נישאים על גלי אהדה וחיבוק תקשורתיים יוצאי דופן, ממשיכים בכירי "כחול לבן" בקמפיין השתיקה הממושך שגזרו עליהם יועציהם. אתמול הגיעה הרביעייה לרמת הגולן כדי לשתוק שם. שלשום הגיעו למטה הבחירות בגני התערוכה ושתקו שם. בין לבין מגיעים חברי הכנסת לאולפנים וחוגי בית ושותקים גם שם. כלומר, הם מדברים במובן הזה שמילים אכן יוצאות מפיהם, אולם שום דבר משמעותי לא באמת בוקע משם. אלא אם מחשיבים הצהרות שחוקות על שמירת רמת הגולן (כאילו שיש למי לתת אותה), או על כך שהממשלה מקדמת מדיניות אנטי־חקלאית, כדיבורים.
כי ככה זה כשחוששים להביע עמדה בנושאים שנויים במחלוקת. הרצון העז ליטול 4-3 מנדטים ממחנה הימין מכתיב הליכה על ביצים, זהירות שלא להיכשל בלשון, ובעיקר ללהג על נושאים שבקונצנזוס, שלא חלילה לעצבן איש.
היום תשיק הרשימה את מצע הבחירות שלה, שנראה כמו מנשר שהופק על ידי משרד פרסום. כל מילה מדודה, כל אות מדויקת. לומר הרבה בלי לומר כלום. קריצה לימין ומצמוץ לשמאל. שלום עם ביטחון. העם עם הגולן. גושי ההתיישבות בידינו וירושלים לנצח נצחים. ברית הזוגיות ומו"מ עם החרדים. שמירה על המסורת ואוטובוסים בשבת. קצת כחול, מעט לבן. קומסי קומסה.
בינתיים ניכרים עצבנות וחוסר סבלנות דווקא בגזרת המפלגות הקטנות, בעיקר מימין. אחרי שהתחייבו לא לתקוף זו את זו, מתחילים בנט ושקד לירות בתוך הנגמ"ש הימני ולהילחם בירידת המנדטים באמצעות מתקפה על הליכוד, בעוד הבית היהודי מנסה לזנב בהם ולקצור מנדטים בעצמו.
גם הליכוד לא טומן ידיו בצלחת, ומשימת שתיית המנדטים ממפלגות הלוויין כבר בעיצומה, ונטייה זו תלך ותחריף ככל שיתקרב מועד הבחירות. כי המצב שבו נתניהו גם צריך רוב של 61 בגוש הימין, וגם להיות המפלגה הגדולה ביותר, כולל שתי שאיפות סותרות שדורכות זו על ראשה של זו. כל מצב אחר מאפשר לנשיא המדינה מרווח שיקול דעת להכריז על המנצח, הסיטואציה האחרונה שבה ראש הממשלה מעוניין למצוא את עצמו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
