היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט הגיש לבית המשפט העליון את עמדתו במסגרת הערעור שהגישה רשימת רע"ם-בל"ד על החלטת ועדת הבחירות המרכזית שלפיה היא מנועה מלהתמודד לכנסת.
במסמך, שהוגש גם על דעת פרקליט המדינה שי ניצן, שב היועמ"ש על עמדתו שהוצגה בפני ועדת הבחירות ולפיה אין מקום למנוע מהרשימה להתמודד בבחירות לכנסת – וזאת בהיעדר תשתית ראייתית מספקת לפסילתה.
עם זאת, צוין במסמך כי לו הייתה מתמודדת מפלגת בל"ד לבדה - ברשימה נפרדת ועצמאית - היה מקום לשקול בכובד ראש את פסילתה בגין הראיות החדשות שהובאו לגבי מעשים והתבטאויות של המפלגה וחבריה מאז שנת 2015. לפי עמדת היועמ"ש, הראיות הללו מתווספות לכלל הראיות שהובאו בעבר לגבי מפלגה ושלגביהן קבע בית המשפט כי הן קירבו את המפלגה לקו שהיה מוביל לפסילתה.
במסגרת הראיות החדשות יש לתת משקל לתפיסותיה של המפלגה, כפי שבאות לידי ביטוי במצעה וכן השתקפו באופן עדכני ב"הצעת חוק-יסוד: מדינת כל אזרחיה". נזכיר כי היועץ המשפטי של הכנסת קבע לגבי הצעת החוק, שהוגשה ע"י כלל חברי הכנסת מטעם בל"ד בקדנציה הקודמת, כי היא אינה תואמת את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית.
למרות זאת, קבע היועמ"ש כי מאחר שעסקינן ברשימה שבה שתי המפלגות מתמודדות יחדיו ושהעומד בראשה הוא מטעם מפלגת רע"ם, ומשעה שלפי המצב המשפטי הקיים לא ניתן לפסול "חצי רשימה – אין מקום לפסול את הרשימה המשותפת וזאת לאור הגישה המעוגנת עמוק בפסיקה, המצמצמת מאוד בפסילת רשימות.
בנוסף ציין היועמ"ש כי החומר הראייתי שהוצג בבקשת הפסילה עוסק בעיקרו בחברי כנסת אשר כיהנו מטעם מפלגת בל"ד בכנסת היוצאת ואינם מועמדים במקומות ריאליים ברשימה הנוכחית.
בסוף העמדה נכתב: "למותר לציין כי אנו מסתייגים בכל תוקף מאמירות רבות המיוחסות לחברי הרשימה בהווה ובעבר. אולם לא בכך עסקינן אלא בשאלה אם יש מקום לפסילת הרשימה אם לאו".
לפסול את בן ארי, להתיר את מועמדותו של בן גביר
בתוך כך הגיש היועמ"ש גם את עמדתו במסגרת הערעור שהגישו עיסאווי פריג' ואחרים על החלטת ועדת הבחירות המרכזית שלא לפסול את מועמדותם של ד"ר מיכאל בן-ארי ועו"ד איתמר בן-גביר. לפי המסמך, מנדלבליט וניצן סבורים כי יש למנוע מבן-ארי להתמודד לכנסת, אך להתיר את התמודדותו של בן-גביר.
ביחס לבן-ארי נכתב במסמך כי אין מדובר במקרה גבולי אלא במקרה המצוי עמוק בתחום המצדיק ומצריך את פסילת המועמד לפי החוק - וזאת גם לפי המבחנים המחמירים לכך שנקבעו בפסיקה. מניתוח התבטאויותיו עולה כי הן מתייחסות לציבור הערבי בכללותו ומקיימות את העילה שלהסתה לגזענות.
באשר למועמדותו של בן-גביר נטען כי הראיות שהובאו במסגרת הבקשות הן משמעותיות ומטרידות ביותר. בהתבטאויותיו התקרב בן-גביר קירבה מסוכנת לקו האסור, שהחוצה אותו מנוע מלהתמודד בבחירות לכנסת. אולם, הבקשה איננה מבססת תשתית ראייתית משכנעת, ברורה וחד משמעית שעולה כדי "מסה ראייתית קריטית" המאפשרת פסילת מועמד.