משרד האוצר מעריך כי הצמיחה ב־2019 תהיה איטית יותר מהתחזית הקודמת של המשרד, מיוני האחרון - 3.1% במקום 3.4%. בעקבות זאת יבקש משרד האוצר מהממשלה בישיבתה הקרובה להחליט כי הרזרבה המיוחדת שנשמרה בתקציב 2019, בסך כ־1.5 מיליארד שקלים, לא תנוצל.
גם לאחר שמביאים בחשבון את אי־ניצול השימוש ברזרבה, צופים במשרד האוצר כי הגירעון ב־2019 יגיע ל־3.5% מהתמ"ג - בעוד יעד הגירעון בתקציב הוא 2.9%. סכום הגירעון במונחי שקלים עלול להגיע ל־50 מיליארד שקלים. בינתיים הממשלה לא תתבקש לאשר קיצוצים או העלאות מסים כלשהן - שיוצגו רק לממשלה הבאה, כשתוקם לאחר הבחירות. הפחתת תחזית הצמיחה תלווה בהורדת תחזית ההכנסות ממסים ומאגרות בכ־4.7 מיליארד שקלים, וכן בהפחתה של התחזית ל"הכנסות האחרות" בכ־1.8 מיליארד שקלים, בגלל צעדים מניבי הכנסות שהובאו בחשבון בתקציב, אך ביצועם ירד בינתיים מהפרק.
בד בבד, הוצאות הממשלה צפויות לעלות על התחזית בתקציב, בין השאר בגלל גידול בהעברות של משרד האוצר למוסד לביטוח לאומי ובהוצאות בגין ניצולי השואה.
עלייה בהכנסות ממסים
לפי התחזית שהכינה הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, ה"בור" או הפער בין ההכנסות להוצאות גדול ב־9.8 מיליארד שקלים מכפי שהיה בתקציב המקורי לשנת 2019. ההערכה היא שהכנסות המדינה ממסים ומאגרות ב־2019 יעלו מכ־306 מיליארד שקלים ב־2018 ל־318.4 מיליארד שקלים ב־2019. מדובר בעלייה של 12 מיליארד שקלים מול ההכנסות בפועל בשנת 2018 ובירידה של 4.7 מיליארד שקלים ביחס לנתון שנחזה במועד אישור תקציב 2019. מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד אמר אתמול בכנס התחזיות של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה כי "בימים אלו אנחנו נמצאים במשא ומתן מתקדם עם אחת החברות הגדולות בעולם להשקעה במדינת ישראל בתחום ההיי־טק. המשמעות להשקעות ולתוצר הישראלי תהיה אדירה".
קרבה לעצמאות אנרגטית
"הדרג המקצועי", הצהיר באב"ד, "מקווה שהממשלה החדשה שתיכנס תאמץ את הכיוונים המתוכננים למשק האנרגיה. הצמיחה במשק הישראלי התמתנה וסדרי הגודל הם 3%, היעד ל־2019 עודכן. אנחנו זהירים יותר מבנק ישראל, שקבע יעד שעומד על 3.4%. אנחנו נקבע יעד נמוך יותר". באב"ד הוסיף כי "היינו בתלות במאגר הגז תמר והדבר משתנה באופן מהותי עם כניסתם של מאגרים נוספים. ממשק חשמל מבוסס פחם אנחנו עוברים להשתמש יותר בגז טבעי, והממשלה משקיעה בתמריצים לאנרגיות מתחדשות. קצב כניסת יצרני החשמל הפרטי הואץ בעקבות הרפורמה בחשמל, שאותה העברנו בשנה שעברה. קרוב ל־50% מייצור הגז של חברת חשמל יעברו לידיים פרטיות, חברת החשמל תתמקד בהולכה ובחלוקה - עובדה זו תשנה את אי־ספיקת החשמל בישראל, תקטין את החוב של חברת החשמל ותעריף החשמל יירד".
לדבריו, מאגרי הגז לוויתן, כריש ותנין "יאפשרו עצמאות מלאה. אנחנו נפתח יותר מכרזים לחיפושים נוספים בים, נייצר חשמל באופן מבוזר ותחרותי יותר ונקדם אנרגיה מתחדשת. אלו הכיוונים הנכונים למשק האנרגיה בישראל".
"יותר מכרזים לחיפושים בים". מאגר תמר // צילום: אלברטוס
באב"ד ציין כי "הממשלה מוציאה הרבה בצריכה הממשלתית. אם בעבר הגידול בהוצאה הציבורית היה בעיקר למערכת הביטחון, המגמה התהפכה ובשלוש השנים האחרונות לאחר הסכם משרד הביטחון, המשרדים האזרחיים גדלים בקצב גבוה יותר".
"להוריד את מחיר הגז"
יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, יפתח רון־טל, אמר לבאי הכנס כי "אין בכוונתה של חברת החשמל להקים תחנות כוח. בחלוף השנים חברת החשמל תצא מהייצור. עמדתי האישית - לא כל הייצור צריך להיות פרטי. אנחנו במזרח התיכון, 20%-30% מהייצור צריכים להישאר בידיה של חברת החשמל". לגבי מחיר הגז, רון־טל הביע עמדה נחרצת: "מחיר הגז כפי שהוא היום גבוה מדי, ואנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו להוריד אותו. לא צריך לחכות לנקודת הפתיחה ב־2021. הנסיבות הביאו לכך שמחיר הגז גבוה מכפי שהוא צריך להיות, אנחנו נאבקים על כך ומאוד מקווים שנצליח".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
