אנחנו חיים בתקופה שבה גיבורי התרבות בכלל והרוק בפרט הולכים ומדלדלים. בזמנים כאלה מתגבר כוחם של החקיינים ועורכי המחוות, שתפקידם לספק לקהל טעימה מהדבר האמיתי, כלהקת שחקנים שמציגה מחזה שהפך לקלאסיקה מודרנית. הפעם הגיע תורם של מארק מרטל וההרכב "The Ultimate Queen Celebration" שהגיעו לארץ בעקבות הצלחת הסרט "רפסודיה בוהמית". מרטל אחראי לכמה מהביצועים הקוליים בסרט, שאכן נשמעים דומים מאוד למקור, פרדי מרקורי המנוח, סולן להקת "קווין" האגדית.
• בסטרימינג שלכם: "הם יורים על תינוקות, החרימו את האירוויזיון"
• משחקי הכס: עשרת הפרקים הגדולים
• עורכי הדין מגיבים: וויליאם בגד בקייט?
כמו שהוא מספר לאורך המופע, למרטל, 42, מקוויבק, קנדה, זה קרה במקרה. עד אמצע העשור הקודם הוא לא הכיר את המוזיקה של קווין. לפני כשמונה שנים הוא השתתף באודישן ללהקת קאברים של המתופף רוג'ר טיילור. הביצוע שלו ל-"Somebody to Love", שהדגים עד כמה הוא יכול להישמע כמו המקור, חרך את היו טיוב והוא הבין שקיבל מתנה ענקית - לשיר לעולם מגרונו את מרקורי המיתולוגי. כמעט.
מתנה ענקית שקיבל במקרה. מארטל בהאנגר 11 // צילום: אלוני מור
כשלוש שנים אחרי ש"קווין" האמיתיים ביקרו בפארק הירקון עם אדם למברט, ולא מעט בזכות הסרט המצליח על פרדי והלהקה, את פניו של מרטל ולהקתו קידם סולד אאוט מהדהד בהאנגר, וכבר יש לו עוד תאריך למופע בישראל בשנה הבאה (21.03.2020, מכירת הכרטיסים החלה היום, יום ה'), אחרי שיסיים לחרוש את העולם. כי הנוסטלגיה לנצח תהיה הסחורה החמה ביותר, במיוחד ללהקת-על שכזו עם שורה של המנוני נצח מנצחים.
כאמור, אין ספק שמרטל זמר מצוין וחקיין מוכשר, וההופעה מוכיחה את זה מקרוב. בין אם האוזן מתרגלת לחיקוי, או שמא לוקח למרטל זמן להתחמם, ככל שהמופע מתקדם הזמר הולך ונשמע דומה יותר ויותר למקור. כשהוא חוזר מההפסקה עם "I want it all" אפשר לעצום עיניים ולדמיין שזה ממש פרדי שם על הבמה. מרטל גם יודע לתת שואו טוב, שמבוסס על הפרפורמנס הייחודי של מרקורי – הוא רוקד, קופץ, זז ומבצע תנועות גוף דומות לאייקון הבריטי. כשהוא מתיישב ליד הפסנתר, למשל ב-"Save Me" או "אווה מריה", הוא גם יודע ללוות את עצמו יפה.
קשה להיות להקת קאברים לחומר כל כך אהוב ומוכר, כשכל אחד בקהל מכיר כל צליל ויכול לשים לב לכל טעות. בהתאמה, הנגנים בלהקתו של מרטל לא מנסים להיראות כמו "קווין" אבל בהחלט נשמעים דומה. ברוב השירים הם מצליחים לשחזר את הצליל. לפעמים אין ברירה, כמו ב"רפסודיה בוהמית", והם נעזרים בקולות רקע המוקלטים המקוריים, או באלמנטים אלקטרוניים מוקלטים ב-"I want to brake free". ב-"Under pressure", שיתוף הפעולה היחיד של קווין בהיסטוריה, הגיטריסט שר את התפקיד של דיוויד בואי וצולח אותו בשלום.
גם יודע ללוות את עצמו יפה. מארטל // צילום: אלוני מור
מעריצי הלהקה זוכים למופע רוקנ'רול שהוא למעשה חוויית קאברים ברמה גבוהה, שבה להיט רודף להיט, ויש כל כך הרבה. הם מגיבים בכפיים לפי הקצב המפורסם של "רדיו גאגא", נסחפים לריקודים ב-"Crazy little thing called love", ובשירה כובשת בניצוחו של מרטל ב-"Love of my life". נכון, זה לא וומבלי 86', אבל גם כאן נרשמת התרגשות.
השיא מגיע כצפוי בחלק האחרון של המופע עם שורת ההמנונים שחקקו את קווין בנצח. " Fat bottomed girl" נהדר, "Another one bites the dust" חד ומדויק, "Show must go on" מעולה, וב-" Take my breath away" מרטל נשמע ממש כמו פרדי. ב-" Somebody to love" מרטל מביא את הקהל לאקסטזה עם המוטו החוזר, והאקסטזה מתגברת ב-"We will rock you" עד הקתרזיס הרהבתני של "We are the champions", לחובבי הקיטש.
• הספוילר המטורף של מייסי ויליאמס
• הספין-אוף של "משחקי הכס": כל הפרטים
• ווסטרוז באבל: כך הגיבו השחקנים לסיום הסדרה
• מתקציב נמוך לסדרה היקרה ביותר על המסך
• "העונה המורכבת ביותר של 'משחקי הכס'"
• לאס וגאס: מחווה דרקונית ל"משחקי הכס"