משרד הבריאות דרש היום (שני) תוספת בעלות של כחצי מיליארד שקלים כדי להתגבר על בעיות באבטחת המידע של מערכות המחשוב בבתי החולים. דרישה זו עלתה במהלך כינוס ועדת המדע והטכנולוגיה, במה שתואר כתוצאה של מחסור תקציבי.
אילן גרייסר, יועץ סייבר בהסתדרות הרפואית, סיפר על התקפה מתואמת על אחד מבתי החולים שנועדה לבדוק את עמידותו. בתוך יומיים, נחשף כל המידע בבית החולים, תוך אפשרות להשתמש במערכות ולשבש אותן. "מגזרים רבים לא מבינים עד כמה הם פגיעים, לבתי חולים רבים אין את הידע להגן ללא גורמים מקצועיים", אמר גרייסנר.
על פי עומר אורבך, ראש מערך הסייבר בהסתדרות הרפואית, מבדיקות שהתבצעו לאורך שנים, עלה שבתי חולים העדיפו לרכוש ציוד רפואי במקום מערכת לאבטחת מידע.
ניר גרווה, סגן מנהל מערכות המידע בבית החולים "ברזילי", הוסיף שתקציב אבטחת המידע נכלל בתקציב בית החולים, שפועל מראש תחת גירעון תקציבי. הוא הדגיש כי הכנסת מכשור חדיש הכרחי להצלת חיים, לפני שנבדקה אבטחת המידע שלו. יורם ביטון, מנהל חטיבת הסייבר בביטוח הלאומי, הזהיר מפני מכשור רפואי עצמו – שניתן להשתלט עליו מבחוץ ולשנות את פעילותו.
"מדובר במערכת השניה ברגישותה אחרי מערכת הביטחון". ח"כ מקלב // צילום: אורן בן חקון
ח"כ מקלב: "התקפות סייבר יכולות לפגוע בחיי אדם"
יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה וח"כ מ"יהדות התורה", אורי מקלב, אמר כי המדינה צריכה לשפות ארגוני ומוסדות בריאות בתקציב הגנת מידע. לדבריו, זוהי המערכת השנייה ברגישותה אחרי מערכת הביטחון. לדברי חבר הכנסת מקלב: "יש לבדוק היטב את איכות אבטחת המידע במערכת הבריאות, שבה הממשלה מפקחת גם על גופים ציבוריים-פרטיים כבתי החולים, ובנוסף לבדוק היטב את תקציב ניהול ואבטחת המידע".
הוא הדגיש כי יש לבדוק זאת בגלל גירעון במערכת הבריאות. מקלב הזהיר מפני התקפות סייבר שיכולות לפגוע בחיי אדם, וכן לתגבר את מספר המחשבים ואמצעי המחשוב בתחנות טיפות החלב ברחבי הארץ.
מזה שנתיים פועלת יחידה מיוחדת של משרד הבריאות לאבטחת מידע. יחידה זו מפקחת על בתי חולים, קופות חולים, מעבדות וארגוני בריאות שכפופים לנהלי אבטחת מידע. הממונה על היחידה, ראובן אליהו, אמר כי עדיין מתגבש היקף התקציב להגנת כל המערכת, אך חסר לה כחצי מיליארד שקלים.
מחסור באמצעי מחשוב בטיפות החלב // צילום: יונתן זינדל
עו"ד נעמה גורני, מהלשכה המשפטית ברשות להגנת הפרטיות, ציינה את שיתוף הפעולה עם משרד הבריאות, והזהירה כי במצב שבו מכון רפואי פרטי עובד עם בית חולים, ומקושר עימו, יש לשמור על אבטחת המידע גם מפניו.
שי בירנבוים, מנהל מערכות המידע במרכז הרפואי מעייני הישועה, סיפר על מחשוב מלא בכל המחלקות, על אייפד לרופא בביתו שעוקב אחר תנודות המדדים, ועל ממשקים שונים בין המכשור הרפואי ותיק החולה. התחברות כזאת מרחוק מחייבת אבטחת מידע הדוקה. אך לדבריו, היעד של אבטחה מלאה עדיין רחוק. יש עלויות גבוהות כדי לעמוד בתקנים מתחדשים בשלוש השנים הקרובות. הוא אמר כי יש כ-7-6 מיליוני שקלים, שאינם מוחזרים למרכז הרפואי במשרד הבריאות.
רועי רייכר, אחראי בריאות באגף התקציבים באוצר, השיב כי בארבע השנים האחרונות גדל תקציב משרד הבריאות ב-7% מדי שנה וכלל השנה 8 מיליארד שקלים, כאשר המשרד בוחר את העדיפות למחלקות השונות.
