ועידת איפא"ק: חייל, מדינאי וכוכבת

דבריו של בני גנץ בכנס בוושינגטון היו צפויים ולא מלהיבים • עושה רושם שהוא סומך על ניסיונו הצבאי לקראת הבחירות • דעה

בני גנץ בכנס איפא"ק // צילום: אלכסי רוזנפלד // בני גנץ בכנס איפא"ק // צילום: אלכסי רוזנפלד

1 היה מסקרן לשמוע את בני גנץ במליאת איפא"ק. קהל רב המתין בסבלנות אמריקנית בתורים לבדיקה ביטחונית. ואז הוא עלה לבמה. נחמד למראה, מחווה בידיו תוך כדי דיבור כמו מורה לתלמידיו. נאום סביר, חלבי משהו. לא יותר. הוא סימן (כמעט) את כל הנושאים שכל נואם חזר עליהם לעייפה מתחילת הוועידה: השואה, כוחנו באחדותנו, שלום, עלייה, המשפחה, אחדות הגורל ההיסטורית של העם, ישראל דואגת לכל יהודי העולם, הכותל שייך לכולם ולא לממשלה עם כהנא; הברית הבלתי ניתנת לפירוק בין ארה"ב לישראל, ותודה לנשיא טראמפ שהביאנו עד כה להכרה בירושלים וברמת הגולן (שום מילה על הנסיגה ההיסטורית מהסכם הגרעין עם איראן, מתנה גדולה לא פחות. למה להזכיר את נתניהו?). ואז פנה להזהיר את איראן, חיזבאללה וחמאס ושאר מרעין בישין. מחיאות הכפיים היו מהוססות משהו. מעט פעמים קמו להריע. לא היה חשמל באוויר או כריזמה עודפת. אפילו בדיחה או שתיים נשמעו בנאום. הכל בסדר. עדיין לא מוכר, וגם לא עשה רושם שהוא מרגיש בבית.

2 החלק המעניין היה שרטוט הקווים המדיניים של מפלגת "כחול לבן": אותם קווים, פחות או יותר, כמו אצל נתניהו. ירושלים המאוחדת. בקעת הירדן כגבול הביטחון. האחריות לביטחון בידי צה"ל בלבד (כלומר, התנגדות לכוח בינ"ל), ו"לעולם לא ניסוג מהגולן". לא עצבן אף אחד, אבל גם לא הראה היכן הוא נבדל מהליכוד. הקווים הללו תואמים יותר את עמדת יעלון, ועמדות גנץ נמצאות כנראה שמאלה מזה, יותר בכיוון של עפר שלח. אבל אנחנו בישורת האחרונה לפני הבחירות, וכל מילה קובעת. הרכיב שפתח וסגר את הנאום וקישר בין הנושאים היה "אני חייל", ו"הקדשתי את חיי למדינת ישראל ולעם היהודי". נזכרתי בנאומו של רבין בבית הלבן, "אני חייל מספר זה וזה". והנה, ביקש שיובן מזה, כמו שפיקדתי והובלתי בצבא, כך אוכל להוביל את מדינת ישראל. מה עם כלכלה, טכנולוגיה, מדיניות חוץ ושאר ירקות חשובים לא פחות - האם הניסיון הצבאי מבטיח הצלחה? 

3 ואז הגיע סגן הנשיא מייק פנס, והרים את הקהל על רגליו פעם אחר פעם. גם הוא חזר על אותם נושאים, רק בסגנונו הייחודי. הוא הזכיר את טראמפ ללא הרף ודיבר על המחויבות הבלתי מתפשרת של הממשל הנוכחי לישראל. ואכן, רשימת ההישגים והמחוות שנעשו לישראל ארוכה - לא רק הנסיגה מהסכם הגרעין, ההכרה בירושלים ובגולן, אלא סגירת משרדי אש"ף בוושינגטון לאחר שהרשות הפלשתינית סירבה להפסיק את תשלום המשכורות לטרוריסטים, קיצוץ תקציבי האו"ם ואונר"א ועוד. הוא הזכיר את נתניהו וכרך אותו עם טראמפ בהכרה על ריבונות ישראל ברמת הגולן. 

עוד באותו נושא

• שידורי תעמולת הבחירות יחלו הערב

• הימין ביוזמה חדשה: "נאתר מצביעים, נדפוק על כל דלת"

ואז ניגש לתקוף את ההקצנה שמאלה במפלגה הדמוקרטית, עד למצב שבו חברת קונגרס מכניסה צלם בהיכל, אנטישמיות בבית הנבחרים. הנקודה המעניינת היתה קריאתו, שאלה התוקפים את הקשרים בין ישראל לארה"ב, אסור להם לשבת בוועדה האחראית בקונגרס על קשרי החוץ. יש בזה תשובת נגד להערות האנטישמיות של אילהן עומאר. היא ודומיה רצו לבודד את אלו התומכים בישראל ולסמן אותם כלא נאמנים וכחותרים תחת האינטרסים של ארה"ב - בא פנס וקרא לבודד אותם כחשודים בעצמם. ברור שהמועמדים הדמוקרטים לנשיאות פוחדים מהפרוגרסיבים ולכן נמנעו מלהגיע לוועידה (פנס אמר שהם "החרימו" את הוועידה), וכלפיהם קרא פנס: "אסור לאיש לפחד לעמוד לצד ישראל". 

4 כמו בכל נאום חשוב של פנס לפני יהודים, שולבה גם פה העברית. הוא אמר שארה"ב וישראל הן יותר מחברות, שותפות או בעלות ברית - הן משפחה (הוא אמר בעברית "משפוחה"). יפה. זה לפעם הבאה שיתגלעו חילוקי דעות בין ישראל לממשל, כדאי לזכור, במשפחה יש חילוקי דעות, למרות שברורה הנאמנות אליה. כדי להבין את פנס יותר, צריך לזכור שהוא אדם דתי, ותמיכתו בישראל נובעת גם מאמונתו הנוצרית. מכאן גם רעיון המשפחה: שתי אמונות הנובעות משורש אחד. בסוף נאומו הוא בירך בברכת כהנים את כל חבריו האמריקנים: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶך; יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ; יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם". 

ואז עלתה ניקי היילי לבמה והאולם רעד מהתרגשות ותרועות. היא עדיין הכוכבת של הוועידה. גם היא חזרה על הדברים הרגילים. אך מה זה משנה? רוב הזמן כולם עמדו או הריעו לכבודה. מגיע לה. נתניהו לא יגיע השנה לנאום. חבל. מישהו כבר צייץ, שוועידת איפא"ק בלי נתניהו, זה כמו חביתה בלי ביצים. 

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר