מבצע כיבושה של אום רשרש, אילת של היום, הוא אחד המפורסמים שבמבצעים של צה"ל במלחמת השחרור. 11 לוחמים שהובלו על ידי מפקד חטיבת הנגב, נחום שריג, עברו את הגבול עם מצרים בניגוד להוראות, הגיעו לעמדת משטרה בריטית והחליטו להניף את הדגל. הלוחמים גילו שאין ברשותם דגל והחליטו לייצר דגל משלהם באמצעות סדין לבן ודיו. למרות שהיה במקום סולם, החליטו הלוחמים להנציח את הרגע, ולכן טיפס אברהם אדן על התורן והניף את הדגל. כך הפך דגל הדיו לאחד האירועים המשמעותיים ביותר במלחמה.
אלא שלצד האירוע ההיסטורי המוכר, התרחש גם סיפור משני נוסף, שנוגע ישירות לאחד הנוכחים במעמד, שהיה בתחילה קצין בצבא הרוסי, לאחר מכן בפלמ"ח, ולבסוף – מעורב בפרשיית ריגול מסועפת שנגמרה במאסר ממושך.
דגל הדיו // צילום: מיכה פרי, לע"'מ
אלכסנדר יולין נולד בעיר בילה צרקווה ושירת כקצין בצבא האדום. לכן, גם שנים אחרי שעלה לישראל, כונה סשקה פוליטרוק – כינוי לקצין חינוך שהיה אחראי על הדרכה אידיאולוגית בצבא האדום. הוא צבר ניסיון רב בצבא הרוסי והשתתף במלחמת רוסיה-פינלנד ב-1939 ובקרבות באוקראינה נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה. בתום המלחמה הפך למושל צבאי של העיר פרדוביצה בצ'כוסלובקיה.
עוד במדור חיילים
• אהבה במדים: הזוג הצעיר מסיים ביחד קורס קצינים
• קציני צה"ל 2019: בוגרי תנועת נוער ממגמה ריאלית, ששותים קפה שחור
• למרות הדלקת: החיילת נאלצה לסחוב משאות כבדים
עם שחרורו מהצבא האדום הוא יצר קשר עם אנשי ארגון הבריחה בפולין, ואלו העלו אותו לישראל בימי מלחמת העצמאות. הוא גוייס לצה"ל והוצב בגדוד שבע של חטיבת הנגב בפלמ"ח, בפיקודו של עוזי נרקיס. כלוחם הוא השתתף במבצע יואב באוקטובר 1948. למרות שלא מונה רשמית לקצין תרבות בצה"ל, כך הוא הוכר על ידי חבריו, מכיוון שנהג להלהיב את הלוחמים בזמן הקרב ושאג סיסמאות של הצבא האדום – "למען המולדת" ו-"למען סטלין".
במבצע עובדה השתתף יולין כקצין תרבות באופן רשמי בפלוגתו של אברהם אדן, והוא נראה היטב מצד שמאל מאחור בתמונה המפורסמת של הנפת דגל הדיו. דקות לאחר הנפת הדגל הוא קרא לחבריו "יאללה, לים" ונכנס לים סוף כשהוא ערום ורק כובע צבאי על ראשו. הוא כנראה היהודי הראשון שנכנס לים מאז תקופת שלמה המלך, ולכן האירוע שתועד הפך לסמל.
אולם אז החלה גם הנפילה. הוא שוחרר מצה"ל, התקשה למצוא עבודה וחזר לשירות קבע. במרץ 1953 הואשם בתקיפת אישה צעירה, הועמד לדין והודח מצה"ל. משם החל לנדוד בין ארצות שונות ולבסוף הגיע לרוסיה, וטען כי "חזר בתשובה" והוא מעוניין לסייע להם.
יולין החל לשמש כמרגל בתחנת 'רדיו אירופה החופשית' ובמוסדות היהודים בווינה תמורת תשלום של 20 אלף שילינג. לאחר מכן המשיך למינכן והציע את שירותיו לאמריקנים ולפריז, שם הציע את שירותיו לנציגי מצרים. האחרונים שמחו על כך שאדם בעל רקע צבאי בישראל מוכן לפעול למענם ושלחו אותו דרך אתונה לקהיר.
אלכסנדר יולין השתתף בקרב. מבצע יואב, 1948
באוגוסט 1956 הוא מסר מידע על צה"ל למצרים, ואלו הדריכו אותו כיצד לפעול כסוכן בישראל. משם חזר לארץ, ולמעשה הפיל את עצמו. שבועיים אחרי שחזר לישראל הוא התייצב ביוזמתו אצל מפקדו לשעבר, עוזי נרקיס, והודיע לו שהוא חזר "כמרגל מצרי" והציע לשמש כסוכן כפול. נרקיס הזעיק מיד את אנשי ביטחון השדה – ויולין נעצר.
בדצמבר 1956 הועמד יולין לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב והורשע בעבירות ריגול. הוא נידון לחמש שנות מאסר, עונש קל יחסית, מכיוון שהוגדר על ידי השופטים כ"הרפתקן פזיז שניתן לייחס את מעשיו לרצונו העז לחזור למעמדו הקודם שהביא לו גם כבוד וגם ביטחון כלכלי". יולין ערער לבית המשפט העליון על עצם ההרשעה וטען שמעשיו הונעו על ידי רצון להיטיב עם המדינה ועם צה"ל. בעליון לא קיבלו את ערעורו והותירו את גזר הדין על כנו.
לאחר שחרורו התקבל יולין לעבודה שיקומית כמחסנאי במכון הווטרינרי בבית דגן ועבד בו מ-1962 ועד פרישתו לגמלאות בגיל 65. ב-1979 הלך לעולמו. במהלך חייו נישא מספר פעמים והיו לו ילדים מנישואים שונים. עם אשתו הראשונה התחתן בתחילת שנות ה-30 אולם היא נפטרה מסיבות רפואיות ב-1942. באותה שנה נישא פעם נוספת אולם נישואיו התפרקו. לאחר עלייתו לישראל התחתן פעם נוספת אך גם נישואים אלו לא החזיקו מעמד. בסך הכל נולדו ליולין שלוש בנות – אחת מכל אישה.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!