הבורסה קוראת לציבור: "עזבו את הנדל"ן - השקיעו במניות"

לאחרונה חבר סיפר לי שהוא קנה דירה להשקעה לפני יותר מארבע שנים והוא לא מצליח כעת למכור אותה, גם לא במחיר שבו קנה אותה. בכל השנים הוא משכיר את הדירה והתשואה השנתית נטו עליה מסתכמת בקצת יותר מ־2%. כשאמרתי לו שבהשקעה בבורסה הוא היה משיג תשואה טובה יותר הוא השיב, "אבל לפחות יש לי דירה". זו דוגמה מובהקת להתנהלות רגשית שפוגעת בקבלת החלטות רציונליות בניהול הכספים של משקי הבית. 

בעשור האחרון ניכר שהציבור הרחב בורח מהשקעה בבורסה הישראלית. מדובר בירידה דרמטית של קרוב ל־40% במספר המשקיעים באופן ישיר בשוק המניות - מרבע מיליון משקי בית שהשקיעו באופן ישיר בבורסה בשנת 2010 לכ־150 אלף בלבד בשנת 2018. נוסף על כך, מנתוני הבורסה עולה כי רק כ־6% מהציבור מושקעים באופן ישיר בבורסה. על פי נתוני בנק ישראל, הציבור מחזיק כטריליון שקלים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות, שאינם מניבים תשואה, וכמובן עוד כספים רבים המושקעים באפיקי השקעה שונים, ובראשם נדל"ן. 

נדל"ן זוכה לגישה רגשית חיובית יותר, מכיוון שהדירה נתפסת כ"נכס ממשי", במנותק משווייה הכספי. כך שאם נניח אדם מפסיד 30% על השקעה בנכס פיננסי, כמו תיק מניות, ההפסד יצרום לו הרבה יותר מהפסד זהה על דירה. ייתכן שהסיבה לכך היא שהמשקיע מתבלבל בין המראה החיצוני של נכס הבסיס לבין שווי ההשקעה. 

הפחד משתק

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, הוביל מהלך שמטרתו להחזיר את הציבור להשקעות בבורסה: "הבורסה מתמודדת בפעם הראשונה עם הפחד של הציבור הרחב מהשקעה בה. החלטנו לשים על השולחן את ההתמודדות עם נושא הפחד באופן פתוח וגלוי, נושא שלא פשוט לדבר עליו. מחסום הפחד משתק את הציבור ומרחיק אותו מהבורסה. הציבור מחזיק בכ־1 טריליון שקלים בעו"ש ובפיקדונות אשר אינם מניבים לו תשואה, בסביבת ריבית אפסית, בזמן שהשקעה בבורסה לטווח הארוך משתלמת. אסור לנו שהבורסה תהפוך לזירה שבה פעילים שחקנים מעטים מדי וגדולים מדי. הציבור הישראלי חייב להיות חלק פעיל ודומיננטי בבורסה, ואנו מאמינים ששיח ישיר, בגובה העיניים, הוא הדרך הנכונה להסיר את החסמים, וזאת על מנת שלא נפסיד את הבורסה כפלטפורמה לצמיחה כלכלית משמעותית במשק". אלא שהבורסה כבר הפכה לכזו - זירה למשקיעים גדולים ומקצוענים שמקבלים החלטות בעיקר לפי אלגוריתמים מתוחכמים. 

לטענת הבורסה, הציבור אינו שותף להצלחת הכלכלה הישראלית ואינו נהנה מתשואות גבוהות לטווח הבינוני והארוך. כך, למשל, אומרים בבורסה, "ב־20 השנים האחרונות רשם מדד ת"א 35 תשואה של 375%, ומדד ת"א 125 תשואה של 345%, נתונים גבוהים בהרבה בהשוואה למדדי בורסות מובילות בעולם. מעבר לכך, ההפסד מאי־מעורבות הציבור בבורסה משפיע באופן שלילי גם על אפשרויות המימון של החברות הישראליות, ופוגע בכלכלה כולה".

הבורסה בת"א // צילום: יהושע יוסף

 

ממחקר שערכה הבורסה באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה עולה כי הציבור מאמין שההשקעה בבורסה מניבה תשואה גבוהה יותר בטווח הארוך מאפיקי השקעה אחרים. עם זאת, לנוכח חסמים אמוציונליים ורציונליים, הציבור נמנע בדרך כלל מהשקעה באפיק זה. בין החסמים האמוציונליים בולטת במיוחד תחושת הפחד וחוסר הוודאות. בעיני רבים הבורסה נתפסת כאפיק מסוכן ולא יציב, המחייב השקעה בסכומים גדולים. בין החסמים הרציונליים הבולטים נמצאים התפיסה כי יש צורך בהבנה בסיסית ואף יותר מכך להשקעה בשוק ההון, וחוסר היכרות וידע: 69% מהנשאלים מסכימים עם האמירה שחייבים להבין בבורסה כדי להשקיע, ו־55% מסכימים שהשקעה בבורסה היא דבר מפחיד. בבורסה טוענים לעומת זאת כי "החסמים בולטים דווקא לאור מאפייני ההשקעה בבורסה, שהיא השקעה שקופה, בעלת אפשרות פיזור נוחה, נזילה ומפוקחת. זאת בניגוד לאפיקי השקעה חלופיים בולטים, ובראשם השקעה בנדל"ן".

עם התחושות הללו של הציבור מתמודדת הבורסה באמצעות קמפיין פרסומי שאותו מובילה השחקנית עדי אשכנזי. כחלק ממנו הושק אתר ייעודי חדש ("הפחד לא משתלם") להתמודדות עם החששות הנפוצים, ובו מוצגים ארבעה פחדים מרכזיים - תנודתיות, סיכון כספי, סכומים גדולים להשקעה וחוסר ידע. האתר מציע פתרונות ומחשבון שבו כל אחד ואחת יכולים לבדוק כמה כסף היה להם אילו היו משקיעים בעבר סכומים שונים לאורך תקופות שונות (5, 10, 20 ו־25 שנה) במדדים מובילים בבורסה.

השקעות בסכומים נמוכים

כחלק מהמהלך פנתה הבורסה לכלל חברי הבורסה לצורך עידוד פתיחת אפשרות השקעה בסכומים קטנים יחסית של 20 אלף שקלים. זאת כמענה לתפיסה בקרב הציבור שלפיה השקעה בבורסה מחייבת סכומים פנויים גדולים. לכל מי שיהיה מעוניין, הבורסה תאפשר חיבור ישיר להשקעה על ידי חבר בורסה באמצעות השארת פרטים. הגדלת שיעור ההשתתפות של הציבור הרחב במסחר בבורסה היא אחד מיעדיה האסטרטגיים של הבורסה בת"א.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו