האם המאגר הביומטרי על כל המערכת שהוקמה סביבו מיותר? לכאורה כך עולה מדיון שהתקיים היום (רביעי) בבית המשפט העליון בין מתנגדי המאגר לבין המדינה.
מדובר המשך לעתירה בנושא המאגר מלפני שנה, בו התנגדה המדינה מסיבות ביטחוניות להציג את הסיבות והתהליכים שהתקבלו בבסיס הרצון להקמת המאגר, לעותרת התנועה לזכויות דיגיטליות. בסופו של דבר הוצג רק תקציר של חומרים אלו לתנועה לזכויות דיגיטליות, אך בתגובה קבעה התנועה והסבירה לשופטים כי חומרים אלו אינם חסויים, ולמעשה חובה לפרסם חלק מהם על פי חוק.
בדיון היום קבע בית המשפט העליון, כי הממשלה תעביר לידי מתנגדי המאגר הביומטרי את מרבית החומרים ולגבי החומרים שלא תעביר, העותרים כנגד המאגר, יוכלו להסביר מדוע אינם חסויים אף הם. השופט הנדל, ציין במהלך הדיון כי הוא חש אי-נוחות בהצגת מסמכים במעמד צד אחד, בעתירה הנושאת היקף רחב כל כך בנושא חוקתי.
האם המאגר כלל נחוץ?
במהלך הדיון, התברר כי התרחשו בסך הכול שניים או שלושה מקרים של התחזות מול המאגר הביומטרי, וכי עצם הסכנה הנשקפת לטענת הממשלה, מזיוף המוני של זהויות מול משרד הפנים, לא התממשה וכי אין סכנה כזו כיום.
עו"ד יהונתן קלינגר, מהתנועה לזכויות דיגיטליות, ציין כי "בית המשפט דן בנושא החשוב ביותר: השאלה האם המאגר הזה לא מסוכן מדי. כלומר, האם בשביל לפתור בעיה תיאורטית, אנחנו מסכנים את הציבור ומקימים כור אטומי? אנחנו מקווים שבית המשפט לא יהיה רק קשוב בדיון, אלא שגם בהחלטתו יקבע עמדה, ויאפשר לציבור לממש את הזכות לפרטיותם ויעצור את המאגר הביומטרי המסוכן".
עוד בנושא:
- חשיפת "ישראל היום": מדוע הגיבוי של המאגר הביומטרי מאוחסן בבזק בינלאומי?
עו"ד גלית לובצקי הוסיפה כי "גם בדיון היום, הממשלה לא הציגה נתוני אמת שמלמדים על צורך ממשי במאגר הביומטרי וגם שנתיים לאחר שהמאגר הפך לחובה, עדיין מדברת על השערות והערכות כאשר יש נתוני אמת שמלמדים ההפך, קרי: המאגר אינו נחוץ".
הממונה מסתייג
עוד פורסם היום כי במסגרת הדיון, הוגשה חוות דעת מטעם מערך הסייבר, ובה צוטטה דעתו של הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה: "לעמדת הממונה, קיימים היום אמצעים טכנולוגיים לזיהוי פנים המאפשרים התבססות של המאגר הביומטרי על ביומטריה זו בלבד, וכי ניתן יהיה לספק מענה נאות למטרה העיקרית של החוק - הנפקת מסמכי זיהוי". כך שהממונה על היישומים הביומטריים סבור כי אין צורך כלל לאחסן טביעות אצבע ברשות המדינה.
מרשות האוכלוסין נמסר כי "בית המשפט עיין במסמך החסוי שהוגש מטעם המדינה והציע לחשוף חלק מינורי ממנו. המדינה לא התנגדה, וכך ייעשה תוך 45 ימים, כפי שהציע בית המשפט. המסמך עוסק בנושאים רגישים שחשיפתם עשויה לפגוע בביטחון המידע, ועל כן ביקשה המדינה להציגו בדלתיים סגורות. יש הסכמה כי המאגר נחוץ, ויש חוות-דעת מקצועיות שונות לגבי היקף המידע שיש לשמור בו.
על כל פנים, ראש מערך הסייבר הגיש לשר הפנים לאחרונה חוות-דעת כפי שנדרש בתיקון לחוק מפברואר 2017. בחוות-דעתו המליץ ראש מערך הסייבר לשר הפנים שלא לשנות בשלב זה מהמתכונת שנקבעה בחוק, וכמו כן המליץ לקיים בדיקות בעניין זה לצורך חוות-דעת נוספת שתוגש בהתאם לחוק בעוד כשנה וחצי".
לעוד חדשות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עדכון [19:03] - תיקון לייחוס חוות הדעת המצוטטת בידיעה
רוצים עוד חדשות? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו