אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחו הערב (רביעי) בטקסים שונים ברחבי הארץ. הטקס המרכזי, במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו, יחל בשעה שמונה בכיכר גטו ורשה, ביד ושם.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נשא דברים בעצרת ואמר: "כשאדם כותב על השואה, אין מילים לתאר את מה שהקורבנות הרגישו כאשר המוות היה הנורמה והחיים היו נס. כך כתב ניצול השואה ד"ר אלי ויזל ז"ל, שספריו מבטאים את ניצחון הרוח האנושית על פני מעמקי הרוע. לכתוב על השואה, לספר על השואה, לתאר את השואה - הכל צריך להיעשות בחרדת קודש".
"גיבורי השואה, שורדי השואה - רעייתי ואני נפגשנו עמכם אתמול בלשכתי. חלקכם הגעתם עם הנכדים, חיילי צה"ל במדים. האזנו לכם בהתרגשות רבה, בדמעות. הייתם ילדים וילדותכם נגזלה מכם באכזריות אין קץ. נמלטתם כמו חיות נרדפות", אמר ראש הממשלה.
"פאני בן עמי מצרפת, רק בת 13, הבריחה ילדים יהודיים לשוויץ, ואחרי מסע תלאות אין קץ לאחר שעברה סוף סוף את הגבול לשוויץ, התברר לה שאחת הילדות בת שלוש נותרה מאחור בשטח המפורז. פאני הסתובבה, חזרה אליה, אספה אותה אל חיקה ותחת מטר כדורים שנורה לעברה - רצה עם הילדה בזיגזג לצד השני של הגבול לשוויץ. הסיפורים שלכם העבירו בנו צמרמורת, כולכם גיבורים אמיתיים", סיפר ראש הממשלה.
ראש הממשלה נתניהו במהלך העצרת // צילום: מרים צחי
"כראש ממשלת ישראל, אני חש בגודל הניצחון של עמנו, בכל ביקור באתרי רדיפות והשמדה. בשנתיים האחרונות ביקרתי עם רעייתי במקומות שבהם יהודים היו טרף לרוצחים. בסלוניקי כמעט כל יהודיה נכחדו. בפונאר ליד וילנה חלקנו כבוד לרבבות יהודי ליטא שנורו למוות. בפריז בטקס מרגש בתחנת הרכבת שממנה הושלכו ונשלחו היהודים למחנות ההשמדה, 75 שנים קודם לכן, היינו שם יחד עם כמה מהשורדים. ובוורשה לםני כחודשיים הנחנו זר באנדרטת הזיכרון ללוחמי גטו וורשה. בכל המקומות הללו בני אחינו ואחיותינו זועקים מהאדמה", אמר ראש הממשלה.
אני נפעם בכל פעם מחדש מנס התקומה. אך למרות זאת, התקומה אף פעם איננה סוף פסוק. אנו גאים בהישגים שהשגנו, אך איננו מתעלמים מהסכנות. אין כאן שאלה של הפחדה מלאכותית - המודעות לסכנה היא תנאי לחיים. אנו חיים היום בפרדוקס, ההערצה היום למדינת היהודים מלווה בחוגים מסויימים בשנאה ליהודים".
נתניהו דיבר על הסכנות לעם היהודי ואמר: "אנו גאים בהישגים שהשגנו, אך איננו מתעלמים מהסכנות. אין כאן שאלה של הפחדה מלאכותית - המודעות לסכנה היא תנאי לחיים. אנו חיים היום בפרדוקס, ההערצה היום למדינת היהודים מלווה בחוגים מסויימים בשנאה ליהודים ושנאה זו באה לידי ביטוי בהתקפות על יהודים בבתי כנסת, בחילול בתי קברות יהודים, ובפרסום קריקטורות שונאי יהודים וישראל בעיתונים נחשבים. לא מדובר בביקורת על ישראל, אלא בשנאה שיטתית וארסית נגד הלגיטמיות של מדינת היהודים. לצד זה יש את האיום מצד איראן - והמדיניות שלנו ברורה מול האיום - אנו מסוגלים ונחושים להגן על עצמנו. אנו גם מגבשים בריתות בין מדינות - ולמבקשי נפשנו אני אומר - חזרנו לקדמת במת ההיסטוריה, ניצחנו את צוררנו בעבר, ובעזרת השם ננצח כם אתכם. היום יותר מתמיד מהדהים בי דברים שהשמיע אבי לפני תשע שנים כאן בירושלים ביום הולדתו ה-100", אמר ראש הממשלה".
"אירופה רדופה על ידי רוחות הרפאים של העבר"
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, הקריא את סיפורו של אחד ממורדי הזונד-קומנדו באושוויץ: "זלמן גרדובסקי נולד בפולין ב-1910 ובדצמבר 1942 נשלח עם משפחתו לאשוויץ ועם הגיעם נשלחו כל בני המשפחה להשמדה ואילו הוא שובץ בזונדר-קומנדו - התעטף בטלית בכל יום ואמר קדיש לזכר הקורבנות שנשרפו באותו יום. לזכר הקורבנות כתב יומן שרק חלקים ממנו שרדו, אותו הטמין זלמן בין שרידיה של משרפה 3 שהתגלו לאחר המלחמה".
ריבלין הקריא מיומנו של גרודובסקי: "בוא ואספר לך איך רמסו פושעים מודרנים את מוסר החיים. קום ידידי צא מהארמונות החמימים והשלווים, אזור אומץ והתלווה אליי לסיורים ביבשת אירופה - שם פרס השטן את שלטונו. כיצד השמיד הגזע העליון עם חלש, חסר מגן, את העם היהודי. מעשי הזוועה הסדיסטים של עם התרבות כביכול. כך כתב זלמן בטרם התבצרו אנשי הזונדר-קומנדו במשרפות ומרדו חסרי כוח בחיה האנושית".
הנשיא ריבלין במהלך העצרת // צילום: מרים צחי
הנשיא הזכיר את האנטישמיות הגוברת באירופה ואמר כי: "בשואה התבצעה השמדה שיטתית של מיליוני אחינו היהודים. עם תום מלחמת העולם השנייה בנתה עצמה אירופה, במיוחד המערבית, את אירופה החדשה. אלא שהיום, 85 שנה מפרוץ המלחמה עלינו להיישיר מבט - כי אירופה של היום שבה להיות רדופה על ידי רוחות הרפאים של העבר".
"אסור שאנטישמים יהיו בעלי בריתנו"
"חשוב להדגיש ולהבהיר - איננו בשנות ה-30 ואיננו עומדים על סיפה של שואה חס וחלילה, אבל אי אפשר להתעלם מהאנטישמיות החדשה שמתחילה להרים ראש. מהימין ועד השמאל הקיצוני האנטישמיות מחלחלת - יש עלייה דרמטית בפשעי שנאה גם נגד יהודים בארה"ב", אמר הנשיא ריבלין.
"במזרח ובמערב אירופה אנו רואים כיצד תנועות ורעיונות אנטישמיים חוזרים לתחייה ואף מוצאים את מקומם בממשלות רבותיי, אני לא חושש למדינת ישראל - העם היהודי שוב אינו חלש. אנו מלאי עוצמה צבאית, מדינית וכלכלית. לצד זה, של התערוררות תפיסות אנטישמיות, צריך להעביר מסר ברור וחד", אמר הנשיא.
ריבלין התייחס לאנטישמיות בעולם ואמר כי: "לצד זה, של התערוררות תפיסות אנטישמיות, צריך להעביר מסר ברור וחד. כוחות פוליטים שאנטישמיות וגזענות הן חלק ממורשתן לעולם אסור שיהיו בעלות בריתינו. עלינו להוקיע אותם בכל מקום. אין דבר כזה לאהוב את ישראל ולשנוא יהודים - כפי שאין דבר כזה לאהוב את היהודים ולשנוא את ישראל . בעלות ברית חשובות שלנו באירופה חלילה יונהגו על ידי מנהיגים אנטישמיות - במציאות כזו המסר של מדינת ישראל חייב להיות חד".
"אם אנחנו לא נדע להיות ברורים וחד משמעיים - כיצד נוכל לדרוש מאומות העולם לזכור את השואה ואת לקחיה?. לאחרונה פניתי למנהיגי העולם לקיים ועידה בינלאומית כאן ביד ושם. וכאן בירושלים, יחד עם נשיאים וראשי ממשלות נשלב ידיים למאבק באנטישמיות ופשעי שנאה", קרא ריבלין.
"מאבק ההישרדות בשואה"
השנה מצוין יום הזיכרון לשואה ולגבורה בסימן "המלחמה שבתוך המלחמה - מאבק ההישרדות של היהודים בשואה". את אבוקת הזיכרון יעלה יו"ר הנהלת יד ושם אבנר שלו. את דבר הניצולים תישא שורדת השואה ציפורה גרנט.
במהלך העצרת יועלו שש משואות של שורדי שואה: בלה איזנמן, שאול לובוביץ, פאני בן עמי, מנחם הברמן, שרה שפירא, ויהודה מימון. בנוסף יוקרנו סרטונים עם סיפורם של מדליקי המשואות, לצד משמר כבוד של חטיבת הצנחנים.
באירוע הממלכתי ישתתפו הזמרים מירי מסיקה ועידן רפאל חביב, השחקן תומר קאפון, והילה קורח שתנחה את העצרת.
האזכרה המסורתית בעצרת תיערך על ידי הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו והרב הראשי לישראל הראשון לציון, הרב יצחק יוסף.
"בין כאב לתקווה"
במקביל מתקיימת עצרת הזיכרון הממלכתית לציון יום השואה והגבורה במכון הבינלאומי ללימודי השואה "משואה" בתל-יצחק. הטקס עומד השנה בסימן "השחרור: בין כאב לתקווה". הטקס נערך במעמד יו"ר משואה פרופ' יצחק קשתי, שר התחבורה ישראל כץ, מפקד חיל האוויר האלוף עמיקם נורקין ומנכ"לית משואה איה בן נפתלי.
בעצרת הודלקו 6 משואות זיכרון על ידי ניצולי שואה אשר לוו על ידי בני משפחותיהם וחיילי צה"ל: צבי איכנולד, אפרים אפטר ותומאש בונצ'אק, אברהם אשר ומשה סלומון, יהודית דורון, סא"ל במיל' אריה עוז, ופרופ' מוטי רביד. את המשואה השביעית, "משואת התקומה", הדליק הרב ד"ר בני לאו.
מנכ"לית משואה איה בן-נפתלי אמרה: "עצרת הזיכרון מתמקדת השנה בימי השחרור הראשונים - בין כאב השחרור לבין החזרה לחיים. עבור כל ניצולי השואה זיכרון השחרור מאד מוחשי. היום הראשון לשחרור לא היה יום של שמחה, הוא היה היום הראשון שבו נאלצו לעמוד מול המציאות המרה, ראשית ההתמודדות עם האבדן הגדול, שרק לאחריו החלו לאסוף את שברי חייהם בניסיון לבנותם מחדש. הניצולים שיעלו את משואות הזיכרון בטקס מייצגים מגוון רחב של סיפורי הישרדות ודפוסים שונים של התמודדות עם נסיבות השחרור אותן הם
לאסוף את השברים
יד ושם ממשיך בתיעוד מצולם של ניצולי שואה ובפרויקט "לאסוף את השברים" - המבצע הלאומי לאיסוף מסמכים, תעודות, יומנים, תצלומים, חפצים ויצירות אמנות מתקופת השואה הנמצאים בידיהם של אנשים פרטיים בארץ.
לתיאום צילום עדות בבית הניצול ולפרטים על ימי האיסוף של יד ושם ניתן ליצור קשר עם מדור איסוף וקליטת פריטים – לאסוף את השברים בטלפון מס' 02-6443888 ובמייל collect@yadvashem.org.il
בנוסף, יד ושם קורא לציבור הרחב למלא דפי עד ולהנציח את שמות קרבנות השואה. יד ושם מעניק לניצולי שואה סיוע במילוי דפי עד על ידי רשת של מתנדבים הפרוסה ברחבי הארץ, פרטים בטלפון 02-6443111.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
