בסוף השבוע יעלה בבתי הקולנוע סרט הדרמה הביוגרפי "ואן גוך: בשערי הנצח" בכיכובו של ווילם דפו, שהיה מועמד לאוסקר על תפקיד הצייר ההולנדי הפוסט־אימפרסיוניסטי הידוע.
הסרט מתמקד בשנותיו האחרונות של וינסנט ואן גוך שהיו פורות מאוד מבחינה אומנותית. ואן גוך, שלא היה יציב בנפשו, שם קץ לחייו ביולי 1890 בגיל 37 ביריית אקדח בבטנו. מאחר שלא היו עדים למעשה, יש המטילים ספק בנסיבות המדויקות של האירוע.
• פרויקט מיוחד: ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים
אירוויזיון פוליטי: האם אירופה תנקום באנגליה?לגעת בתהילה: מחזמר שירי אירוויזיון בדרךעלילת הסרט עוקבת אחר הקשר הקרוב של ואן גוך עם אחיו תיאו (רופרט פרנד, "הומלנד") ועם חברו הצייר הצרפתי פול גוגן (אוסקר אייזיק, "מלחמת הכוכבים"). במאי הסרט הוא ג'וליאן שנאבל ("הפרפר ופעמון הצלילה"), אומן וצייר בעצמו שלימד את דפו ציור כדי להיכנס אל הדמות. שנאבל היהודי־אמריקני גם היה שותף לכתיבת התסריט, ולדבריו הוא ביסס את התסריט על האומן שהיה ואן גוך ועל יצירותיו ולא הדמות הטרגית שלו, שעליה נכתב רבות.
עבור דפו (63) מדובר בשנה שנייה ברציפות שבה תפקיד שלו בסרט עצמאי זוכה לשבחים ולמועמדויות בעונת הטקסים בהוליווד. הוא אף זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל ונציה האחרון, שם הוקרן הסרט בבכורה. בשנה שעברה הוא כיכב בסרט דל התקציב "פרויקט פלורידה" וגרף מועמדויות לאוסקר ולגלובוס הזהב. דפו היה מועמד לאוסקר לראשונה ב־1986 על סרט המלחמה האייקוני של אוליבר סטון "פלאטון", שזכה בארבעה אוסקרים (כולל לסרט הטוב ביותר). הוא היה מועמד לאוסקר גם על תפקידו בסרט "צילו של ערפד" משנת 2000.
לאורך הקרייה שלו שיחק דפו בסרטים רבים, בהם "הפיתוי האחרון של ישו" של מרטין סקורסזה מ־1988 (שבו גילם את ישו), דרמת הפשע "מיסיסיפי בוערת" ו"אמריקן פסיכו" לצד כריסטיאן בייל. הוא גם זכור בתור הנבל, הגובלין הירוק, מטרילוגיית סרטי "ספיידרמן" בכיכובו של טובי מגווייר. לאחרונה הופיע בלהיט הקופתי "אקווה־מן" בתור המנטור של הגיבור הראשי, ואפילו דיבב את אחד הדגים בסרט האנימציה "מוצאים את נמו".
בריאיון לקידום הסקרט על ואן גוך סיפר דפו כי רצה מאוד את התפקיד. "כששמעתי שג'וליאן עושה סרט על ואן גוך - רציתי את התפקיד", אמר. "רבים חושבים שאנחנו מכירים את ואן גוך, אבל רק ככל שקראתי עליו יותר וכלל שקראתי מכתבים שהוא עצמו כתב - גיליתי כמה הוא מעורר השראה".
לדבריו, "הסרט הוא לא רק על ואן גוך אלא גם על ציור בכלל, ולכן הייתי צריך ללמוד לצייר, כיצד לאחוז במכחול. אני לא יכול להעיד על עצמי שאני צייר דגול אבל התהליך פתח לי את הראש לראות דברים בצורה אחרת. זה רעיון טוב להתחקות אחר תחום עיסוקן של דמויות כדי להבין במי מדובר, זה גם משנה אותך כאדם".
לדבריו של דפו, המיקוד של הסרט באמנות של ואן גוך עוזר להסיח את הדעת מהקונוטציות של מחלת נפש שמיוחסת לו. "וינסנט נאבק עם עצמו כל חייו ולא רציתי לשפוט אותו או לתייג אותו בצורה מסוימת", אמר. "את חייו הוא ביטא באמנות שלו - וזה מה שעניין אותי. הוא חש שבאמצעות ציורי טבע הוא מתקשר עם אלוהים, שהוא מתעד את הנוף שברא אלוהים".
• "שלא יקשיב לעצות": מתמודדי עבר מייעצים לקובי
• איך תגיע גל גדות לאירוויזיון?
• ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו