מחנות הפליטים בעיר קוקס בזאר שבמזרח בנגלדש הם ביתם של כ-25 אלף פליטים שנמלטו משטחה של מיאנמר. הפליטים שוכנו בצריפים העשויים מעץ ויריעות פלסטיק, בלי כבישים, חשמל או מים זורמים. כעת הם מתכוננים לגשמים הבלתי פוסקים של עונת המונסונים שיציפו את הבקתות העלובות וימלאו את חייהם ברצף בלתי פוסק של גשם, בוץ וסבל.
הפליטים הם מוסלמים בני אומת הרוהינגיה, חלק קטן מהמון של שש מאות אלף פליטים בני האומה, שמעל מיליון מהם התגוררו עד שנת 2014 במדינת ראקין, שבחלק המערבי של מיאנמר (לשעבר בורמה). משבר פליטי הרוהינגה הצליח להגיע לכותרות כשמשנת 2016 החלו מאות אלפים מהם לחצות את הגבול ברגל או בסירות קטנות לבנגלדש, השכנה המוסלמית.
עוד בנושא:
האו"ם: צבא מיאנמר ביצע רצח עם בשבט הרוהינגה, גם ראשת הממשלה אשמה
מיאנמר: "המדינה מבצעת טיהור אתני"
על אש קטנה: מלחמות האזרחים של צ'אד
באופן היסטורי היחסים בין בני הרוהינגה המוסלמים ושכניהם הבודהיסטים ידעו לאורך השנים עליות וירידות. מרד אסלמיסטי היכה באזור בסוף שנות ה-40 וקנאים דתיים שכינו עצמם "מוג'הידין" ניהלו מלחמת חורמה נגד הצבא הבורמזי והצלחו להסב לו מפלות משפילות. לקראת סוף שנות השישים המרד דוכא כליל והאלימות בחבל הארץ דעכה.
חוששים מהמונסון, פליטים בני רוהינגיה בבנגלדש // צילום: רויטרס
בשנת 1978, בעקבות סדרה של מחאות במחוז, פתח הצבא במבצע "דרקון אדום" במסגרתו גורשו למעלה ממאתיים אלף בני רוהינגה לבנגלדש. החשש בקרב תושבי חבל הארץ הבודהיסטים שהגירת מוסלמים מבנגלדש השכנה לשטחי המחוז נועדה במכוון לשנות את המאזן הדמוגרפי, המשיכה ליצור מתחים ארוכי שנים, גם כשהאלימות במחוז כמעט ונעלמה.
הדרך הקשה לדמוקרטיה וטיהור אתני
בשנת 2009 העולם התרגש כשמיליונים מתושבי מיאנמאר יצאו לרחובות, מובלים על ידי נזירים בודהיסטים, ודרשו לשים סוף לכת הצבאית ששלטה במדינה מאז שזכתה לעצמאות. המחאה שימשה רוח גבית עבור מנהיגת האופוזיציה הכלואה, אונג סאן סוצ'י, שזכתה לפרס נובל לשלום בשל עמדותיה הפרו דמוקרטיות והתנגדותה לאלימות.
המחאה נגמרה בטבח כשהצבא פתח באש לעבר המפגינים שלווים ודיכא את ההתקוממות. אך בקרב החונטה הצבאית החלה הבנה שעליהם לחתור לרפורמות דמוקרטיות. ב-2016 התקיימו במדינה בחירות היסטוריות שהעלו, לראשונה בהיסטוריה של המדינה, נשיא שלא הגיע משורות הצבא. סאן סוצ'י מונתה לתפקיד ראשת הממשלה והקהילה הבינלאומית מיהרה לברך על המהלך.
תדמיתה הוכתמה, אונג סאן סוצ'י // צילום: איי.אף.פי
אך בתוך האווירה האופטימית במדינה, דיווחים קשים החלו להגיע על מבצעים צבאיים בחבל ראקין ועל אלימות קשה של המשטרה והצבא. פליטים סיפרו על יחידות צבאיות שעוברות מבית לבית, מציתות רכוש, מכות את הדיירים ומפנות אותם לרחוב. מה שהצית את התגובה האלימה הייתה מתקפת טרור יחידה של ארגון אסלאמיסטי על מפקדת משטרה באזור הגבול עם בנגלדש.
קטסטרופה במחלוקת
בעוד הידיעות על מבצעים לגירוש בני רוהינגיה ממערב המדינה המשיכו לצוץ במהלך 2016 ו-2017, האווירה במדינה השתנתה מאופטימיות למתיחות. תעמולה אנטי מוסלמית שהובלה על ידי בכירים בצבא ונזירים בודהיסטים קיצוניים הסיתו את הרוב הבודהיסטי במדינה נגד שכניהם המוסלמים.
כפר של בני הרוהינגיה שנשרף כליל על ידי כוחות הצבא // צילום: רויטרס
פעולות הצבא הלכו ונעשו פרועות יותר ויותר. דיווחים על הוצאות שרירותיות להורג, מעצרים ללא סיבה ואף אונס קבוצתי וחילול גופות הגיעו לכלי התקשורת בעולם. זרם הפליטים הפך לשיטפון של יותר מחצי מיליון בני אדם. כלפי חוץ, הממשלה, ובראשה אנג סאן סוצ'י, המשיכו לטעון שהפעולות במערב המדינה הן מלחמה בטרור אך העדויות מהשטח מצביעות על כך שמדובר בעיקר בנקמה אתנית וניסיון לשנות את המאזן הדמוגרפי לטובת הבודהיסטים במערב המדינה.
כמו במקרים רבים, הטרגדיה של בני הרוהינגיה הפכה למטבע עובר לסוחר עבור הכוחות הפוליטיים השונים בעולםץ כלי התקשורת בעולם הערבי גינו בחריפות וסיקרו באופן נרחב את המבצעים נגד בני הרוהינגיה בעוד שמדינות מערביות רבות בחרו להתעלם מההתרחשות ולהתמקד בדמוקרטיה המדשדשת במדינה. בינתיים, הפליטים מוסיפים לזרום החוצה ממיאנמאר ואלו שישובים במחנות הפליטים המחרידים של בנגלדש לא מצפים לשינוי, מלבד גשמי המונסון המאמללים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו