חוקרים הוכיחו: "אפקט העדר" קיים בסקרים

חוקרים מאונ' בן גוריון והטכניון בדקו אלפי שאלונים של סקרים למועמדים דמיוניים והוכיחו כי אנשים יצביעו למועמד המוביל - גם אם זה בניגוד לאינטרס שלהם

הצבעות בהתאם לרוב, גם אם הן מנוגדות לאינטרס העצמי. קלפי בחירות // צילום: יוסי זליגר

מערכת הבחירות בישראל משופעת בסקרים שנעשים כמעט על בסיס יומי ומייצגים לכאורה את עמדות הציבור ביחס לשאלות גורליות לעתיד החברה והמדינה שלנו.

אלא שפרופסור קובי גל מאוניברסיטת בן גוריון, ד"ר רשף מאיר מהטכניון והסטודנטים רועי פיירסטין ואדם לעוז מבן-גוריון רצו להבין יותר את משמעותם של הסקרים וכמה ניתן לסמוך עליהם. הממצאים שלהם מפתיעים ומעוררי מחשבה, שמצריכות מחקר נוסף על כל התחום. "הצבנו בתנאי מעבדה שלושה מועמדים, על אחד קיבל המצביע 25 סנט להצבעה, על השני 10 סנט ועל השלישי הוא לא קיבל כלום", אומר בראיון ל-"ישראל היום" פרופ' גל, "רצינו ככה לבדוק איך יפעלו המצביעים במציאות שבה לכאורה יש להם אינטרס רווחי באחד המצביעים. זה דימה לנו מצב שבו המצביע נוטה מלכתחילה למועמד אחד יותר מהאחרים". (למחקר המלא)

הממציאים הדהימו את החוקרים. מסתבר כי אנשים יטו להצביע למועמד המוביל גם כשהם לא מקבלים על ההצבעה שלהם תשלום וזאת לא בגלל אידיאולוגיה, שהרי אין בסקר שום עמדה לאף אחד מהמועמדים, אלא בגלל שזה מה שהרוב עושה.

בסיכום מסקנות המחקר, הראשוני ופורץ דרך בתחום השפעת הסקרים, מציינים החוקרים כי "מרבית האנשים מנסים לאזן בין מידת ההעדפה שלהם למועמד לבין סיכוייו לנצח על פי הסקר, כאשר חלקם מעדיף באופן עקבי את המועמד בעל מספר הקולות הרב ביותר בסקר. זוהי הדגמה מפתיעה ל"אפקט העדר" או "עגלת התזמורת" (Bandwagon effect), המתגבר על שיקולים רציונליים וגורם לחלק מהאנשים להתעלם לחלוטין מהעדפותיהם האישיות ולהעדיף את המועמד המועדף על הרוב. באופן מעניין, כאשר הנבדקים התבקשו לתאר את אופן ההצבעה שלהם, הם טענו שאינם עושים זאת, בניגוד גמור להתנהגות שלהם בעת הניסוי".

כשהוא נשאל האם לסקר מסוג זה יש השלכות על מערכת הבחירות בארץ או במדינה דומה בה יש פער אידיאולוגי בין המפלגות, מסייג פרופ' קובי גל את דבריו ואומר "אנחנו מראים עיקרון. אנשים מצביעים בניגוד לאינטרס הפרטי שלהם כשמועמד אחר נראה להם כמנצח. עקרונות כמו השקפת עולם פוליטית או משתנים אחרים לא הוכנסו לכאן בכוונה. את אלו החוקרים שיבנו על המחקר שלנו ימשיכו לבדוק. אבל לדוגמה, אם יש קמפיין לוופלים שבו אין אינטרס באחד על חשבון השני, עלול להיות מצב שאנשים יקנו את הוופל היותר יקר, אם רוב העולם יקנה אותו. זאת למרות שהוא יהיה יקר יותר". כך או כך הממצא המעניין לפיו אנשים מצביעים למנצח בניגוד לאינטרס שלהם יצא מובהק בסקר, בקרב חלק מהאנשים, ומעורר מחשבות על התעמולה ומשמעות סקרי בחירות בימינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר