים ראשי מפלגות הקואליציה גם בהצעות הבאות: ביטול הוועדות לאישור מינויים, והחזרת סמכות המינוי לידי הממשלה בלבד; צמצום סמכות מבקר המדינה ביכולת לפקח על ביצוע הביקורת, והקמת גוף לביקורת על המבקר; וכן ביטול הסעיף בחוק יסוד: הכנסת, האוסר על מתמודדים שמסיתים לגזענות ומעודדים טרור (הסעיף שבגינו נפסלה מועמדותו של ח"כ לשעבר מיכאל בן ארי).
כאמור, נוסף על הדיונים בין סמוטריץ' ולוין, בליכוד מתכוונים להציג לכלל סיעות הקואליציה מסמך מפורט כנספח להסכמים, על מנת להבטיח את הרוב הדרוש להעברת הרפורמה. נתניהו מכיר את כלל הסעיפים, אך כאמור, טרם העניק אור ירוק לכולם.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
