זו היתה יכולה להיות מחוות הוקרה שעשויה היתה לתרום באופן משמעותי להפגת המתיחות בין פולין וישראל סביב "ריב השואה": הכרה של יד ושם בשלושת הדיפלומטים הפולנים הלא־יהודים שהיו חברים ב"קבוצת ברן" כחסידי אומות העולם.
זו גם היתה יכולה להיות הכרה ישראלית בכך שממשלתה הגולה של פולין לא היתה אדישה לגורלם הנורא של היהודים בשטחי הכיבוש הגרמניים. בתקופת השואה פעלה קבוצת ברן מבירת שווייץ למען הצלת מאות יהודים ממוות בשואה באמצעות הנפקת דרכונים דרום־אמריקניים.
הקבוצה, שפעלה באופן לא חוקי ובעת מעקב של הרשויות השוויצריות, כללה שלושה דיפלומטים פולנים לא־יהודים ועוד שלושה יהודים, שאחד מהם היה דיפלומט פולני: אלכסנדר לדוש, שעמד בראש הנציגות הדיפלומטית של ממשלת פולין הגולה בשווייץ, סגנו של לדוש - סטפן רינייביץ', הקונסול קונסטנטי רוקיצקי, סגנו היהודי יוליוס קיהל (הדיפלומט היהודי), הרב חיים ישראל אייז, מבכירי "אגודת ישראל" באותם ימים, והפעיל הציוני אברהם זילברשטיין, שכיהן כחבר הפרלמנט הפולני לפני מלחה"ע השנייה. לפי כללי הענקת תואר חסיד אומות העולם, רק מי שאינם יהודים והצילו יהודים זכאים להכרה זו.
עוד בנושא:
• ניצולת שואה ואם אומנת ל-52 תדליק משואה
• מחקר - צעירי העולם ממעטים לעסוק בשואה ברשתות החברתיות
• עשרות אלפים ישתתפו במצעד החיים ה-31
פועלה של קבוצת ברן היה ידוע בעיקר לניצולים, וזכה לחשיפה ציבורית רק לאחרונה הודות למחקר מעמיק שביצעו שני עיתונאים פולנים, מיכאל פוטוצקי וזביגנייב פארפיאנוביץ', ולפעילותם של שגריר פולין הנוכחי בשווייץ, יאקוב קומוך, וקונסול פולין בציריך, מרקוס בלכנר. בעקבות פנייתו של בלכנר לפני כשנה ליד ושם, התקבלה לפני כשבוע ההחלטה להכיר רק בקונסול רוקיצקי כחסיד אומות העולם, ולהסתפק בהענקת מכתבי הערכה לראש הנציגות, לדוש, ולסגנו רינייביץ'. שלושתם אינם עוד בחיים.
מאלגוז'טה צאדקובסקה // צילום: אלדד בק
ההחלטה הזו עוררה תסכול רב בקרב משפחותיהם של הדיפלומטים הפולנים לשעבר וגם בקרב קבוצות ניצולים וקרוביהם שמתכוונים לשגר מכתב מחאה ליד ושם. שגריר פולין בשווייץ, קומוך, צייץ לאחר שנודעה ההכרה ברוקיצקי בלבד: "איני יודע מה קרה עם השגריר לדוש וסגנו רינייביץ'. בלכנר הגיש בקשה להכיר בשלושתם. רוקיצקי עשה את שעשה מאחר שהבוסים שלו אמרו לו לעשות זאת. אני בטוח שתהליך ההכרה נמשך".
כבוד גדול
לרוקיצקי, האנטי־קומוניסט שסירב לחזור לארצו הקומוניסטית לאחר מלחה"ע השנייה ומת בשווייץ מחוסר כל, אין צאצאים. אחת מקרובי המשפחה היחידים שנותרו לו היא מאלגוז'טה צאדקובסקה (50). סבא רבא שלה ואביו של רוקיצקי היו אחים. לפני שנים החלה בתיעוד של תולדות משפחתה. "כלל לא ידעתי שהוא היה גיבור", אמרה ל"ישראל היום" בפגישה בוורשה, "קראתי על זה בפעם הראשונה בעיתון, בתחקיר של מיכאל וזביגנייב שהתפרסם בקיץ 2017. פתאום זיהיתי את התמונה שלו".
העיתונאים הפולנים חושפי הפרשה // צילום: אלדד בק
על ההכרה ברוקיצקי היא שמעה לראשונה בקבוצת פייסבוק שהקימו משפחות ניצולי קבוצת ברן, ואחר כך מהקונסול בלכנר. "ההכרה היא, כמובן, כבוד גדול", אומרת צאדקובסקה, "אבל מפתיע שרק רוקיצקי קיבל אותה. הראשון שהיה צריך לקבל את ההכרה הוא לדוש, שהיה ראש המשלחת הדיפלומטית ועמד בראש הפעילות להצלת היהודים. זה לא היה מבצע של אדם אחד. נמשיך להיאבק להכרה גם בהם ונסביר שזו מחווה חשובה גם עבור משפחות הדיפלומטים האחרים. אני מקווה שזה יקרה. התקווה תמיד מתה אחרונה״. מיד ושם נמסר בתגובה: "מהתיעוד ההיסטורי שהגיע לוועדה עולה כי קונסטנטי רוקיצקי היה הדמות הדומיננטית בהצלת יהודים בנציגות פולין בשווייץ באמצעות הנפקת דרכונים של מדינה שלישית. אין בעובדה זו כדי למחוק פועלם של אלכסנדר לדוש וסטפן יאן רינייביץ'".
"השואה היא דלק לאנטישמיות מודרנית" | השליחה למאבק בשנאת יהודים מזהירה ומבקרת את הממשלה ויד ושם
יו"ר יד ושם מגיב לסערת אילון מאסק:"חובה להכיר בעבר האפל של גרמניה"
פרסומת | החזר על טיסה שבוטלה
"אבדתם את זה לגמרי ביד ושם": סערה ברשת בעקבות הרצאה של הסופר השנוי במחלוקת
״לעולם לא עוד, זה תמיד עכשיו״: יצירת האמנות שחושפת את אוצרות השואה