אילו בחירות נהדרות! סדר היום השתנה על בסיס יומי, למדנו מה זה בוֹטים, פגשנו שוב את הקמפיינר הגדול מכולם, נכנסנו לטלפון האינטימי של בני גנץ, נפלנו לפעוֹר תהוּמָה, לקחנו ג'וינט עם פייגלין, וכל זה בכפוף לשימוע.
אחוז החסימה. הגיבור האמיתי של מערכת הבחירות. כמעט כל המפלגות נעות סביבו, מעליו ומתחתיו, וב-10 לאפריל הוא יקבע את מפת הגושים.
אין ימין ואין שמאל. סיסמת בחירות ראשונית של כחול לבן, שנועדה למקם אותה בדיוק במרכז, בהצלחה חלקית.
את משעממת אותי. נתניהו בחריגה לא צפויה מכללי הפנייה אל "הבייס" (ע"ע), בתשובה לפעילה החברתית אורנה פרץ בקרית שמונה.
בוֹטִים. פרופילים המופעלים באופן אוטומטי או חצי אוטומטי על ידי תוכנה למען מטרה פוליטית או מסחרית. המילה היא קיצור של 'רובוט', ומשמשת עוד לפני עידן האינטרנט, מאז שנות השישים של המאה הקודמת.
בושם הפשיזם. שרת המשפטים כדוגמנית בעלת עיניים מצועפות וקול מפתה. זה מריח לה כמו דמוקרטיה.
דוגמנית המשפטים. שקד // צילום מסך
ביבי או טיבי. סיסמה מחורזת מטעם "הקמפיינר מספר אחת" (ע"ע). ואריאציות: גנץ או שוואנץ (ב. מיכאל, הארץ).
בכפוף לשימוע. התגית המצורפת לכל דיון על כתבי האישום בשוחד והפרת אמונים עליהם הודיע מנדלבליט. הפכה למנטרה: "יש סקס הערב? – בכפוף לשימוע" (עידו רוזנבלום, גב האומה).
בלוק טכני. המצאה ישראלית מבריקה: הולכים יחד לבחירות, אבל לחוד. דרך לטהר את שרץ הכנסת "עוצמה יהודית" אל "הבית היהודי" בחסות נתניהו.
בנט אנס את הבית היהודי. מוטי יוגב, איש הדימויים האלימים (די-ניין על בית המשפט, למי ששכח).
אנוסים. יוגב, סמוטריץ' ופרץ // צילום: יוסי זליגר
גבול ביטחון. בני גנץ מחזיר את תוכנית אלון לשיח על עתיד השטחים. גם "בין הירדן לים".
גברים לבנים פריבילגיים. הקבוצה האתנית המנהלת את מדינת ישראל מאז ומתמיד. זכתה להזדמנות צילום בתמונת שבעת המופלאים של מנהיגות הליכוד, מול ארבעת הגברים של כחול לבן. מירי רגב קיבלה הסבר בעניין, יוצא מרוקו אבי גבאי ממנף לכיוון מפלגת העבודה, שכבר הציבה מנהיגים מזרחיים בראשה אבל עדיין נחשבת האשכנזית מכולן.
גנרלים. מפקדים בכירים ומוערכים אחרי שסיימו את השירות ועברו לפוליטיקה.
דפי מסרים. מנטרות מוכתבות לכל אנשי הקמפיין וחוזרות בנאמנות מפי כל מי שמופיע בתקשורת. הליכוד שִכלל לדרגת אומנות, בכחול לבן משתדלים, בהצלחה פחותה.
הבחור החדש בשכונה. בני גנץ. יפה, גבוה ושתקן (לפחות בראשית הדרך).
הבֵּייס. הגרעין הקשה של אוהדי המפלגה כשהכוונה בעיקר לליכוד, ובעיקר לאנשי מרכז הליכוד. אנגלית: base (בסיס).
הטלפון של גנץ. שחקן משנה מסתורי בדרמת הבחירות. מה הוא מסתיר? ומה אפשר לומר שהוא מסתיר בלי לדעת מה הוא מסתיר?
המדינה זה אני. גנץ מאזכר את עלילות לואי ה-14, בהשוואה היסטורית ליריבו. גם "המשפחה המלכותית".
הצבעה אסטרטגית. ביטוי מכובס להצבעה שבה אדם מצביע לא על פי מצפונו אלא כדי לקדם מועמד מוביל מרכזי. אימת המפלגות הקטנות.
הקמפיינר מספר אחת. נתניהו במיטבו, נחוש, חד, שובר את הכללים, לא תקין פוליטית, לא לוקח שבויים, סכין בין השיניים ורצח בעיניים. ברקע המנטור: דונלד טראמפ.
השתמש וזרוֹק. ביבי מאפיין את בנט ושקד לאחר שהקימו את "הימין החדש", בביטוי מתחום הצריכה הפוסט-מודרנית.
חברתי. כחלון ואורלי לוי. אין קונים.
אין קונים. אורלי לוי ניסו // צילום: יוסי זליגר
חולות נודדים. דימוי חדש לבוחרים המתלבטים. החליף את "הקול הצף".
חיבורים. הנטייה להקים מערכים משותפים בין מפלגות ואישים. עבד אצל גנץ ולפיד, פחות בין המפלגות הערביות, בכלל לא בין מפלגת העבודה ומרץ.
חיסול ממוקד. גבאי נגד כבל, בהצלחה רבה. ביבי נגד סער, לא הצליח.
חפרפרת. גורם המעביר מסרים והקלטות מהמטה הדולף של כחול לבן. מרגל פנימי? האזנות? הנזק נגרם. מקור המונח מספרות ריגול של ג'והן לה קארה, שם החפרפרת נכנסת לעומקו של מוסד בטחוני לאורך שנים רבות.
טרור תודעתי. גנץ נגד ביבי, לאחר תחקיר הבוֹטים של ידיעות אחרונות.
ימין. המותג המנצח, המלאך הגואל, הלוחם הגדול בסטרא אחרא של השמאל (ע"ע). בנט ושקד: אנחנו ימין חדש. דרעי וש"ס: מתחילים ברגל ימין.
הפעם ברגל ימין. דרעי // צילום: יהודה פרץ
יש לנו מעט נשים וגם הן לא ממושמעות. הגֶן השוביניסטי קופץ ליאיר לפיד בפנייה לאלופה אורנה ברביבאי, אחרי שסירבה לקום לפקודתו ולהתייצב מול המצלמות.
כשהבית בוער לא בודקים בציציות. רפי פרץ מכשיר את כניסת הכהניסטים לבית היהודי באמצעות צירוף שני ביטויים: "הבית בוער – נקמה בפשפשים"; "בודקים בציציות".
לא אפוי. הביטוי הפחות קיצוני בשרשרת האבחנות שהודבקו לבני גנץ על ידי המחלקה הפסיכיאטרית בליכוד.
לא דופק חשבון. ליברמן ממשיך בקו הסמכותני: מילה זה מילה. תכלס ליברמן. עליו אפשר לסמוך. מתחיל להתמצות.
לא יוכלו לתקן. "שני שרים אחריי לא יוכלו לתקן את מה שעשיתי במשרד התרבות והספורט". מירי רגב באה לברך את מורשתה ויוצאת מקללת.
לא עיקמתי את האף. ביבי מדגים בראיון דרמטי בערוץ 12 את יחסו לאישור עיסקת הצוללות בין גרמניה למצרים.
מהפך. החלום הרטוב של חצי מדינה בערך מזה עשר שנים, ולקראת התשעה באפריל. חיים יבין יש רק אחד.
מהפך יש רק אחד? חיים יבין // צילום מסך
ממלכתי. התשובה של גנץ למה שהוא רואה כריסוק חיבורי הממלכה והדמוקרטיה.
מסע ציד. תיאור חוזר של נתניהו למה שהוא רואה כרדיפה של התקשורת, המשטרה ומערכת המשפט "נגדי ונגד רעייתי ובני".
מסרקות ברזל. דימוי תלמודי שזכה לעדנה במערכת הנוכחית. נתניהו: "לא קיבלתי שקל מעסקת הצוללות, הדבר הזה נבדק במסרקות ברזל". ענת ברקו: "סורקים את נתניהו במסרקות ברזל". המקור במסכת ברכות: "בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים".
משתה הקולות הגדול. תחזית פסימית של המפלגות הקטנות למה שיתרחש ביום הבחירות עצמו.
נפתלי מבולבלי. יריב לוין חמור הסבר מפתיע בחידוד.
נתניהו גזען. גבאי מוציא את השד העדתי ממקום בלתי צפוי. האם זה יעזור לו? מקרה מבחן מעניין.
נתניהו עלול לפגוע בי. בני גנץ בהקלטה בפגישה סגורה. גנץ דווקא היה רוצה שיפגעו (מטאפורית) בחפרפרת שהדליפה, ואם אפשר להרוג את השיחה המוקלטת כולה.
סטלנים. חטיבת אוכלוסייה גדולה המתמקדת בעיסוק בעשב הירוק והופכת אותו למכשיר פוליטי. אחרי כישלונות "עלה ירוק" נמצא שותף מבטיח: פייגלין, איש בית המקדש, טרנספר יזום, כיבוש עזה, מדינת הלכה ומערכת חינוך באמצעות שוברי קנייה.
עלה ירוק - הדור הבא. פייגלין // צילום: גדעון מרקוביץ
סידור עבודה מול סדר יום. כחלון נגד כחול לבן: הם עסוקים בסידור עבודה, אני עסוק בסדר יום.
עלילת דם. אירועים היסטוריים טראומתיים בתולדות העם היהודי שגבו חיי יהודים ופרעות, הפכו למטבע עובר לסוחר. כל טענה, חשיפה או הכפשה היא "עלילת דם".
פְעוֹר תְהוּמָה בינינו. אתנחתא קומית עם דודי אמסלם, המשמיע לתומו שיכול הברות בנוסח "שבורית זכוכה".
שבורית זכוכה. אמסלם // צילום: אורן בן חקון
פרוטֶקשן במזוודות כסף. ציר מרכזי בתעמולת הבחירות של כחול לבן כנגד העברת כספים לחמאס.
צוללות. ממשיכות לצוף, וכמוהן תיק 3000. נתניהו לא חשוד, אבל רוחו מרחפת מעל פני המים.
קואליציית כתב אישום. הקואליציה שתאפשר לנתניהו להמשיך ולכהן גם לאחר שיוגש נגדו כתב אישום, אם וכאשר. גודלה אינו ידוע.
קפטן ג'ורג'. הכוכב החדש של המערכת. נציג הטוקבקייה במחוזותיה הרעים ביותר, פוסטים מעלי צחנה תחת שם בדוי, כהניזם גלוי, ניבולי פה ופיזור פייק ניוז נוסח "גנץ הפדופיל". במטות הליכוד נרשמה הקלה: האיש אמיתי, וקוראים לו עזרא. כבר עדיף שהיה בוֹט.
קרב הבנימינים. בני? ביבי? כולם נולדו בנימין.
רק חרא אכלתי ממנה. גבאי מציף את השיח הציבורי במילת הטאבו 'חרא', בציטוט משיחה סגורה על יחסיו עם ציפי לבני. בפומבי איחל לה "הצלחה בכל מפלגה שלא תהיי".
ביוב מפריד ביניהם. ליבני וגבאי // צילום: אורן בן חקון
שותים את הקולות עם קשית. תחזית ליום הבחירות. ראו "המשתה הגדול".
שלום. הס מלהזכיר.
שמאל. הדמון הגדול, השד בעל הקרניים, המפלצת הבוגדנית, הכינוי ש(כמעט) כולם בורחים ממנו כמו מאש.
תיקים. 1000. 2000. 3000. 4000. הם יהיו כאן אחרי העשרה באפריל. הם לא הולכים לשום מקום. בכפוף לשימוע.
שותים קולות בקשית? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית
• מדונה תופיע באירוויזיון 2019 בתל אביב
• אירוויזיון: חדשות רעות לישראל
• איימי שומר: "בעלי על הספקטרום"
• בגיל 26: כוכב הריאליטי התאבד
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו