"סוביבור": עד כמה סדיסטי היה המוח הנאצי

אנחנו חיים בעידן שבו הולכים ומתמעטים ניצולי השואה, וסיפורי גבורתם בגוף ראשון כבר לא יישמעו בעוד כעשור. זה עידן שבו צריך לתווך את זיכרון השואה לבני הנוער בדרכים יצירתיות. שהרי לא נדע מה הם מרגישים בעקבות צפייה בסרטון, אם הם לא יגיבו באמוג'י. ומה יישאר בעוד עשור? הסטורי של אווה יימחק בתוך 24 שעות מהזיכרון של הנוער (בהנחה שצפה בו) ואיזו אינפורמציה הם יקבלו על השואה עד הסטורי של ילדי קורצ'אק בשנה הבאה?

• יום השואה תשע"ט: המלצות צפייה

• יום השואה תשע"ט: האירועים והטקסים

• "הגרמנים רצחו גם את מי שעוד לא נולד"

לא רק דור ניצולי השואה הולך ונעלם, גם הדור שמסוגל לצפות בסרטים על השואה שאורכם שעה או שעה וחצי. עבורנו עדיין הטלוויזיה רלוונטית גם בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. נדמה שסרטי שואה לא יצליחו לשעמם לעולם. על אף כל הזוועות הקשורות בשואה שראה אדם בוגר במשך ימיו במערכת החינוך בישראל, אין דרך להתרגל לזה. זה אולי מכיוון שמדובר בצורה הכי מובהקת של חוסר אנושיות, אכזריות ושפלות האדם. בשנים האחרונות יש יותר סרטים שמטרתם להנגיש את הנושא בצורה "קלה" יותר, כדי שגם ילדים וצעירים יוכלו להתחבר לנושא שנחשב "כבד" ומזוויע. סרט כזה שודר אמש בכאן, "הכוכב של אנדרה וטאטי", שמספר באנימציה את סיפורן של שתי אחיות שגורשו במלחמת העולם השנייה לאושוויץ-בירקנאו.

הערוצים האחרים הציעו בערב יום השואה בעיקר סרטי דוקו, טקסים וסרטים עלילתיים. ב-yes שודר אמש הסרט "סוביבור", שהיה המועמד הרוסי בקטגוריית הסרט הזר בפרסי האוסקר 2018 ונעשה לציון 75 שנה למרד בסוביבור. הסרט מספר את סיפורו של אלכסנדר פצ'רסקי, קצין יהודי שנשלח למחנה ההשמדה סוביבור, שם הנהיג מרד והביא לבריחתם של יותר מ-400 יהודים.

הסרט גדוש סצנות חזקות ואכזריות במיוחד, שממחישות עד כמה סדיסטי היה המוח הנאצי. מתוך "סוביבור" // צילום: באדיבות yes

הסרט גדוש סצנות חזקות ואכזריות במיוחד, שממחישות עד כמה סדיסטי היה המוח הנאצי. באחת מהן מכניסים נשים "להתקלח" בתא גזים. מפקד המחנה מציץ מבעד לחלון בעוד הנשים מתחילות להתמוטט. אחת הנשים, שבלטה כבר בתחילת הסרט, רואה אותו בחלון. היא מביטה בו ישר בעיניים. למרות העובדה שהיא גוססת, היא לא מורידה ממנו את המבט, כאילו אומרת "לקחתם לי את הכל. את הבעל, את הכבוד, את החירות - אבל אני לא אשפיל מבט עד נשימתי האחרונה". זאת סצנה שהופכת את הבטן, וכמוה יש בסרט לא מעט.

לסרט כמה קווי עלילה וכמה דמויות שאחריהן הוא עוקב, אבל הבולטת שבהן היא דמותו של סשה, שנקרע בין רצונו להוביל את המחנה לבריחה לבין ניסיון כושל שלו לבצע מהלך כזה במינסק, דבר שהביא למותם של אנשים. סשה נשאר מצולק מהניסיון ההוא, ולא רוצה להיות אחראי למותם של אנשים נוספים. חששו גובר כאשר ניסיונות בריחה של אחרים עולים להם בחייהם ובחייו של אחד מכל עשרה אנשים במחנה.

סצנות חזקות ואכזריות. מתוך "סוביבור" // צילום: באדיבות yes

בניגוד לסרטי שואה אמריקניים, ב"סוביבור" מובלטים באופן מיוחד היהודים הרוסים ששהו במחנה, אף שהיו שם בעיקר פולנים. הרוסים היו אלה שיזמו את ניסיון הבריחה הראשון ואלה שעמדו מאחורי הניסיון המוצלח השני, אך הם פעלו לצד אחרים שאינם רוסים. הסרט בחלקו מדובב לרוסית, ותשמעו שם תערובת של פולנית, יידיש וגרמנית.

"סוביבור" הוא סרט שהילדים שלכם וחבריהם מאותגרי הקשב כנראה לא יראו, אבל רצוי שאתם כן. ספרו להם בקצרה עליו בארוחת ערב - מקסימום הם יקשיבו.

"סוביבור", yes 3, 23:08

• פרויקט מיוחד: ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים

אירוויזיון פוליטי: האם אירופה תנקום באנגליה?לגעת בתהילה: מחזמר שירי אירוויזיון בדרךטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו