מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג, מעלה הילוך בכל הקשור לתחום האסדרה והפיקוח על התכנים ברשתות החברתיות וקורא לממשלות להיכנס בעוצמה אל התחום ולא לסמוך על השוק הפרטי, מצב אירוני קמעה, בהתחשב בעובדה שפייסבוק עד כה עשתה ככל שביכולתה כדי לחמוק מרשויות מקומיות.
במאמר שפורסם בוושינגטון פוסט ובאינדיפנדנט במהדורה האירית שלו, אמר צוקרברג כי ישנם ארבעה נושאים מרכזיים שצריך בהם רגולציה ברורה מצד ממשלות: הראשון הוא ההגדרה של המושג תוכן מזיק. לדבריו בתחום הזה יש צורך לקביעה ברורה וחד משמעית מה הוא תוכן כזה ומה הוא לא ולא להותיר את התחום לחברות המסחריות עצמן, שחוות לא פעם קשיים וביקורת על הקביעות שלהן בתחום הזה ומואשמות לא פעם בסתימת פיות.
כמו כן הוא מתייחס לתחום הפיקוח על הפרסום הפוליטי ברשת, שלא יעסוק רק בפוליטיקאים אלא גם בארגונים בעלי אינטרס מובהק. הוא ציין כי החקיקה בנושא לא מספיק ברורה וכי יש לקבוע קווים ברורים ולא עקרונות כלליים. צוקרברג מתאר את ניסיונה האישי של פייסבוק ואת הפעילות שלה ומציין כי ישנן הרבה תחומים אפורים ולכן אסדרה חקיקתית של התחום נדרשת כדי שהחברות השונות יפעלו על פי מתאם ציפיות חוקי ויהיה ברור מה אסור ומה מותר.
שני התחומים האחרונים בהם קורא צוקרברג לממשלות להיכנס אליו הוא תחום זכויות הקניין של המשתמשים על המידע שלהם. הוא קורא לכל הממשלות לאמץ את תקנות הגנת המידע הכלליות של אירופה, ה-GDPR, ומציין שבנוסף לכך יש לאפשר ניידות של המידע הזה מספק לספק כך שבמקרה שאזרח ידרוש העברה של הנתונים ומחיקתם אצל הספק הראשון, הכללים יהיו ברורים וזה יהיה מובן גם לחברות ולא תהיה בנושא אי בהירות בנושא. יצויין שפייסבוק עד לאחרונה מאוד הקשתה על מי שרצה למחוק את חשבונו כליל.
הקריאה הנוכחית של צוקרברג היא הפעם הראשונה שהוא מאמץ לחלוטין את הצורך באסדרה חוקתית ממשלתית ולא בהסתמכות על החברות בלבד. אמנם בעבר הוא כבר התבטא בנושא אך לא באותה עוצמה ולא בכזו בהירות.
לצד המכות והביקורת הקשה שחטפה פייסבוק על התנהלותה בשנה האחרונה, על שנים של זלזול בזכויות משתמשים ובהיעדר רגישות מצדה שהובילה גם למעשי אלימות קשים – המאמר של צוקרברג מתפרסם בעיתוי לא מקרי: בעקבות השידור החי של הטבח בניו זילנד, הממשלה האוסטרלית שוקלת להטיל עונשי מאסר על בכירי הרשתות החברתיות שלא יסירו תכנים מסוג זה במהירות, כך שהבהלה והדאגה הפתאומית של צוקרברג לצורך באסדרה, לאחר ששנים החברה שלו חמקה מיוזמות כאלה – פתאום נעשות ברורות.
עוד בנושא:
כוננות בחירות: פייסבוק הסירה רשת בוטים ישראלית
אפליה במודעות דיור
בתוך כך, הבעיות של פייסבוק אינן נגמרות וכעת משרד השיכון האמריקני תובע את פייסבוק בטענה כי מדיניות הפרסום שלה מאפשרת יצירת אפלייה בתחום הדיור. הכוונה היא לכך שבמודעות אנשים יכולים לסווג את המודעות שלהם על פי כל קטגוריה שהיא. כלומר לייחד את המודעות ללבנים בלבד, למאמינים בדת מסוימת, לאנשים בעלי הכנסה מסוימת וכן הלאה וכך למעשה לייצר פלטפורמה של מכירות שמפלה לגמרי ופוגעת אנושות בזכות לשיוויון ולהיעדר אפליה, המעוגנת בחקיקה האמריקאית.
פייסבוק בשעתו טענה כי מדובר ב-"תקלה" של תוכנת הפרסום אבל המשרד אינו קונה את ההסבר הזה כלל. כחיזוק ניתן לראות כי פייסבוק התפשרה עם ארגוני זכויות אדם בניו יורק ושילמה להם חמישה מיליון דולר על אותה טענה בדיוק, כדי להימנע מדיון משפטי.
לאור זאת נראה כי אסדרה ופיקוח על פייסבוק לא מסתיימת רק בתחומים שצוקרברג הודה בהם - אלא עולה הצורך לעריכת רביזיה שלמה בפייסבוק ובחינה מעמיקה של כוחה והשפעתה על כל תחומי החיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
