הודו תנסה להנחית חללית זעירה על הירח בספטמבר

בשישה בספטמבר 2019 אמורה החללית "צ'נדראיין 2" להפוך את הודו למדינה הרביעית שמנחיתה חללית על הירח. מרכז החלל ההודי ISRO הודיע אמש (חמישי), כי החללית תמריא בין 9 ל-16 ביולי, "כשכל הרכיבים בהכנה לקראת השיגור, עם נחיתה צפויה ב-6 בספטמבר". עם זאת, מקורות בהודו אומרים כי עדיין יש הרבה עבודה לפני שניתן יהיה לבצע את ההמראה. בכיר בסוכנות החלל ההודית אמר אתמול כי, "ראינו את המקרה של 'בראשית' הישראלית, ואיננו רוצים לקחת כל סיכון. למרות שישראל היא מדינה מתקדמת מבחינה טכנולוגית, המשימה נכשלה. אנו רוצים שהמשימה שלנו תצליח".

המשימה ההודית בנויה משלושה חלקים: הראשון הוא לוויין, השני נחתת בשם Vikram, ובתוכה רכב חלל קטן בשם Pragyan. המשקל הכולל שלהם הוא 3,260 קילוגרם. הם ישוגרו על גבי טיל שיגור GSLV MK-III מתוצרת הודו, שעד כה שימש לשיגור לווייני תקשורת למסלולים בגובה בינוני סביב כדור הארץ. 

 

היה והשיגור והנחיתה יצליחו, תגיע הודו למקום אליו קיוותה ישראל להגיע ב-11 באפריל בניסיון הנחיתה של "בראשית". רק עוד מספר שבועות יחלו צוותי SpaceIL והתעשייה האווירית בתכנון ראשוני לקראת שיגור "בראשית 2", בתקווה לבצעו בעוד כשנתיים. ההתרסקות הותירה את ישראל במועדון המכובד של המדינות שהצליחו להגיע להקפה של הירח, הישג מכובד בפני עצמו.

 

הודו תנסה להקדים את ישראל במרוץ לנחיתה רכה על הירח. עד כה סבל פרויקט צ'נדראיין-2 מכמה דחיות, בכל פעם למספר חודשים. המשימה של הודו אינה רק נחיתה רכה, אלא גם ניסויים מדעיים לבדיקת קרקע הירח בקרבת הקוטב הדרומי, שבו כנראה יש מים מתחת לפני הקרקע.

 

ההתרסקות של "בראשית" לא הצליחה לשבש את הניסוי המדעי הישראלי, שנועד לבדוק את השדה המגנטי של הירח. במכון ויצמן בודקים עתה את הנתונים שהתקבלו מ"בראשית" במהלך ההקפה של הירח וגם בזמן הנחיתה. רק בתום בדיקת כל הנתונים ניתן יהיה לפרסם את תוצאות הניסוי.

 

על החללית "בראשית" הותקנה גם מערכת מראות ייחודית ("רטרו-רפלקטור") שסיפקה סוכנות החלל נאס"א, כדי להחזיר קרן אור לייזר בדיוק מהכיוון שממנו הגיעה. מערכת זו אמורה לאפשר למדענים למדוד בדיוק רב את המרחק בין החללית הישראלית "בראשית" לחללית של נאס"א שמקיפה את הירח  (LRO), וכך למקם במדויק את החללית לאחר הנחיתה. קיים סיכוי סביר שהרפלקטור שרד את ההתרסקות. לוויין התקשורת האמריקני LRO המרחף מסביב לירח, ינסה השבוע לצלם את החללית המרוסקת ולאתר את מערך ההחזר, LRA, שהותקן על "גג" החללית.

 

יצליח לאתר את "בראשית"? הלוויין האמריקני LRO - Lunar Reconnaissance Orbiter // צילום: איי. פי.

 

המכשיר, שגודלו קטן מעכבר מחשב, הוא למעשה כיפת אלומיניום ובה מראות העשויות מקוורץ. המכשיר קל משקל, עמיד בפני קרינה, והוא נועד להיות חלק ממערך שלם של כיפות כאלה, שיישלחו עם כל חללית שתשוגר לירח. הלוויין LRO  אמור לשגר קרן לייזר שתפגע באחת המראות, כדי לקבוע בדיוק מרבי את מיקומה של החללית. גם החללית הסינית צ'אנג-יי, שנחתה על הצד המרוחק של הירח, צוידה ב-LRA שאיפשר לקבוע בדיוק את מיקומה.

 

"אנו מאמינים שמערך המראות שרד את ההתרסקות, למרות שאולי הוא התפרק מגוף החללית עצמה", אומר דייויד סמית', החוקר האחראי על מערכת LOLA המשגרת את קרני הלייזר מהלוויין. "איננו יודעים את מצבה של החללית: היא אולי הפוכה, אולי על הצד, אבל יש אפשרות לקלוט את הרפלקטור בזוויות של 120 מעלות, ואנו צריכים רק 2.5 ס"מ של שטח מראה. עם זאת, ההתרסקות לא מקלה על האיתור". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו