הלילה ירד. בריזה קרירה עוטפת את הצועדים בטיילת של תל אביב. זהו שיאו של האביב, והתושבים המקומיים כבר גודשים את אזור החוף. לצידם, נע באיטיות רכב הסוואנה של שוטרי היס"מ. בין העוברים ושבים מזהות לפתע עיני הנץ של מפקד הצוות, רס"ר אבי שילן (39), שתי דמויות חשודות ממרחק של כ־200 מטרים.
לכאורה, עוד שני גברים שמטיילים להם לתומם בנמל. הצוות של שילן לא בדיוק מבין במה מדובר, אבל הוא ממהר למקד אותם. "תל־אביבים תמיד יזיזו את הראש, יסתכלו ויחקרו את הסביבה. שב"חים, גם אם במבט ראשון הם נראים מהסביבה, ילכו תמיד ישר בלי להזיז את הראש. הם יסתכלו הצידה ויזיזו רק את העיניים. בנוף התל־אביבי, זה חריג מאוד".
הסוואנה מתקרבת אל החשודים, אבל הם חותכים לאחת הסמטאות, ונעלמים. "אני יודע לאן הם הלכו, נפתיע אותם מהצד השני", גורס שילן, בעוד הסוואנה שועטת לעברם. תוך פחות מדקה הכוח פורק מהרכב ונעמד מולם. שילן פותח איתם בשיחה בערבית שוטפת, בגובה העיניים. "ערב טוב. מאיפה אתם? יש לכם אישורים?" השניים, תושבי שכם, ממהרים להוציא את אישורי השהייה שלהם, ושילן מתרצה.
הניצוץ שבלב
האינטראקציה הבסיסית הזו נראית לגיטימית לחלוטין עבור המתבונן מהצד, אולם ההתנהלות הסבלנית והסובלנית של שילן אינה מובנת מאליה. 11 שנים הוא במשטרה. בעבר כבר שברו לו בקבוקים על הראש, זרקו עליו חפצים, קיללו אותו בלי סוף. בשנת 2015 הוא היה לפצוע הקשה ביותר מהמשטרה במסגרת מחאת האתיופים שנערכה בתל אביב.
"כחמש שעות אחרי תחילת ההפגנה ההיא, עמדתי עם השוטרים בכיכר רבין, והתחילו לזרוק עלינו חפצים", הוא נזכר. "בסמוך אלינו נדקר סוס, הפכו ניידת משטרה אבל הכלנו את האירוע, בלי לפעול. לאט־לאט ההפגנה התלקחה, נעשה שימוש ברימון הלם ואז התחילו לזרוק עלינו אבנים. פתאום זרקו על אזור החזה שלי מנעול של אופניים, שנבלם על ידי האפוד שלי. פתאום תהיתי לעצמי - מה קורה פה? מה הדבר הבא שיזרקו עלי?
"זזתי הצידה לעזור לעוד שוטרים וראיתי מפגינים שהתחילו לרוץ לעברנו. הסתובבתי אליהם, בזווית העין ראיתי שמגיע אמבולנס, ופתאום מהצד השני קיבלתי מכה עוצמתית בפנים, ממש פיצוץ, והתחיל לי צלצול חזק באוזניים. הייתי בטוח שהאמבולנס דרס אותי. הדבר הבא שאני זוכר זה שהתעוררתי בבית חולים".
"אף פעם לא נצטייר טוב". חיפוש על חשוד. צילום: יהונתן שאול
עבור שוטרים רבים נראה כי פציעה שכזו היתה נקודת מפנה דרמטית בכל הקשור להמשך השירות, אבל לשילן היה ברור שימשיך בתפקידו. "הקרובים שלי באו לבית החולים ואמרו לאשתי - 'תראי מה קרה לו. איך את נותנת לו להמשיך בזה?'
"התשובה שלה נחקקה לי בלב", אומר שילן בהתרגשות, "הייתי כל כך גאה כששמעתי אותה עונה. היא אמרה להם - 'תקשיבו טוב, כשאבי מקבל טלפון בשתיים לפנות בוקר ומוקפץ ליחידה, העיניים שלו כל כך קורנות. הוא פשוט אוהב את מה שהוא עושה, ואני לא מסוגלת לבקש ממנו לעזוב את זה'.
"אלה המשפחות שלנו, ואלה הם אנחנו, האנשים הטובים שמשרתים במשטרה בכלל וביס"מ בפרט. לא משנה מה קורה לך בבית, אתה מגיע למשמרת, וכשאתה עומד מול אזרח - אתה תיתן לו את השירות הטוב ביותר".
שקט פנימי בגיל 21
היס"מ, יחידת הסיור המיוחדת של משטרת ישראל, היא היחידה העיקרית לטיפול בהפרות סדר ובהתפרעויות המוניות, ומוגדרת כיחידת התערבות. היא הוקמה בשנת 1988, תחילה במרחב העמקים ולאחר מכן במחוז ירושלים, וכיום פרוסה במחוזות השונים. בין השאר, היא מטפלת בשלל משימות שמצריכות צוות עבודה משטרתי לוחם, מיומן וזמין, ולוחמיה מוכשרים לתת מענה לאירועי פשיעה חמורה, וביניהם גם התמודדות עם עבריינים ומחבלים הנושאים נשק חם.
בחלוף השנים יצא שמה למרחוק כיחידה מקצועית, שוברת שוויון, אך שוטריה גם נחשדו לא אחת בשימוש באלימות שלא לצורך. כך, למשל, זכתה פעילות היחידה לביקורת בעת השתתפותה בפינוי עמונה; בשנת 2010 נידון שוטר יס"מ לשנת מאסר בפועל בשל חלקו באירוע תקיפת צלם בהפגנה בירושלים; ובאפריל 2017 פוטר שוטר יס"מ לאחר שתועד כשהוא מכה באלימות נהג משאית פלשתיני.
התלווינו בשבועות האחרונים ללוחמי יס"מ ירקון כדי להבין מיהם בעצם שוטרי היס"מ, מה מאפיין את היחידה, והאם היא הרוויחה בצדק את השם הבעייתי שלעיתים נקשר אליה.
"לא רק מכות". מסייעים להומלס. צילום: יהונתן שאול
"לוחמי היס"מ הם אנשים מאוד בוגרים", אומר שילן. "אתה יכול לראות בחור בן 21 עם שקט פנימי בלתי רגיל. זה שונה מאנשים אחרים בגיל הזה, גם בתוך המשטרה. אלה אנשים מיוחדים, שישימו הכל בצד לטובת המשימה שלהם. בפיגוע בתל אביב ב־2016, שביצע נשאת מלחם, עבדנו לילה וסיימנו לפנות בוקר. בצהריים שמעתי על הפיגוע וכבר יצאתי לדרך, בלי הקפצה ובלי כלום. כשהגעתי לתחנה כבר ראיתי שבעה־שמונה אנשים מזוודים רכבים. זו המשמעת של היס"מ, הבגרות. הם מבינים מה ההשלכות של הדברים שהם עושים".
ואכן, המיונים ליחידה מוקפדים וכוללים מבחן פסיכוטכני, ראיון עם פסיכולוג ועוד שלל מבחנים דוגמת מבחן 300, כדי לבדוק את אמינותו של המועמד. ביס"מ גם דורשים שירות קרבי מלא בצבא, וסיום טירונות 05.
"הלוחמים שלנו יכולים להיות בכל יחידה אחרת ולעבוד פחות קשה, אבל הם בוחרים להיות פה, בהקפצות", מסביר רפ"ק מרק צפניה, מפקד יס"מ ירקון, המאופיין במידות טיפוסיות לתפקיד, 1.88 על יותר מ־100 ק"ג. "בחרו בי ליחידה בגלל הגודל", הוא נזכר, "למרות שאנחנו צריכים כאן אנשים מכל מיני סוגים. פחות סביר שאני, למשל, אבצע עכשיו מרדף רגלי אחרי חשוד".
"פתאום 20 אלף איש עליך"
צפניה, בן לאיש משטרה, שימש בצעירותו שוער בליגה א' ובהמשך עבד במשרד חקירות. כשהיה בן 24 ניגש לברר פרטים על המשטרה, ומצא את עצמו בפנים, ביס"מ דן. "קסם לי השוני של היחידה מבחינת מדים, ייעוד, הציוד הייחודי, חברותא", הוא אומר, תוך שהוא מדגיש את כוח האדם הייחודי ביחידה.
"איש היס"מ חייב לדעת להכיל - אנשים, סיטואציה", מסביר צפניה. "אלה אנשים שיודעים להכיל המון, בין השאר כי הם עברו דבר או שניים בחיים. גם במשטרה מבינים את זה, וצורת ההסתכלות עלינו היא שונה. איש יס"מ זה לא שוטר רגיל".
נשמע יותר כמו פסיכולוג מאשר שוטר.
"הרבה מאוד פסיכולוג. אנחנו נפגשים עם הישראלים בסיטואציות הכי קשות שלהם. ואתה אף פעם לא יודע איך אדם יגיב, ולכן החובה שלי כשוטר זה להכיל. אני יכול להיות בשכונה הכי קשה ויקבלו אותי בברכה, ואני יכול להיות בשכונה הכי מפוארת ויקבלו אותי בצורה אחרת לגמרי. אני אומר לשוטרים - כשאתם מגיעים לאירוע הכי פשוט, אתם הולכים לטפל בו ברמה הכי גבוהה, ולאט לאט מסירים חשד".
ובכל זאת, אתם מצטיירים ככוחניים, אלימים, כאלה שבאים להשתמש בכוח, בלי קשר לסיטואציה.
"יס"מ היא יחידה שמצטיירת ככוחנית, אבל אסור לשכוח שזה גם חלק מהתפקיד שלה, חלק מהתפקיד זה ליצור הרתעה, לטפל בפשיעה חמורה, למשל, לאבטח את ראש הממשלה, זה נכתב בעקרונות היסוד שלה. לא תמיד נצטייר כשוחרי שלום ואנשים נעימים, כי התפקיד מחייב בסופו של דבר לבצע את מה שלשמו הגענו.
"אם אני מגיע לאירוע הפרת סדר, חסימת כביש - מפקד האירוע מזהיר את האנשים ונותן הוראת פיזור. אני לא רואה באף מדינה שמפזרים אנשים באמצעות דיבורים. אם אנחנו צריכים להשתמש בכוח, אנחנו משתמשים בכוח סביר. כמובן שהמיקוד בתקשורת וברשתות הוא בשימוש שלנו בכוח, כי זה מעניין יותר", אומר צפניה.
"לפעמים אנשים רק רואים את הסוואנה שלנו, ונרגעים". סיור מועדונים בנמל תל אביב. צילום: יהונתן שאול
אבל לעיתים נראה שהשימוש שלכם בכוח לא סביר בעליל. לא חסרים מקרים.
"אז תן לי להפתיע אותך: ביס"מ רוב האירועים לא מסתיימים במעצר וגם לא באלימות או שימוש בכוח, למשל סכסוך שכנים. הציבור רואה את האירועים החריגים, הוא לא רואה הכל, ולכן הסטיגמה. הפעלת כוח זה מקרי קיצון. מתוך 15-10 משמרות לא יהיה לך שימוש בכוח אפילו פעם אחת".
הנתון הזה נכון גם בהפגנות?
"רוב רובן של ההפגנות עוברות בלי שימוש בכוח פיזי ובלי מעצרים, עם הכלה של האירוע. משטרת ישראל עושה המון כדי להכיל את האירוע. הפגנה היא זכות לגיטימית של אדם, וכל מפקד אומר זאת לשוטריו".
אז הסטיגמה מופרכת לחלוטין?
"המשטרה כארגון לעולם לא יצטייר טוב כי אנחנו ארגון שאוכף חוק. ניתן את השירות הכי טוב בעולם, אבל כשאזרח מקבל דו"ח תנועה, מפונה, נעצר או מבצע עבירה - הוא לעולם לא יסתכל על הגוף שעוצר אותו ואוכף חוק כעל משהו שנותן שירות מבחינתו. אבל אנחנו משתדלים.
"שוטרים הם גם בני אדם", מדגיש צפניה, "וגם הם נלחצים מסיטואציות מסוימות ומגיבים בצורה קיצונית באירועים מסוימים, כמו כל אדם נורמלי. לפעמים יש 30 אלף איש שלוחצים על השוטר. אתה כמו טיפה בלב ים.
"אתה רואה שיש לחץ, דוחק, ואתה מתריע, ואנשים לא מקשיבים, וממשיכים להיכנס, ואתה חוסם בגופך ומנסה שאנשים לא ייפגעו. זה כמו נחיל שגדל וגדל, ופתאום יש לך 30-20 אלף איש על פתח קטן. אתה חסר אונים במצב כזה. אבל חשוב להדגיש - שגם אם שוטר סרח בסיטואציה כזו או אחרת - תפוח רקוב אחד אינו מעיד על כל הסל".
קטטה בתוך הים
ואת התפוחים שלו בוחר צפניה אחד־אחד. ההתלוות שלנו לכוח היס"מ מראה את הפנים האחרות של האנשים שמאחורי המדים. לקראת השעה 23:00 אנחנו מגיעים לאזור "המשולש" - צומת הרחובות אלנבי, קינג ג'ורג' ושינקין. במהלך חיפוש במלון להשכרת חדרים לפי שעה מוצא הצוות את א', צעיר שמחזיק באקסטזי ושלוש מנות קוקאין טהור. "החומר הזה שווה 500 שקלים לגרם", מסביר לנו שילן.
פניו של א' מחווירות. הוא מנסה לסגור את הדלת בפני השוטרים, אבל אלה מכניסים רגל, ונכנסים. "אני כבר ישבתי, בבקשה - רק לא כלא". שילן והצוות, רס"ר אדיר אגיאן (28) וסמ"ר יוסי ברבר (22), מסבירים לו את הסיטואציה ולבסוף עוצרים אותו. בלי דרמות, קללות או שימוש באלימות. בסוואנה, מבקש שילן שיפתחו לו את המזגן מאחורה. הכלה היא שם המשחק.
"יש סיפוק בעבודה הזאת", אומר לנו אגיאן. "יש אזרחים שמאוד מעריכים אותנו, ויש גם כאלה שפחות, בעיקר אלה שכבר היו בעבר בהיתקלויות לא נעימות עם היס"מ. אנחנו נעמדים על הרגליים האחוריות בשביל כל אזרח ואזרח".
המילים של אגיאן אינן רק סיסמאות נבובות. רק לא מזמן הוא זיהה נרקומן שעמד לקפוץ מהמזח אל הים הסוער בחוף ירושלים. "זה בחור גדול, מוצק וחסון, שאנחנו מכירים כאן בגזרה. נוסף על הכל, הוא אדם שחולה בהמון מחלות זיהומיות, מאוד מידבקות", הוא מסביר.
"מסכנים את חיינו למען האזרח". אגיאן, שילן, ברבר וצפניה. צילום: יהונתן שאול
"מייד כשהוא קפץ, אני ועוד שוטר קפצנו אחריו. הוא היה תחת השפעת סמים, והגלים העיפו אותו שוב ושוב על סלעי המזח. באותו רגע, לא אכפת לך מי אותו אדם - נרקומן, רוצח, לא משנה. הוא נאבק בנו במים, כמעט טבענו יחד איתו, אבל בסוף חילצנו אותו. יצאנו שותתי דם, ומייד אחר כך כבר הייתי בסדרת בדיקות בבית החולים, לראות שהכל בסדר".
השירות הבלתי מתפשר לאזרח, כך מכנים זאת ביס"מ, מאפיין כאמור את כל לוחמיה שמאופיינים לרוב בדינמיות, יכולת תפקוד גבוהה תחת לחץ, חתירה למגע ויכולת לעבוד בצוות. גם יוסי ברבר מצא את עצמו בתוך קרב סכינים שהתרחש בנמל לפני כארבעה חודשים. גם הוא לא חשב פעמיים וקפץ על אדם שיכור שכבר הספיק לדקור ולפצוע מספר עוברי אורח. "זה היה אינסטינקט", הוא אומר. "אנחנו מוכנים לסכן את החיים שלנו בשביל האזרח. גם אם הוא היה שתוי באותו רגע, או התנהג בחוסר אחריות מוחלט".
רגישים עם החרדים
העבודה של יס"מ ירקון אינה תחומה רק לעיר תל אביב. הם עובדים ברחבי הארץ, בהתאם לדרישות ולמצב הביטחוני. לאחרונה חזרו אנשי היחידה מטקס שבת האור הנוצרי המתקיים מדי שנה בכנסיית הקבר, ובפעילות השוטפת הם עשויים למצוא את עצמם בהר הבית, בכפרים במזרח ירושלים או בבני ברק.
"אנחנו באינטראקציה מול כל הקהילות, וגם במשטרה יש להן ייצוג", מסביר צפניה. "בכפרים במזרח ירושלים אתה נוקט אמצעי זהירות, בדגש על פח"ע, בגלל המצב", אומר שילן. "מצד שני, אנחנו זוכרים שבמקרים רבים אלה אנשים עם משפחות, שיוצאים לעבוד ומנהלים אורח חיים, ומתחשבים בזה".
לקראת הפגנות האתיופים שנערכו בתל אביב ב־2015 אף בוצעה הכנה מנטלית לשוטרים, ובה הושם דגש על היכולת לגלות סבלנות והכלה, ולנקוט משנה זהירות באמירות שעלולות לעורר רגישות בקרב המפגינים. "אנחנו נחושים לעמוד במשימה, ומצד שני מגלים כמה רגישות שאפשר. בהפגנות של חרדים בבני ברק, למשל, אנחנו מודעים לרגישויות, ופעמים רבות זה מונע התלקחות מיותרת".
הכנה מנטלית דומה נערכת גם לקראת האירוויזיון שייערך בשבוע הבא בתל אביב, שבו משמש היס"מ כוח אבטחה לאירועים חריגים שעלולים להתרחש במתחם התחרות. "יש מודעות שמגיעים לכאן תיירים, ובימים האלה אתה לא רק מייצג את המשטרה, אתה מייצג את מדינת ישראל", אומר שילן. "מספיק שלתייר אחד תהיה חוויה לא נעימה ברחוב, בין שכייסו אותו ובין שנהג מונית לקח לו מחיר אסטרונומי, הוא כבר יחשוב דברים מסוימים על ישראל. אנחנו ערנים לדברים האלה".
"ההכנה המנטלית כאן היא קריטית ותסייע לנו לא להיכנס לאירועים מיותרים", אומר תנ"צ דני לוי, מפקד מרחב ירקון. "יש לנו דוברי אנגלית כשפת אם כדי לתקשר טוב יותר עם התיירים. בכל מקום שיש שוטרים יש גם קצין, שמנהל את האירוע, כדי לתת שיקול דעת למפקד בכיר יותר כדי למנוע אירועים חריגים".
"חשופים יותר לביקורת"
אזור המועדונים בנמל תל אביב שוקק חיים. הקיץ עוד לא כאן, אבל המוני מבלים כבר מריחים אותו מעבר לפינה ופוקדים את הכניסות למקומות הבילוי, חלקם מתחרים ראש־ראש על כל בליין. לפנות בוקר, אומרים לנו אנשי היס"מ, האלכוהול עושה את שלו והזירה הזו עלולה להפוך לנפיצה בתוך שניות.
רק לפני כמה שנים מצא את עצמו שילן מתמודד כאן עם שתי משפחות פשע מוכרות, שהחלו לזרוק על הכוחות חפצים ותקפו את השוטרים. "זו אולי הפעם היחידה בשירות שלי שלחצתי על לחצן מצוקה", הוא נזכר.
"חייבים לשמור על פאסון". יס"מניקים בסיור. צילום: יהונתן שאול
באזור הכניסה לנמל מקבל את פניי רס"ר שחר אלוני, בחור חייכן ומסביר פנים, שהחליט ללמוד טיפול אלטרנטיבי, ובזמנו הפנוי מתנדב עם ילדים בחוות סוסים מקומית. אנחנו מביטים מהצד על התור הארוך בכניסה לאחד המועדונים, ואני שואל אותו על הקשר בין מה שלמד לעיסוק היומיומי שלו במשטרה.
"לא בכל באירוע אנחנו מפעילים כוח פיזי", אומר לי אלוני. "יש כאן הרבה שיקול דעת, ונדרשים אורך רוח, יכולת לנשום ולהגיב באופן מותאם. לפעמים אנשים רק רואים את הסוואנה שלנו ונרגעים".
איך מצליחים להיות אנושיים כשתוקפים אותך, מקללים אותך, ואתה חייב לפעול ולהפעיל כוח?
שילן: "הייתי גם בסיטואציות ששברו לי בקבוק על הראש, קראו לי נאצי וירקו עלי. אתה צריך להבין מה המהות שלך, ופה גם נכנס אורך הרוח שלך, ההבנה מה אתה עושה במשימה עצמה, מה התפקיד שלך שם. לפעמים אתה בקרב רחוב, ואז לאזרח אין חוקים, אבל לנו יש חוקים. כלובשי מדים אנחנו שומרים גם על פאסון מסוים. אנשי יס"מ אלה אנשים חזקים, חסונים. אם לא יהיה להם אורך רוח, זה עלול להיגמר רע. אתה לא תראה אנשי יס"מ מאבדים עשתונות, הם יודעים לעמוד מול הסיטואציה. מה שכן, אנחנו בפרונט, וככאלה - אנחנו חשופים יותר לביקורת.
"אנשים לא תמיד מודעים לעבודה שלנו. לא מזמן סייענו לאישה שנגנב לה תיק בחוף הים, השבנו מספר קורקינטים שנגנבו לבעליהם, חילצנו אנשים מבניין בוער בהרצליה, אנחנו מסייעים לקשישים לחצות כבישים בתל אביב. פעם ראית תמונה בתקשורת של יס"מניק שעוזר לקשישה לחצות כביש?
"אנשים באים אלינו בסיום של אירועים כאלה ואומרים - 'אתם מהיס"מ? לא ידענו שאתם מתעסקים בזה, איזה תותחים אתם'. אנשים לא מכירים את הפן הזה של העבודה. זה לא רק מועדונים, מכות, הפגנות, כוח ואלימות. יס"מ זה כוח איכותי".
מה חשוב לך שהישראלים יידעו על היס"מ?
שילן: "חשוב לי שכמו שאני זוכר שמולי עומד בן אדם, שיזכרו שגם אנחנו בני אדם, ומאחורי המדים יש לב ונשמה. לפעמים אנחנו במועדונים ויש קטטה, ואתה רואה נפשות פועלות, איך הם מתנהגים יחד. וברגע שאתה מבודד אותם הם הופכים פתאום לאנשים אחרים לגמרי".
"לשב"חים יש הליכה אחרת, שהיא חריגה בתל אביב". תשאול סמוך לטיילת תל אביב. צילום: יהונתן שאול
אגיאן: "לפעמים אנחנו מהווים ממש אוזן קשבת. כשאנחנו מזהים אישה שנותנת שירותי זנות באזור תל ברוך, למשל, אנחנו שואלים אותה אם הכל בסדר, אם אפשר לעזור. אנחנו מבינים שזה אולי לא המקום שלה, שהיא לא בחרה בעבודה הזאת. אנשים מעריכים את ההתעניינות שלנו, וזה מעבר לפן המקצועי. אני חושב שהאזרחים מעריכים אותנו, אבל לפעמים יש ליבוי וניפוח של אירועים שונים".
צפניה: "אנחנו מבינים שהאזרח לא באמת כועס עלינו. כשקוראים לנו 'נאצים', וזו בדרך כלל המילה הראשונה שמשתמשים בה, אנחנו מבינים ששום דבר לא נעשה באופן אישי. אני אומר את זה לשוטרים שלי, זה עוזר להם להתמודד. אותו אזרח לא חשב לקלל או לתקוף אותנו. אנחנו פוגשים אנשים בסיטואציות הכי קשות שלהם - ואם צריך לבצע מעצר - אעשה זאת. אבל אחרי שהרוחות נרגעו, אכין לו קפה ונשב ונדבר, וזה אחרי שהוא קילל אותי ארבעה דורות אחורה. שום דבר לא אישי, וגם האזרחים צריכים להבין את זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו