הרב דוד ביגמן והרב יוסף סלוטניק מישיבת מעלה גלבוע קבעו בפסק הלכה שפרסמו בגיליון החדש של ארגון רבני צהר כי מותר לנשים לומר את שבע הברכות מתחת לחופה ובימים לאחר מכן. במאמר שאורכו 17 עמודים הם דנים לעומק ברקע של הברכה ולתוקף שלה מבחינה הלכתית. האם הברכות הן חובה של החתן, של בני הזוג או הקהילה כולה. מי רשאי לברך אותן ומה קורה בדיעבד אם לא בירכו את הברכות.
"כבר כמה שנים שזוגות שונים שמתוכננים לחתונתם מבקשים לשנות את המקובל ולאפשר לנשים ליטול חלק פעיל יותר בטקס הנישואין. בין השאר עולה מהם הבקשה שנשים יאמרו חלק משבע הברכות או אפילו את כולן", הסבירו מדוע החליטו לגעת בנושא הנפיץ. "חובה עלינו לבחון האם על פי ההלכה יש מקום למהלך כזה. שאלה זו נידונה בעבר על ידי מספר מצומצם של פוסקים. היו כאלו שהתירו ואחרים שאסרו, אבל נראה שעדיין יש מקום ללבן את הדברים".
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
הם ציינו את הטענות של המתנגדים לכך שנשים יברכו את ברכות אלו, שנקראות רשמית "ברכת חתנים". לדבריהם, יש שקובעים שברכות אלו הינם דברים שבקדושה, ולכן אישה לא יכולה להוציא אנשים ידי חובתם. אחרים סברו שאין מקום לשנות מהנוהג, מכיוון שהוא יערער את המחויבות הדתית בכלל, "וייתן פתח לרוחות אחרות המנשבות בעולם, שמנסות לקעקע את העולם שבקדושה". הרבנים קבעו כי בעיניהם טענות אלו אינן נכונות: "הערכתנו היא כי במציאות היום הסכנה להיחלשות אינה נמצאת במגרש זה, ואולי אף להפך".
הרבנים קבעו כי רבים סוברים שהברכות הינם מעין "ברכות שבח", שיכולות להיאמר בציבור, אולם כל מי שמחויב בה, כולל נשים, יכול לומר אותה. "כיוון שבמוקד השבח של הברכה הזו עומדים החתן והכלה, הרי שהחיוב לשבח מוטל על גברים ונשים כאחד. ולפיכך אישה יכולה לברך את הברכה זו", פסקו. "אומנם לאורך הדורות לא נהגו זאת ואמירת ברכת חתנים הייתה נחלתם הבלעדית של האנשים, והנשים לא נטלו בה חלק. אבל לאור כל האמור יש מקום להתיר לנשים לברך את שבע הברכות מתחת לחופה".
לטעמם, מי שרוצה לאסור יכול למצוא בסיס לכך, אולם לדעתם אין לעשות זאת. "אל לנו לדחות קהילה שבוחרת לתת מקום משמעותי לנשים במעמד החופה והקידושין, מתוך רצון שהחיים הדתיים ישקפו את המקום המשמעותי שיש לנשים בכל פן אחר של החיים הקהילתיים, שכן היא לא חורגת מדרך המלך של עולם ההלכה".
יחד עם זאת, הם מדגישים ש"חובה על הרב המקדש ועל בני הזוג לשקול, לצד שיקולים הלכתיים נוספים, כיצד הדברים מתקבלים אצל הקהילה שבה הם חיים ולבדוק האם זה ראוי כי כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו