- נתחיל מהחוק היבש. חוק הירושה קובע שאם יש למי שהלך/ה לעולמו בן או בת זוג - הוא/היא יורשים מחצית ממה שהיה למנוח, כאשר את המחצית השנייה יורשים ילדיו/ה של המנוח. כלומר, למי שיש לו בן/ת זוג, אפילו אם זה בראשית הקשר ואולי גם לא ממוסד (לא היתה חתונה, הלכתית או טקס אחר) - רצוי לערוך צוואה כשלא מעוניינים להוריש רכוש לבן/ת הזוג. כל זאת, כי אין לדעת מתי יפגוש אותנו המוות.
- כאמור, עפ”י חוק הירושה ילדי המוריש יורשים מחצית מהרכוש. מניסיוני הרב, הדבר מוביל לקשיים רבים. לא בגלל הרצון שלא להעניק לילדים חלקים בירושה אלא מסיבות אחרות. להלן דוגמאות:
- היה והילדים קטינים אזי היורשים הם קטינים, ולכן לא ניתן לגעת בחלקם בירושה עד הגיעם לגיל 18. המשמעות היא כי עד הגיעם של הילדים לגיל 18 בן/בת הזוג שנותרו בחיים לא יוכלו להחליט להחליף את הדירה או לעשות שימוש בכספי הילדים אלא באישור בית משפט. לשם כך אני מציעה דווקא למי שיש ילדים קטינים לכתוב צוואה. בהוראות הצוואה ניתן לקבוע מה ניתן או אסור לעשות בחלקם של הילדים: האם הילדים יורשים כבר בהיותם קטינים או רק כ”יורש אחר יורש”, לאחר שבן/ת הזוג השני ילך לעולמו, האם בן/ת הזוג מחויבים לשמור על הרכוש או מותר להם לצרוך ממנו כאוות נפשם וכד’.
- דוגמה נוספת: אדם הלך לעולמו מבלי שערך צוואה ויש לו ילדים בגירים ובת זוג. עפ”י החוק הילדים יורשים אותו יחד עם בת הזוג, כאשר גם במקרה זה יש קושי, שכן הילדים הופכים להיות שותפים בכל הנכסים שהיו לבני הזוג, כולל בחשבונות הבנק והדירה. משכך, יכול אחד מהילדים לדרוש מבת הזוג שנותרה בחיים לקבל את חלקו “כאן ועכשיו”. כך תימצא את עצמה אותה בת זוג שנותרה בחיים מגייסת כספים ופודה בכסף את חלקו של אחד מילדיה, שלא היה מוכן להמתין ודרש לקבל לאלתר את חלקו בכסף ובדירה.
לפנייה ישירה אל עו”ד חיה לזר נוטקין לחץ/י כאן
- קיימות סיבות מצוינות נוספות לעריכת צוואה:
- כאשר בני זוג בזוגיות שנייה ולכל אחד מהם ילדים מנישואים קודמים. במקרה זה, האינטרסים אינם בהכרח משותפים לשני הצדדים ולכן נכון לערוך צוואה.
- כאשר בני זוג נמצאים בהליך של גירושין אך עדיין לא התגרשו פורמאלית, הם יורשים עפ”י החוק זה את זה. לכן אם לא רוצים לתת דבר לבן/ת הזוג שממנו הם נפרדים - חשוב לערוך צוואה.
- כשיש ילד שהוא בעל צרכים מיוחדים ורוצים לתת הוראות ספציפיות מה יקרה ומה יעלה בחלקו בירושה, מי ינהל את חלקו וכולי.
- מקרים של הורה יחידני שצריך לדאוג לילדיו.
- כשיש משק (בעיקר במושבים וקיבוצים) ורק אחד מהילדים יכול לממש את הזכות מול האגודה. במקרה זה נכון יהיה לקבוע מה יקרה עם יתר היורשים.
- מרגע שהחלטתם לערוך צוואה יש חשיבות גדולה למי שעורך אותה. חשוב שהוא יהיה עורך דין מנוסה, מיומן, שבקיא בדיני משפחה וירושה.
כבר נתקלתי בצוואות שנפסלו ובאחרות שהיה קושי לקיימן בגלל ניסוח בעייתי או פגם צורני אחר, מה שהצריך מהלקוחות שלי לנהל ניהול הליך משפטי ארוך, יקר ומיותר, שהיה נחסך אם עורך הצוואה היה עורך דין מקצועי.
המקרה שטיפלתי בו לאחרונה היה צוואה שנערכה על ידי אדם אמיד ביותר. הוא מינה בצוואתו אפוטרופוסים לבנו מנישואיו הראשונים, בגיר שסבל ממחלת נפש ולא יכול היה לנהל את ענייניו. המנוח קבע כי אותם אפוטרופוסים יירשו את כל רכושו אחרי שבנו ילך לעולמו. אלא מה - שעורך הדין שערך את הצוואה לא התייחס לכתובה ולמזונות אישה שמגיעות לבת זוגו ויצא מנקודת הנחה שאם הרכוש רשום ע”ש אותו אדם אמיד - הוא יכול לצוות את כל רכושו לאפוטרופוסים, אלא שזו טעות משפטית כמובן. לבת הזוג יש חלק ברכוש, כל עוד הרכוש שנצבר במהלך הזוגיות שלהם, ואף אם לא נרשם על שם בת הזוג.
אותו עורך דין כשל גם בכך שייעץ לאותו אדם אמיד לרשום חלק מהרכוש על שם הבן הבגיר בעל הצרכים המיוחדים. הלקוח שמע לעורך דינו ועשה זאת מבלי שהיה צריך אפילו את אישורו של בית המשפט כי לבן מעולם לא מונה אפוטרופוס קודם לכן. בשל כך נוצר מצב שלאחר מותו של הבן, חלקו (השווה מיליונים!) ילך למדינה, מאחר שאין לבן הבגיר אחים, הורים, צאצאים או קרובים מכל דרגה שהיא.
מה שקרה בפועל הוא שרכוש רב שאמור היה לעבור לאפוטרופוסים שטיפלו במסירות בבנו של אותו אדם אמיד, ירד לטמיון. חלק הלך למדינה וחלק לאשת המנוח (שאינה אמו של הבן הבגיר). כל זאת בניגוד לכוונתו של המוריש.
הכתבה מאת עו”ד חיה לזר נוטקין באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו