משה ארנס, שהלך היום (שני) לעולמו בגיל 93, היה מזוהה יותר מכל עם תפקיד שר הביטחון, וכיהן בו במשך שנים ארוכות. בין היתר היה בתפקיד כשהתפוצצה פרשת קו 300, השפיע על פעילות צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון וניהל את מדיניות ישראל מבחינה ביטחונית במהלך מלחמת המפרץ.
לפני שנה בדיוק נחשפו הקלטות נדירות של הרמטכ"ל המנוח דן שומרון, שנערך על ידי מחלקת ההיסטוריה של צה"ל, ושעסק בשאלה האם לתקוף בעיראק או לא בעקבות ירי הטילים לעבר ישראל במהלך מלחמת המפרץ. בין היתר נחשף אז שארנס האמין כי יש להגיב על מנת לעצור את הטילים ולא לחכות לאסון. "הצגתי לו את התוכנית עם מפקד חיל האוויר לתקיפה. בשבת בבוקר אחרי תקיפת הטילים הראשונה. זה היה לפני פגישה עם ראש הממשלה לבד ואחרי זה ישיבת קבינט בתל אביב", סיפר שומרון.
בעקבות הצגת התוכנית, התרחשה תפנית מפתיעה למדי. "ארנס התקשר לצ'ייני (מזכיר ההגנה האמריקני ח"ג) ואמר לו - תזיזו את המטוסים שלכם, אנחנו תוקפים במערב עיראק. את זה אפילו לא ידעתי. אנחנו הלכנו לראש הממשלה, הצגתי את התוכנית ואמרתי לו שאני לא ממליץ לתקוף. למען שלום הקואליציה, ושתשיג הישגים ואני ממליץ לאפשר להם לפעול בשלב זה ולא לתקוף". בדיון לאחר מכן לובנה המחלוקת, והוחלט שלא לתקוף.
"שומרון הציג את הפעולה, אני זוכר את זה כמו את היום", סיפר אז גם ארנס עצמו. "גם תמרי היה שם (המיועד לפקד על הפעולה תא"ל נחמיה תמרי ז"ל לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל), ואני לפני שאישרתי שאלתי את תמרי מה הוא אומר והוא אמר לי שזה בסדר, כן נעשה את זה. אמרתי בסדר אני מאשר. שומרון לא אמר לי שהוא לא מאשר". ארנס סיפר עוד על שיחות התיאום שקיים עם האמריקאים, על נסיעה סודית שערך לוושינגטון יחד עם סגן הרמטכ"ל דאז האלוף, אהוד ברק, ועל תחושותיו כי ראש הממשלה שמיר לא הבין את האמריקאים.
בית שנפגע מטיל במלחמת המפרץ // צילום: "במחנה"
למרבה האירוניה, אחד האנשים שזוהו יותר מכל עם משרד הביטחון לא היה בעל עבר צבאי ישראלי קלאסי. הוא נולד בליטא ומשפחתו היגרה ב-1939 לניו יורק. בין השנים 1946-1944 שירת בחיל ההנדסה של צבא ארצות הברית, ולאחר שחרורו למד הנדסת מכונות ב-MIT האמריקני. הוא ביקש לעלות לישראל בספטמבר 1948, אולם בדרכו גוייס על ידי סוכני אצ"ל ונשלח לצפון אפריקה כדי לסייע ליהודים המקומיים להקים במקום ארגוני הגנה עצמית. כשחזר לישראל נדחתה בקשתו לעבוד בתעשייה הצבאית מסיבות פוליטיות, אולם עשרים שנה מאוחר יותר, בין השנים 1971-1962 שימש כסמנכ"ל התעשייה האווירית ואף הוענק לו על כך פרס ביטחון ישראל.
ב-1983 מונה לראשונה לתפקיד שר הביטחון, ושנה מאוחר יותר התרחשה אחת הפרשות הביטחוניות הדרמטיות במדינת ישראל – פרשת קו 300. מחבלים חטפו קו אוטובוס שנסע מתל אביב לאשקלון, ולאחר שצה"ל והמשטרה עצרו את האוטובוס בקרבת דיר אל בלח השתלטו עליו לוחמי סיירת מטכ"ל. שני מחבלים הוצאו בחיים מהאוטובוס, הובלו לשדה סמוך ובהוראת מפקד השב"כ אברהם שלום הוצאו להורג באמצעות אבנים ומוט ברזל, כדי שמפיגוע מיקוח לא יצאו מחבלים בחיים.
“ראיתי איך הורידו מהאוטובוס שני מחבלים חיים", סיפר ארנס לפני מספר שנים. ארנס החליט להקים ועדת חקירה ברשות האלוף במילואים מאיר זורע, זאת בעקבות דרישתו של היועץ המשפטי לממשלה, בין היתר לאור השמועות הכוזבות שהוא הורה על הריגתם של המחבלים. ארנס אף תוחקר על מעורבותו בפרשה הדרמטית, ששינתה את עולם העיתונות והצנזורה הישראלית.
נושא ביטחוני נוסף שבו כיכב משה ארנס עסק בפרויקט מטוס הלביא שנגנז. המטוס השאפתני עבר את כל שלבי התכנון ואף נבנו שני מטוסים שטסו בשמי הארץ. ארנס תיאר את המטוס כ" "מטוס הקרב הטוב ביותר בעולם באותה תקופה והיהלום שבכתר ההישגים הטכנולוגיים של ישראל".
התפטר בגלל ביטול הפרויקט. הרמטכ"ל משה לוי, שר הביטחון היוצא ארנס והנכנס יצחק רבין // צילום: נתי הרניק
אולם אז התרחש המשבר. ב-1986 נחשף כי המשך פיתוח הלביא ויצור המטוס יקרים בהרבה מרכישת מטוסי F-16 אמריקנים. ב-1987 הוחלט לעצור את הפרויקט מכיוון שישראל לא תוכל לממן את ייצורו לבדה, ושהפרויקט מעלה אותה למסלול התנגשות עם האמריקנים. בעקבות החלטה זו התפטר ארנס מהממשלה, אולם חזר אליה לאחר זמן מה כשר חוץ. ב-1990 חזר למשרד הביטחון וכיהן בתפקידו במלחמת המפרץ. ב-2003 פרש מהחיים הפוליטיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו