"הבריאות לפני הפוספטים"

תושבי ערד והסביבה מרגישים שאולי, אחרי שנים רבות של מאבק ממושך על בריאותם, יש מי שמקשיב להם. במוקד המאבק: הכוונה להקים מכרה פוספטים במתחם "שדה בריר", קילומטרים ספורים מבתיהם, למרות התרעות חוזרות ונשנות על הנזק שעלולות לגרום עבודות במסגרת פרויקט שכזה.

השבוע, בעקבות עתירת עיריית ערד נגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה שהמליצה לאפשר את כריית הפוספטים, קבע בג"ץ כי על המדינה להציג את עמדתה מדוע לא שקלה כראוי את עמדת משרד הבריאות שהתריע מפני הסכנות לתושבים. אם לא תצליח המדינה לשכנע את בג"ץ שאכן לא היה צורך לקבל את עמדת משרד הבריאות, תבוטל תוכנית הכרייה ותוחזר לדיון במועצה הארצית. 

"מדובר במאבק סביבתי שנמשך כשלושים שנה", מספר ראש העיר ערד, עו"ד ניסן בן־חמו, "שמרתי כל מיני מגזינים מהתקופה שהייתי ילד, ובאחד מהעיתונים יש ראיון עם ראש העיר היוצא דאז, בייגה שוחט, שמדבר על שדה הפוספטים. אנחנו לא יכולים לחיות תחת איום כזה. אני מקווה שכעת, בעקבות החלטת בית המשפט, ירימו שר האוצר והמועצה הארצית לתכנון ולבנייה את הכפפה ויודיעו על ביטול התוכנית".

ב־1999 הגישה חברת רותם אמפרט לוועדה המחוזית תוכנית מפורטת להקמת האתר המדובר. התוכנית לא אושרה ובמקומה קידמה המועצה הארצית תוכנית מפורטת חלופית. רותם אמפרט נדרשה לבצע תסקיר השפעה על הסביבה ביחס לשטח הכרייה בשדה בריר, אולם לאחר הגשת התסקיר טענו תושבים בערד כי מצאו בו טעויות, ובשלב מאוחר יותר אף הכין מהנדס העיר דאז, האדריכל גלעד אטקס, מצגת המפרטת את הנזקים שהתסקיר לא מנה ואת אלו שהפחית בערכם. בנוסף, משרד הבריאות מצא שהתסקיר אינו מכיל התייחסות נאותה לסיכונים בריאותיים. 

"התסקיר הראשוני נעשה על ידי גוף שיש לו אינטרס", אומר בן־חמו, "רותם אמפרט מימנה אותו, וזאת היתה נקודת המוצא. יש פה עיוות היסטורי".

 

"מסכנים אותנו בגלל כסף"

משרד הבריאות דאג להציג מלכתחילה עמדה ברורה, בגיבוי מומחה בינלאומי, ולפיה הכרייה תוביל לעלייה בתמותה ולעלייה חריפה בתחלואה בקרב תושבי האזור. למרות זאת, אישרה המועצה הארצית בדצמבר 2015 את תוכנית הכרייה במרבץ זוהר דרום שבו מצוי שדה בריר ובמארס 2018 אושרה תמ"א 14 ב', בתוכה כלולה גם התוכנית להקמת מכרה.

בן־חמו, שנולד וגדל בערד, חרת על דגלו את המאבק נגד הקמת המכרה. "כשנבחרתי ב־2015, יצאה אמירה ברורה של עיריית ערד שמתנגדת למכרה בכל תוקף. יש חלופות כגון כרייה במכרות הקיימים, אפילו לא נעשו מודלים כלכליים לחלופות האחרות, הלכו לפתרון הקל מהרגע הראשון. כל התוכנית הזאת מתקדמת בצורה מאוד חשודה, בהנחיית רה"מ ושר האוצר".

יש פה אינטרס אישי לקדם את התוכנית? 

"יש פה מכבש לחצים שאנחנו מנסים לעצור אותו. התחושה היא שמישהו מתוך הממשלה, בכיר מאוד, מקדם את זה בעקביות בניגוד לכל כללי מינהל תקין ובניגוד לכל סטנדרט ציבורי ובניגוד לדעת משרד הבריאות. מי זה בדיוק? אני לא יודע, אבל כשאתה מסתכל על המכלול הזה בעיניים מפוכחות אתה שואל את עצמך מה קורה פה, זה כמו סיפור קפקאי. רוצים לסכן 55 אלף תושבים בשביל בצע כסף שילך ליזם פרטי".

אחת הטענות שנשמעות היא שההחלטה לא לכרות בשדה בריר תביא לפיטורי עובדים רבים.

"לפני עשר שנים כיל אמרו שאם בעוד עשור שנים לא יתחילו לכרות הם יצטרכו לסגור את המפעל. עברו עשר שנים והיום הם אומרים שבחישובים שלהם, אם בעוד עשר שנים לא יתחילו לכרות הם ייאלצו לפטר עובדים. זאת דמגוגיה. כיל הוא מפעל מאוד משומן והוא מפעיל מנוף לחצים לא הגיוני, גם על העובדים שאותם הוא מגייס לתעמולה. העובדים במפעלים פה יעבדו תמיד, גם אם הפוספט יגיע מעתודות עומק, לא חייבים את שדה בריר בשביל זה".

 

"בריאות הציבור מעל הכל"

בישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביוני 2015, טען דני חן, סמנכ"ל כיל דאז, שאין שום סכנה בכרייה בשדה בריר: "החברה הזאת פועלת וכורה פוספטים מ־1952. העובדים שלה נמצאים בתוך המכרה, ואין תחלואה עודפת בקרב העובדים יותר מאשר בציבור הכללי". במאי 2016 העביר מנכ"ל משרד הכלכלה למשרד הבריאות את חוות הדעת לגבי עובדי חברת רותם אמפרט שבה נכתב כי "לא נמצאה כל אינדיקציה לעודף תחלואה תעסוקתית". 

בן־חמו לא קונה את זה. "מעולם רותם אמפרט לא חשפה את דו"חות התחלואה של עובדיה", הוא אומר, "אם הכל טוב וברור ושקוף, למה זה לא על השולחן? עובדתית, יש עשרות עובדים שנפגעו, חלקם תושבי ערד, הוריהם של חלק מהמתנגדים לכרייה נפטרו מסרטן כשעבדו במפעל. אם זה לא היה בפריפריה אף אחד לא היה מעלה את הרעיון להקים פה מכרה וזה עוד יותר מקומם, זה רק מראה כמה ניתוק יש בין מקבלי ההחלטות לבין הפריפריה". 

בעקבות העתירה - שהוגשה באמצעות עורכי הדין אפי מיכאלי וחיים שימן ובאמצעות עו"ד ד"ר ערן צין מהקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת ת"א - מבטיח בן־חמו לתושבים: "לא נוותר גם אם זה יגיע לשלב שנקשור את עצמנו עם שרשראות לדחפורים. זה מאבק על החיים שלנו. בדיון האחרון השופטים אמרו שבריאות הציבור היא יסוד שהוא מעל כל שאר היסודות. יצאנו מהדיון אופטימיים".

ממשרד רה״מ נמסר: "אנו עורכים בדיקה באשר לאתר ולהשלכות הסביבתיות והבריאותיות שנובעות מפיתוחו, במסגרת האפשרויות השונות להבטחת המשך תעשיית הפוספטים בישראל".

לשכת השר כחלון: "לא נאפשר גרימת נזק בריאותי לתושבי ערד והסביבה. לא יתקדם דבר בנושא ללא ביצוע תסקיר בדיקה בריאותית".

משרד הבריאות: "ביצענו תסקיר באמצעות מומחה בינלאומי אשר הצביע על הסכנות הבריאותיות הכרוכות בקידום הפרויקט. עמדתנו היא שאין לקדם את הכרייה בשדה בריר ללא ביצוע תסקיר מעודכן אשר יתייחס גם לבחינת חלופות אחרות".

המשרד להגנת הסביבה: "אנו דוחים את הטענות. בהתאם להחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, התכנון המפורט בשדה בריר מקודם בתוכנית מתאר ארצית מפורטת (תמ"א 1/1/14), שתלווה בתסקיר השפעה על הסביבה שיוכן על ידי המדינה, ואשר הנחיותיו יגובשו על ידי המשרד להגנת הסביבה בהתייעצות עם משרד הבריאות. התוכנית המפורטת מצויה בדיונים בוועדת העורכים וההנחיות לתסקיר טרם אושרו".

המועצה הארצית לתכנון ובנייה: "עמדת המועצה הארצית תובא בפני בית המשפט".

חברת רותם אמפרט: "אנו דוחים מכל וכל את הטענות וסומכים את ידינו על החלטות בית המשפט". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו