"פעם היה כאן דו־קיום עם השכנים שלנו, תהליך השלום הרס אותו"

קרולין גליק מכינה לנו המבורגרים. הבשר הטחון נקנה זה עתה במרכז המסחרי של אפרת, ועל אף הקור שבחוץ, המנגל שבחצר דולק. המבטא האנגלוסקסי הכבד נותן תחושה של קהילה אמריקנית, אבל גליק, מקום שישי ברשימת הימין החדש בבחירות הקרובות, פוסלת מייד את התיאוריה שלי: "בארה"ב, ליהודייה כמוני לא היתה שום קהילה, ההרגלים שלי אולי אמריקניים, החינוך שהילדים מקבלים הוא אמריקני, אבל קהילה כמו שיש באפרת לא תמצא בשום מקום בעולם. אני לא יכולה אפילו להסביר לילדים שלי או לילדים שלך, כמה העובדה שהם שנולדו בישראל מעניקה להם ביטחון, הם נמצאים במצב הכי טוב בהיסטוריה של העם שלנו".

אין פאתוס בנאום של גליק, שידיה תחובות בבשר הטחון, אלא הכרת תודה על המתרחש. טוב, אולי חוץ מהסיפור הזה של הבחירות שנפל עליה כמו רעם ביום בהיר.

כמו הרבה שמות בבחירות הנוכחיות, היא התגלגלה לסיפור הזה במקרה. כשהגיעה הצעה מאיילת שקד ונפתלי בנט, היא כינסה את היקרים לה והתייעצה איתם. "הם שאלו אותי שאלה אחת, איפה אני יכולה לתרום יותר, כעיתונאית או כחברת כנסת, ונדמה שהתשובה הנכונה היתה שהגיע הזמן לעבור לכנסת, כי שם אוכל לתרום יותר למקום הזה".

 

מכניסים להילוך ראשון: מאזרחית לחיילת

מבחינת גליק, גם המעבר לפוליטיקה קשור לכך שכשהתחילה בעיתונות לפני עשרים שנה, להיות פובליציסט ימני היה דבר חריג והיא היתה חייבת לחולל שינוי. לא רק כי הרגישה דחויה בברנז'ה, אלא בעיקר כי הדעות של אנשים מהמחנה שלה לא נשמעו בתקשורת המיינסטרימית. לטענתה, המצב השתנה כיום, אמנם לא לגמרי אבל בדרך לשם, ולכן אפשר לזנוח את הכתיבה לרגע אחד. ואז גם הגיעה ההצעה להצטרף לפוליטיקה. "אתה יודע, אנחנו מבקרים פוליטיקאים, וחושבים שאנחנו יודעים איך זה מתנהל - אבל אין לנו מושג. אפילו לא שמץ. נסחפתי למשהו שהוא הרבה יותר גדול ממני. הפכתי מאזרחית לחיילת. האחריות היא ענקית, ולא סתם קוראים לזה 'ריצה לבחירות', כי בחודשים האחרונים זה מה שאני עושה, רצה ממקום למקום. שום דבר לא היה יכול להכין אותי לדבר הזה שנקרא קמפיין בחירות". 

גליק עוד לא נעולה על כך שהיא פוליטיקאית, והיא מודה בכך בחיוך. הטייטל חדש לה ואולי בכלל זה בגלל הסקרים המדאיגים, שחוזים למפלגתה 6 מנדטים, מספר גבולי מאוד בשבילה, שיכול לבשר על סיום החלום הפוליטי שלה עוד לפני מימושו. "אנחנו נקבל בעזרת השם בין 10 ל־11 מנדטים ונפתלי בנט יהיה שר הביטחון".

 

15:30 ירושלים: "דבר לא הכין אותי לקמפיין" // צילום: יוסי זליגר

 

כן, הימים האחרונים, שכללו ירי רקטה לעבר בית במושב משמרת, יחד עם כ־30 רקטות שנורו לעוטף עזה מאז הכרזת חמאס על הפסקת האש, ועם ירידה דרמטית בתמיכה במפלגה לפי הסקרים האחרונים, הובילו את אנשי בנט למתקפה חזיתית על ראש הממשלה נתניהו, ופמפום המסר העיקרי, שלפיו בנט צריך להיות שר ביטחון, כי הוא "הרבה יותר ימין מהימין".

זהו קרב המפלגות הקטנות בתוך הימין, שאולי נראה שולי למביט מבחוץ, אבל יכריע קרוב לוודאי את הבחירות ב־9 באפריל: "אנחנו הולכים עם בנימין נתניהו וזה ברור. גם אם עכשיו יש מריבות, בסוף ברור לנו שאנחנו נעבוד איתו ועם הליכוד יחד. אנחנו לא הולכים עם גנץ וזה גם ברור לכל הצדדים. אם הוא יכול לשבת עם תמר זנדברג, שכל ההבדל בינה לבין עופר כסיף מחד"ש זה שהיא אומרת את הדברים שהוא אומר יותר יפה ובחיוך, אז אנחנו לא יכולים לשבת עם האנשים הללו. זה גם לא משנה שהוא אומר שהם לא יישבו עם ערבים. מה ההבדל בין מרצ לערבים? שניהם תומכים ב־BDS". 

ומה לגבי המפלגות בימין? נדמה ששם כאמור, היריבות הרבה יותר גדולה: "ליברמן זה בעיקר דיבורים", אומרת גליק, ומוסיפה גם תנועת זלזול, כאשר אנחנו חותכים את הכבישים העמוסים של ירושלים בשעות העומס הגשומות. "היו לו את כל האפשרויות לעשות דברים גדולים בתפקיד, אבל הוא היה חזק בדיבורים. לצערי, נפתלי ואיילת היו בדעת מיעוט בקבינט ובכל מקום, ולכן הדרך שלהם לא התקבלה. אבל כשאיילת תחזור למשרד המשפטים ובנט יגיע למשרד הביטחון, נמשיך את התהליכים החשובים שאיילת התחילה עבור אזרחי ישראל, ובנט יתווה מדיניות חדשה במשרד הביטחון".

אנחנו מגיעים לקבר שמואל הנביא בירושלים. הערפל מקשה על חיים סילברשטיין, שמקדיש את חייו למען הבירה, להראות לגליק ולפמליה את הסכנות המיידיות שבירושלים. אפילו במושגים של גליק חדורת המטרה, סילברשטיין נדמה כאחוז תזזית.

רק לפני שלושה חודשים בתו, שנשאה ברחמה תינוק, נפצעה קשה בפיגוע ואיבדה את העובר. הוא נשא נאום קורע לב, ונדמה שהמשימה גדולה אפילו ממנו כשמדובר בירושלים, ולכן הוא ממשיך לדהור קדימה: "מספר השכונות הערביות גדל, התושבים הערבים מתרבים ומועמד ריאלי לראשות עיריית ירושלים ממזרחה של העיר, זה רק עניין של זמן", הוא מראה לגליק מפות ותצלומי אוויר. סילברשטיין מדבר במושגים של גאולת אדמות, של איום ממשי שרק מפלגות הימין יכולות לתת לבעיות הללו מענה. לא הליכוד הקלאסי, אלא הרבה יותר ימינה משם. הכי ימינה שאפשר.

 

הפסקת צהריים: בורחים אל הדוד המגניב

גליק עלתה לארץ ב־1991. חיילת בודדה, שהרגישה אמנם בבית אבל לא היתה לה קהילה. "גרתי ברמת אביב וגם ביהודה המכבי בתל אביב, ובשום מקום לא הרגשתי שזו הקהילה שלי. הייתי חיילת שעלתה לארץ, ואמרתי לעצמי שכשיהיו לי ילדים אגדל אותם במקום עם קהילה".

אני מסביר לה שבתור מי שגדל כל חייו בתל אביב, ההתנשאות הזו קצת מעליבה. "אתה לא גדלת בקהילה, זה לא קהילה". היא פוסקת. נדמה שהפסקנות הזו שמאפיינת את המפלגה שלה מקטן ועד גדול, מבריחה מצביעים אל זרועותיו של הדוד המגניב, משה פייגלין.

 

16:00 קבר שמואל הנביא: קרב על הבירה // צילום: יוסי זליגר

 

"בסיבוב הראשון שלו בכנסת אתה יודע מה פייגלין עשה? שום דבר. אפס עגול. אז עכשיו הוא מבקש הזדמנות נוספת. הוא מסביר לכולם שיש לו מצע, ושכולם קוראים את המצע שלו. אז אני יכולה להגיד לו שרק סטלנים מצביעים לו, רק מי שרוצה סמים קלים.

"כשהוא אומר, 'אנשים קראו את המצע שלי, הם רוצים להוציא את המדינה מהחיים שלהם, אני רוצה לחלק ואוצ'רים להורים שיחליטו הם איך לחנך את הילדים שלהם', אני נזכרת שכשהייתי נערה, אנשים היו אומרים שהם קונים 'פלייבוי' בשביל המאמרים, ולא בשביל מיס ינואר. אז ככה זה פייגלין. אף אחד לא מתעניין במצע שלו, הם רק עושים כאילו. כולם רוצים ממנו רק ג'וינטים".

 

חניית לילה: "כמו לקוחה של בנק"

בכבישים החשוכים והשקטים בדרך מאפרת לבית שמש, רק הרדיו מפר את השתיקה. כנס איפא"ק שהתקיים השבוע התערבב במציאות הקשה בישראל. כשבני גנץ מתחיל לדבר ברדיו, גליק מגחכת: "הוא צריך להחליט מה הוא, בובה של יועצי תקשורת או מישהו שרוצה להנהיג את העם הזה? נדמה לי שהוא אפילו לא החליט". 

אבל נוכח המתקפה של גילת בנט, האישה של, על ראש הממשלה, נדמה שהקרב הוא לא רק מול השמאלנים של גנץ אלא בעיקר על הימין הקיצוני שמחפש למי לתת את הקולות שלו. "אני לא אוהבת להיכנס לעניינים אישיים, ולכן אני מעדיפה לא להתייחס. אבל אתה חושב שאותי לא תקפו ותוקפים רק אישית? אני מזכירה לך מה התרחש עם נועה בן ארצי".

כזכור, ביום הזיכרון האחרון ליצחק רבין, תקפה נועה בן ארצי רוטמן את גליק על כך שכינתה את סבה ז"ל "בוגד" בפוסט שהעלתה לפייסבוק. גליק לא נשארה חייבת והזכירה לרוטמן שהסכמי אוסלו עלו לנו ב־1,600 הרוגים. "גם אז כשהיא תקפה אותי אישית לא נעלבתי. אני פובליציסטית ימנית בתקשורת הישראלית. אתה חושב שזה חדש לי שתוקפים אותי אישית? הרוב תוקפים אישית ולא עניינית, לכן לא התרגשתי גם מהמתקפה שלה. אתה יודע איזה טוקבקים נוראיים כותבים עלי?".

 

20:30 רמות בית שמש: קהל ביתי // צילום: יוסי זליגר

 

כשאנו מגיעים לבית שמש ללב ליבו של המרכז האנגלוסקסי בעיר הרדומה, בית הכנסת המארח את המפגש עם גליק מלא מפה לפה. איילת שקד, שהיתה אמורה להגיע, נשארה להילחם בעורף כדי לנסות לקושש קולות, ונעה מאולפן לאולפן כאשר גליק עושה את צעדיה הראשונים בתחום, כשהיא ניצבת לבד בחזית, אך מול קהל אוהד.

"אני לומדת מטעויות ומשתפרת ממפגש למפגש; יש הבדל בין להרצות כעיתונאית לבין חוגי בית כפוליטיקאית. אני אומרת להם שאני מרגישה כמו לקוחה של בנק. אני באה, מבקשת מכם הלוואה ומבטיחה שאחזיר לכם אותה, עד השקל האחרון. רק שהלוואי שהיה אפשר לפתור את זה בכסף. כאן האנשים נותנים לי את הדבר הכי חשוב שלהם, את הקול שלהם ואת האמון שלהם בי. אני כל הזמן חושבת, גם במיטה בלילה, גם בשבתות, את גודל האחריות שיש לי על הכתפיים. הרי אם הם יבחרו בי, ואני בעזרת השם אכנס לכנסת, ולא אעמוד בהבטחות שלי, אני לא אקבל עוד הזדמנות, ובכנסת הבאה אני כבר לא אהיה. זו הזדמנות אחת ויחידה לזכות באמון שלהם". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו