אווירת נכאים שוררת בימים אלה במפלגת העבודה. התחושות בקרב פעילי המפלגה הן קשות, גם בעקבות הוועידה הסוערת והאלימה ביום חמישי שעבר. התחושה הרווחת בקרב רבים במפלגה היא כי היו"ר אבי גבאי השתלט על המפלגה ההיסטורית והפך אותה למופע יחיד שלו.
לאור המצב הנוכחי והקריסה בסקרים למספר חד-ספרתי, נרשמת בימים האחרונים עזיבה של פעילי מפלגת העבודה, שמחפשים את עתידם הפוליטי במפלגתו של בני גנץ, "חוסן לישראל" או במפלגת "התנועה בראשות ציפי לבני".
הפרסום ב"ישראל היום" בנושא אתמול (ראשון), עורר הדים רבים בקרב אנשי המפלגה. דור צוריאל, חבר מפלגת העבודה וציר הוועידה, שהותקף באלימות בוועידה, תיאר את המצב: "בתקופה האחרונה החל גל עזיבה של חברים ופעילי מפלגה מרכזיים שהיו בה שנים רבות. לגל העזיבה הזה יש רק כתובת אחת: היו"ר אבי גבאי, שמחסל את רעיון המפלגה והופך אותה לגוף פרטי שלו ולצרכיו האישיים".
אחת הדמויות שהיו מזוהות יותר מכל עם מפלגת העבודה ועזבה אותה לטובת מפלגתו של גנץ, היא דנה אורן-ינאי, שצמחה בנוער של מפלגת העבודה בתקופתו של יצחק רבין ז"ל. אורן-ינאי ופעילים מרכזיים נוספים עזבו את מפלגת העבודה בלב כבד ולאחר התלבטות, לדבריהם - מתוך השלמה והבנה כי מפלגת העבודה מיצתה את דרכה כאלטרנטיבה שלטונית.
אורן פסטרנק, מראשי הצעירים במפלגת העבודה, שקיבל הצעה להצטרף אל מפלגתו של גנץ וגם אל מפלגתה של לבני ושוקל את המשך דרכו, אמר ל"ישראל היום": "יש תחושה קשה במפלגה מאז הוועידה. גבאי מתנהל כמו מפרק המפלגה: דחיקת המושבים, הפריפריה וכל מי שהוא הבסיס של תנועת העבודה. יש גל עזיבות של פעילים מרכזיים לבני גנץ ולציפי לבני, שכרגע מייצגים ערכים שקרובים למפלגה יותר מגבאי".
על הלך הרוח במפלגה מספר פסטרנק: "גדלתי במפלגה מאז גיל נוער, אבל הדרך היחידה של מפלגת העבודה להתאושש היא שגבאי יתפטר, ונקיים בחירות ליושב ראש, ביחד עם הבחירות לרשימה לכנסת. כמו כן, למה אין קמפיין אידיאולוגי על השלום, הביטחון וסדר יום חברתי אחר? כל הקמפיין הוא אישי, ולצערי ללא תוכן לשינוי. צריך להתעורר".
יצוין כי המצוקה במפלגת העבודה גדולה עוד יותר, נוכח מצבה הקשה של המפלגה בסקרים - דבר שמרחיק ממנה נכון לעכשיו עוד יותר את המתמודדים העצמאיים השונים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו