הישורת האחרונה של הקמפיין: בכחול לבן ינסו לגרום לליכוד לחסל את מפלגות הימין

מאחורי הקלעים ייראו הקרבות של תשעת הימים הקרובים כמלחמת המאסף של המפלגות הגדולות נגד הקטנות. 

זה היה הקרב של הישורת האחרונה בבחירות 2015, וגם בבחירות 2009. אולם הפעם, הסיפור עומד להיות שונה לגמרי. אם נתניהו היה אז מי שהוביל בשתי מערכות הבחירות את הקו, הרי שהיום המגמה שלו הפוכה לחלוטין. את קרב הבלימה שינהל ראש הממשלה בימים הקרובים הוא ינהל ישירות מול כחול לבן, דווקא נגד הגדלת המפלגות הגדולות על חשבון הקטנות. כחול לבן ינסו לעשות בדיוק את ההפך: לגרור את מחנה הימין כולו לנטישת המפלגות הקטנות והתרכזות בהצבעה לליכוד, על אפו וחמתו של נתניהו, וזאת כדי לגמור לו את הקואליציה. 

האסטרטגיה של כחול לבן, שאותה התווה בימים האחרונים היועץ האסטרטגי של יאיר לפיד, מארק מלמן, פשוטה מאין כמוה: אחרי שמוצו כל הניסיונות להגדיל את המפלגה בראשות בני גנץ ולפיד על חשבון מצביעי ליכוד ומחנה הימין, עוברים כעת המאמצים לגדול על חשבון העבודה ומרצ, וזאת כדי לפתוח פער על הליכוד. 
 

יצליחו לגדול על חשבונו? אבי גבאי // צילום: קוקו

ההערכה הראשונית היתה שנתניהו יתפתה לסגור את הפער על ידי "שתיית" מחנה הימין, מלאכה שבה הצטיין לפני ארבע שנים כשהיכה את הסקרים והעלה את הליכוד בתוך יומיים ל־30 מנדטים.

אבל נתניהו לא הלך לשם. רצונם של ראשי כחול לבן לגרום למפלגה או שתיים מהימין לא לעבור את אחוז החסימה, עומדת גם לנגד עיניו של נתניהו.

יעבור את אחוז החסימה? אביגדור ליברמן // צילום: קוקו

כעת מנסים במפלגה של לפיד וגנץ להוביל את הליכוד לגדילה על חשבון גוש הימין, למרות נתניהו. להערכתם, ראש הממשלה יתקשה לעצור את הסחף של אנשי הימין, שייבהלו מגדילת כחול לבן בסקרים, ינטשו את המפלגות הקטנות ויעברו לליכוד. 

שני המכשולים

אולם יש שני כוחות מרכזיים שיוכלו לבלום את המהלך. הראשון הוא מפלגת העבודה, ובמידה מסוימת גם מרצ. במפלגתו של אבי גבאי רואים את המגמה, מבינים לאן חותרים לפיד וגנץ, ונערכים לקרב בלימה אגרסיבי שימנע את הפלתם לקרשים. עד כה מספר המנדטים הנמוך ביותר שקיבלה מפלגת העבודה מקום המדינה ועד היום היה 13 המנדטים שקיבל אהוד ברק ב־2009. גבאי ממש לא מתכוון לשבור את השיא המביש, ולהדביק לעצמו אות קלון שאותו לא יוכל להסיר ממצחו לעולם. לראשות הממשלה הוא כבר לא מתמודד, אבל כדי להגיע לאזור הדו־ספרתי של מנדטים הוא מתכוון להילחם בשיניים. 

תשעה ימים לפתיחת הקלפיות // צילום: יוסי זליגר

הכוח השני שעשוי לטרפד את המהלך של כחול לבן הוא גנץ ולפיד. בחלק מהסקרים הם עדיין מובילים, בחלק אחר הם כבר בשוויון עם הליכוד, אולם נראה שמגמת האכזבה והנטישה רק בתחילתה. אין כמעט מוקש שגנץ פספס ואין טעות שלא עשה. ראיונות ביזאריים, סיור הזוי בשוק מחנה יהודה שממנו גורש בבושת פנים, מסרים שלא מפסיקים לבלבל ואינספור שאלות בלתי פתורות לגבי מדיניות, לגבי ניקיון הכפיים, לגבי המצב הנפשי, ומעט מדי תשובות. 

אבל התוכנית גם עשויה למרות הכל להצליח. בליל המדגמים בעוד עשרה ימים עשויים להיות ח"כים או מועמדים לכנסת שיישארו מובטלים. ציבור שיישאר ללא ייצוג, ומפלגות - חדשות או ותיקות - שיימחקו מהמפה. בעוד משה פייגלין, אורלי לוי־אבקסיס ואחרים מייחלים להיות הפתעת הבחירות, יש כאלה שרק היו שמחים לעבור את יום הבוחר בשלום. נכון לעכשיו, אף אחד לא מבטיח שזה אכן יקרה. 

 

 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו