הסיבוב הראשון בליגת העל הסתיים (נשארו אמנם שני משחקים שיושלמו בינואר ובפברואר, אבל אל תהיו קטנוניים) ושליש עונה כבר מאחורינו, וזה בדיוק הזמן לעשות סיכום ביניים על האנשים שבלטו בפתיחת העונה.
שחקן הסיבוב: אלייז'ה בראיינט. סגן מלך הסלים עד כה (20.8 נקודות בממוצע), מוביל במדד (23), אבל לא רק בגלל הנתונים האלה הוא המצטיין שלנו. בעונת הרוקי וכשהוא בן 23 בלבד, הגארד סוחף את הפועל אילת לסיבוב ראשון פנטסטי ומגלה יכולת נפלאה שאף אחד לא ציפה לה. וזה עוד בלי שדיברנו על כך שהוא אחד האנשים הכי נחמדים בענף.
הישראלי של הסיבוב: ג'ון דיברתולומיאו. הוא היה שחקן העונה לפני שתי עונות, ואם ימשיך בקצב הזה - אף אחד לא יתפלא אם ישחזר את ההישג. ג'ון די הוא השחקן הכי טוב של מכבי ת"א בליגה (תואר שהיה שמור בעבר לשחקנים הגדולים ביותר) והיה שם עבורה במשחקים החשובים. בלעדיו ייתכן שהיו לצהובים עוד שניים־שלושה הפסדים. הוא חמישי במדד עם 19.9, יש לו 16.1 נקודות, 44.4 אחוז לשלוש, עם כמעט 3 שלשות למשחק ו־3.2 אסיסטים, וכל זה קורה אף שהוא ממעט לשחק ביורוליג.
מאמן הסיבוב: שרון דרוקר. דרוקר הוכיח שוב את יכולתו הגבוהה בבניית קבוצות ובפגיעה עם זרים, הפעם עם ארבעה שאף אחד לא הכיר לפני כן, וכיום כל אחד מהם הוא מהטובים בליגה בעמדה שלו. למרות פתיחה מאוחרת של ההכנות, תקציב קטן ובעיות מסביב, דרוקר גיבש ואיחד את הקבוצה כמו שהוא אוהב, ורצף הניצחונות עומד על תשעה בכל המסגרות, כולל העפלה לרבע גמר הגביע.
דרוקר. פגע בול בזרים וחיבר את אילת // צילום: אורן בן חקון
הפתעת הסיבוב: הפועל ב"ש. סימני שאלה רבים ריחפו מעל העולה החדשה בעונתה הראשונה אי פעם בליגת העל. אבל האדומים מהנגב הרכיבו קבוצה קשוחה ואתלטית עם קלעים איכותיים, וכל יריבה יודעת שצפוי לה קרב קשה. למרות חוסר יציבות וכמה הפסדים כואבים על הבאזר, המאזן טוב, ועל אף הפציעות של שחקנים מרכזיים - ב"ש בדרך לפלייאוף. לא נשכח גם את העלייה לרבע גמר הגביע ולגמר גביע ווינר.
אכזבת הסיבוב: הפועל ת"א. אחרי הפיינל פור בעונה שעברה, ועם הזרים המבטיחים שנחתו בקיץ, נראה היה שהפועל ת"א בדרך לעונה טובה. אך האדומים לא פסחו על שום טעות (שלושה שחקנים עזבו, ולא בטוח שזה הסוף) ומסיימים את הסיבוב מחוץ לשמינייה הראשונה כשבאמתחתם כמה תבוסות קשות, כולל בדרבי. אולי עכשיו הקבוצה תתאזן, וייתכן כי עתיד חיובי לפניה.
סיפור הסיבוב: רפי מנקו. שחרורו של שחקן נבחרת ישראל יצר רעש גדול (ולא מובן), ופתח מאבק גדול שהגיע לבית הדין לעבודה. המאמן התייצב לצידו של השחקן באופן פומבי, אך ההנהלה קיבלה את ההחלטות שלה וביקשה לשחרר שחקן שלטעמה לא סיפק את הסחורה, במיוחד לא תמורת הסכום הגבוה שקיבל. בסופו של דבר מנקו עבר לאילת, בתקווה לצאת לדרך חדשה.
כמעט נכנס: השביתה האיטלקית של קמרון לונג לצביקה שרף, שבסופו של דבר הובילה לפיטורי המאמן מראשל"צ והשאירה דווקא את השחקן בקבוצה.
תופעת הסיבוב: גיא פניני. בגיל 35, שנה וחצי אחרי שמכבי ת"א הודיעה לו שהוא לא רצוי, גיא פניני עדיין כאן ובגדול, והוא מוכיח שהוא אחד הווינרים הכי גדולים שידע הכדורסל הישראלי. שלושה משחקים הכריע בזריקות קלאץ' במאני טיים, וגם לנבחרת עזר ברבע האחרון מול סרביה. הפועל חולון מכוונת לתארים, פניני יהיה שם בשבילה.
השחקן המשתפר: אור לאומי. תקופה קשה מאוד עברה על אור לאומי. הוא החמיץ את כל העונה שעברה בגלל מחלת הנשיקה, והצליח לחזור כשחקן הרבה יותר טוב מאשר קודם לכן. לאומי הוא פקטור משמעותי מאוד בהרצליה - פתח 8 פעמים בחמישייה (מתוך 11), מקבל 20.2 דקות וקולע 8.9 נק' בממוצע. כל הכבוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
